עע"מ 8256/09 רפיד ויז'ן בע"מ נ. עיריית חיפה

1.

בפניי בקשה למתן צו ביניים המורה למשיבה 1 (להלן: העירייה ) להימנע מהכרזת המשיבה 2 כזוכה במכרז פומבי 2/2009 של העירייה, ולהימנע מלהתקשר בהסכם או כל חוזה מחייב בנוגע למכרז וזאת עד החלטה בערעור אותו הגישה המבקשת כנגד החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופט א' קיסרי).

2.

הרקע לבקשה הוא כדלקמן. העירייה פרסמה מכרז פומבי שמספרו 2/2009, שעניינו מתן זכויות פרסום על גבי גשרים בערים חיפה וקריית חיים, ותחזוקת הגשרים. המבקשת והמשיבה 2 הינן חברות העוסקות בתחום פרסום החוצות, אשר הגישו את הצעותיהן למכרז האמור. בהצעתה של המשיבה 2 נפלה טעות חישובית, אותה תיקנה העירייה תוך שימוש בסמכותה על פי סעיף 18(ג) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987. לאחר תיקון הטעות, סיכום הצעתה של המבקשת היה משתלם יותר מזה של המשיבה 2, ועל כן האחרונה הוכרזה כהצעה הזוכה.

נגד החלטת ועדת המכרזים להכריז על המבקשת כזוכה, הוגשה עתירה מנהלית על ידי המשיבה 2. במהלך הדיונים בעתירה התגלה כי בהצעתה של המבקשת נפל פגם, לאחר שנחתמה על-ידי מי שאינו מוסמך לכך. בעקבות זאת תוקנה עתירתה של המשיבה 2, והוספה טענה כי יש לפסול את הצעתה של המבקשת בעקבות הפגם.

3.

בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עתירתה של המשיבה 2 בחלקה, בכך שקבע כי יש לפסול את הצעתה של המבקשת בעקבות הפגם שנפל בה. בית המשפט נימק כי יש להקפיד הקפדה יתרה בכל הנוגע במילוי אחר כל אחד ואחד מתנאיו של מכרז, וזאת כדי למצות את ערך השוויון העומד ביסודם של דיני המכרזים. טענת המשיבה 2 כי יש לפסול את התיקון שנערך בהצעתה על ידי העירייה, נפסלה.

4.

נגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה, אשר לצידו בקשה למתן סעד זמני עד החלטה שבערעור, היא הבקשה שבפניי. המבקשת טוענת בבקשתה כי סיכויי ערעורה גבוהים כיוון שפסק דינו של בית המשפט קמא משולל הנמקה כנדרש על פי דין, וכי הוא אינו מתיישב עם ההלכות הפסוקות בעניין זה. לטענתה, היה על בית המשפט להשיב את הדיון לוועדת המכרזים שלה הסמכות להחליט בעניין. בנוסף, טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לצידה. לטענתה,

אם תוכרז המשיבה 2 כזוכה במכרז, תתקשה להשיב את המצב לקדמותו אם וכאשר יפסוק בית המשפט לזכותה בערעור, ובכך יתרוקן מתוכן בירורו של הערעור. עוד נטען כי ללא צו הביניים עשוי להיגרם למבקשת נזק כלכלי קשה שיהיה בו כדי להשפיע השפעה מהותית ובלתי הפיכה על עסקיה של המבקשת, זאת כיוון שקשריה העסקיים עם ספקי משנה ולקוחות אותם יצרה במשך השנים בהן שימשה כזכיינית הפרסום מטעם העירייה יפגעו. בניגוד לכך, לטענתה, לעירייה לא יוסב כל נזק, כיוון שהיא תמשיך לקבל את דמי הזיכיון מהמבקשת.

4.

העירייה טוענת בתגובתה כי סיכויי הערעור נמוכים. הפגם בהצעתה של המבקשת התגלה במסגרת דיון בבית המשפט בעתירתה של המשיבה בעניין אחר, ולפיכך היתה זו סמכותו הטבועה של בית המשפט לדון בפגם ולהכריע בעניינו. פסק הדין מנומק כדבעי ואין בית המשפט חייב להתייחס לכל טענה שהעלתה המבקשת. באשר למאזן הנוחות טוענת העירייה כי ניתן היה להבין מהבקשה כי למבקשת יש כיום זכויות פרסום בעירייה, אך לא כך הדבר. למבקשת אין כל קשר חוזי עם העירייה ואם היא מפרסמת על הגשרים היא עושה זאת כקבלן משנה בלבד. העירייה טוענת כי נזקה של המבקשת הוא כספי בלבד וניתן לפיצוי. כמו כן מציינת היא כי מדובר במכרז לשנה אחת בלבד עם אופציה להארכה, כך שאם יקבע בית המשפט שצודקת המבקשת ניתן יהיה לסיים את החוזה לאחר חלוף השנה הראשונה.

5.

המשיבה 2 טוענת בתגובתה כי סיכויי הערעור נמוכים מאוד שכן צדק בית המשפט קמא משפסל את הצעת המבקשת בגין פגם מהותי שנפל במסמכיה. עוד טוענת המשיבה 2 כי המבקשת הסכימה לתיקון כתב התביעה כך שיכלול את טענת המשיבה 2 לפיה הצעת המבקשת פסולה. המבקשת לא ערערה על החלטת בית המשפט המאשרת את התיקון, ולפיכך אין היא יכולה כעת לטעון שהיה על בית המשפט להשיב את הדיון בעניין לוועדת המכרזים. המשיבה 2 טוענת לחוסר תום לב מטעם המבקשת ולאי גילוי עובדות מהותיות. כך טוענת המשיבה 2 כי המבקשת ניסתה להציג עצמה כזכיינית הנוכחית של העירייה, בעוד שלא כך הוא הדבר. לבסוף טוענת המשיבה 2 כי מאזן הנוחות תומך באופן חד משמעי בדחיית הבקשה. לטענתה, אם יגרם למבקשת נזק ניתן יהיה לפצות אותה כספית. כמו כן, מתן סעד זמני יוביל להקפאת המצב הקיים וזאת מבלי שנשאלה החברה הזכיינית כיום האם היא מעוניינת להמשיך בהמשך הפעלת הזיכיון.

6.

המבקשת מבהירה בתגובה קצרה כי בפועל היא זו שמפעילה כיום את הזיכיון מטעם העירייה באמצעות מערכת יחסים משולשת בינה, בין העירייה ובין החברה שהינה הזכיינית הרשמית.

7.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה נחה דעתי כי דינה להידחות. שני שיקולים מרכזיים נשקלים בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן סעד זמני: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, כאשר התנאים למתן סעד זמני בערעור מחמירים מאלו הנדרשים בפני הערכאה הדיונית (עע"מ 8162/07 חברת הארכבירים בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 4.11.2007)).

8.

באשר לסיכויי הערעור לא מצאתי כי הם גבוהים. טענתה המרכזית של המבקשת נסבה על השבת הדיון לוועדת המכרזים שהיא זו אשר צריכה להחליט לטעמה בנפקות הפגם שנפל בהצעתה של המבקשת. כפי שציינו המשיבות, המבקשת הסכימה לתיקון כתב התביעה כך שידון עניינו של הפגם בפני בית המשפט. במצב דברים זה קשה כעת לקבל את הטענה להשבת הדיון לוועדת המכרזים ולעיכוב הליך המכרז בתקופה משמעותית נוספת, כאשר סביר להניח כי גם שיקול דעתה של וועדת המכרזים יועמד לביקורת שיפוטית.

יתרה מכך, מאזן הנוחות נוטה בבירור לעבר דחיית הבקשה. נזקה של המבקשת, אם אכן יתקבלו טענותיה בערעור, ניתן לפיצוי כספי (בש"מ 2236/01 קטימורה בע"מ נ' רשות השידור (לא פורסמה, 4.4.01)). כמו כן, כפי שציינה העירייה מדובר על מכרז לשנה אחת בלבד עם אפשרות הארכה. לפיכך אם אכן יתקבל הערעור ניתן יהיה לסיים את המכרז לאחר שנה אחת בלבד. מצב דברים זה לא מצאתי כי יש מקום לעכב את יישום פסק דינו של בית המשפט קמא ואת מימוש זכייתה של המשיבה 2 במכרז כפי שקבע בית המשפט קמא.

הבקשה, אם כן, נדחית. אציין כי אכן היה ראוי שהמבקשת תציין בבקשתה במפורש כי אינה הזכיינית הרשמית של העירייה, כי אם קבלן משנה בלבד. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ עבור כל אחת מהמשיבות.