פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
3162/07
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
חיים עזריה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' אהד) ב-ב"ש
91014/07 מיום 29.3.2007
בשם המערער:
עו"ד תמיר סננס, עו"ד מוטי כץ
בשם המשיבה:
עו"ד לימור לוי
החלטה
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' אהד) מיום 29.3.2007 שלא לעכב את ביצועו של עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים שגזר בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ח' כוחן) על המערער.
1.
נגד המערער ושניים נוספים (להלן: יגאל ושמעון) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות סמים. על פי כתב האישום יזם שוטר סמוי (להלן: השוטר) עסקת סמים עם שמעון. השניים נדברו להיפגש במקום כלשהו משם הוביל שמעון את השוטר אל רכבו של המערער, בו ישבו אותה עת המערער ויגאל. בשלב זה ניגש שמעון אל הרכב ויגאל הושיט לו מתוכו שקית ובה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1012.12 גר' . שמעון מסר לשוטר את הסם וקיבל מידיו את הכסף. באותן נסיבות נמצא תחת השטיח ברכבו של המערער סם מסוג חשיש בכמות של 406 גר' . בקשת המשיבה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו נדחתה ובית משפט השלום (כב' השופטת ה' נאור) קבע כי "בשלב זה בטרם יתבררו העובדות לפני ביהמ"ש אין די ראיות המצדיקות המשך החזקתו של המשיב [המערער] במעצר".
2.
ביום 26.2.2007 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את המערער בעבירות של סחר בסם מסוכן ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית בקובעו כי גרסתו של המערער לפיה לא ראה שיגאל הכניס סמים לרכב, לא הריח את הסם ולא שמע את שמעון אומר ליגאל "זה בסדר תן לו את החשיש" הינה "מופרכת מהיסוד ובלתי הגיונית בעליל". בית המשפט קבע כממצא עובדתי שהעסקה בוצעה מתוך רכבו של המערער וציין כי "קשה להעלות על הדעת שהנאשם לא הבחין שעה שיגאל העביר את הסם מתחתוניו והחביאו מתחת לשטיח" וכי "אין זה מתקבל על הדעת שהנאשם [המערער] לא הבחין ולא שמע מה שהתרחש מתחת לאפו".
3.
בגין העבירות שבהן הורשע גזר בית משפט השלום על המערער ביום 11.3.2007 12 חודשי מאסר וכן הפעיל 12 חודשי מאסר שהיו תלויים ועומדים נגדו מתיק קודם. עוד הוטלו על המערער 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירות סמים
מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום השחרור והושת עליו קנס בסך 10,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו. במעמד מתן גזר הדין ביקש בא כוחו של המערער לעכב את ביצוע עונש המאסר אולם בקשתו נדחתה וערר שהוגש בעניין זה לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בהחלטתו מיום 29.3.2007 ציין בית המשפט המחוזי לעניין זה כי נוכח חומרת העבירה, עברו הפלילי של המערער והעובדה כי סיכויי הערעור אינם בולטים לעין אין מקום לעכב את ביצוע העונש, בייחוד נוכח העובדה שהמערער כבר החל מרצה את עונשו ונוכח היעדר טעמים מיוחדים המצדיקים את קטיעת ריצוי העונש.
מכאן הערעור שבפני.
4.
המערער מבקש כי אורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו עד להכרעה בערעור העומד להתברר בפני בית המשפט המחוזי. לטענתו, סיכויי הערעור טובים והוא מדגיש בהקשר זה כי הערעור נסוב על טענות משפטיות ואינו משיג על ממצאי עובדה ומהימנות שקבע בית משפט השלום. המערער טוען כי על יסוד אותו חומר הראיות שהוצג רובו ככולו בהסכמה סבר בית משפט השלום עת דן בבקשת המעצר כי אין תשתית ראייתית מספקת להרשעתו של המערער בעבירות שיוחסו לו ואילו בהכרעת הדין הגיע בית משפט השלום למסקנה הפוכה. עוד טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בהסתמכו על ההלכה לפיה נדרשים טעמים מיוחדים כדי להצדיק קטיעתו של עונש מאסר (ע"פ 8605/04 דימיטרי נ' מדינת ישראל) בציינו כי
נסיבותיו של אותו עניין שונות בתכלית מנסיבות המקרה דנן שכן בעניין דימטרי נשקפה מן המערער מסוכנות גבוהה ובית המשפט ציין כי קשה לקבוע שסיכויי הערעור טובים מה שאין כן בעניינינו. המערער אף מוסיף וטוען כי עברו הפלילי אינו מעיד על מסוכנות וכי התייצבותו לכל הדיונים שהתקיימו בערכאה הדיונית מאיינת כל חשש מהימלטות מאימת הדין. לפיכך סבור המערער
כי יש לאפשר לו למצות את הליך הערעור התלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בטרם שירצה חלק ניכר מעונשו וכי הצורך לתקן את העוול שנעשה לו גובר על האינטרס הציבורי שבביצועו המיידי של גזר הדין.
5.
בדיון שנערך בפני ביום 16.4.2007 טענה באת כוח המשיבה כי מרבית הראיות במשפטו של המערער אומנם הוגשו בהסכמה אך בנוסף לכך נשמעה גם עדות המערער ובית משפט השלום התרשם כי הגרסה שהציג היתה מופרכת ואינה אמינה. עוד טענה המשיבה כי שופטת המעצרים קבעה אומנם שאין מקום לעצור את המערער עד תום ההליכים, אולם הוסיפה וציינה כי הראיות שהובאו בפניה מעוררות חשד ומכל מקום אין ספק כי מלוא התשתית הראייתית ובכלל זה עדות המערער ותשובותיו בחקירה הנגדית אפשרו לערכאה הדיונית לבחון באופן ממצה ומקיף יותר את הגרסאות שהוצגו ולקבוע ממצאי מהימנות. עוד טוענת המשיבה כי מדובר הלכה למעשה בבקשה לשחרור ממאסר וכי בכגון דא על המערער להציג נימוקים כבדי משקל שלא הוצגו במקרה דנן.
דיון
6.
בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , תק על 2000(2) 1640 (2000) קבע בית משפט זה אמות מידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בעניין עיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור. במקרה דנן הורשע המערער בעבירות סמים
בהן יש ליתן משקל ניכר לאינטרס הציבורי שבהשגת הרתעה מפני ביצוע עבירות דומות ולחשש מפני פגיעה באפקטיביות הענישה ובאמון הציבור אם יעוכב ביצוע העונש (ראו פרשת שוורץ , פסקה 18(א)). בנוסף ובזהירות המתבקשת אציין כי לא שוכנעתי שמקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים עיכוב ביצוע של גזר הדין נוכח סיכויי הערעור. בניגוד לנטען בבקשה, מכוון חלק הארי של הערעור נגד ממצאי עובדה. הראיות במשפטו של המערער הוגשו אומנם בהסכמה אולם המערער ויגאל העידו ובית משפט השלום קבע קביעות מהימנות. כך, קבע בית המשפט כי גרסתו של המערער הינה "מופרכת מהיסוד ובלתי הגיונית" והתרשם כי הלה אינו דובר אמת. טעם זה תומך, אפוא, אף הוא בדחיית בקשתו של המערער לעכב את ביצוע עונש המאסר. טענתו של המערער כי קיימת סתירה בין החלטת שופטת המעצרים לבין הכרעת הדין על אף ששתי ההחלטות ניתנו על יסוד אותה תשתית ראייתית אף היא אינה מבוססת. בהחלטתה קבעה שופטת המעצרים כי "ריח חזק של חשד עולה מנסיבות המקרה" אך הודגש כי באותו השלב ובטרם נתבררו העובדות לאשורן אין מקום למעצר. בהבדל משופטת המעצרים שמע, כאמור, מותב בית משפט השלום שדן בהליך את עדותם של המערער ויגאל, בחן את מכלול הראיות וניתח אותן והסיק מהן ממצאי עובדה ומהימנות. עברו הפלילי המכביד של המערער הכולל 19 הרשעות קודמות, אף הוא אינו תומך בעיכוב ביצוע העונש במקרה דנן.
על שיקולים אלה יש להוסיף את העובדה שהמערער כבר החל בריצוי עונשו ומדובר הלכה למעשה בבקשה להפסקת ריצוי העונש. בעניין זה נקבע כי "משהחל נאשם לרצות עונש מאסר שנגזר עליו, נדרשים טעמים מיוחדים כדי להצדיק את קטיעת מהלכו של ריצוי העונש" (ע"פ 8605/04 פלוני נ' מדינת ישראל , תק על 2004(4) 357 (2004) פיסקה 4) וראו גם: ע"פ 4834/05 משראווי נ' מדינת ישראל , תק על 2005(2) 3245 (2005); ע"פ 5115/05 אסייג נ' מדינת ישראל , תק על 2005(2) 3895 (2005)). טעמים כאלה לא נמצאו לי במקרה הנדון.
אשר על כן, לא מצאתי מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר על המערער. יחד עם זאת, נוכח תקופת המאסר שנגזרה עליו שאינה ארוכה מאוד ונוכח העובדה שהערעור נסוב גם על הכרעת הדין, מן הראוי שבית המשפט המחוזי בתל אביב יבחן אפשרות - ככל שיומנו מאפשר זאת - לשמוע את הערעור לפני חודש נובמבר 2007 הוא המועד שנקבע לשמיעתו, על פי הודעת המערער.
הערעור נדחה.
יתנה היום, ל' ניסן , תשס"ז (18.4.2007).
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
06108560_V02.doc
ממ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il