רע"א 1010/06 רו"ח צבי איציק-מפרק "אריהנט טקסטיל בע"מ(בפירוק)" נ. עו"ד שמו

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 24.5.06 להגדלת סכום הערבון שנקבע.

1.לצורך בחינת הבקשה, אשרטט בקצרה את ההליכים שקדמו לה. המבקש, רו"ח צבי איציק, מפרק חברת אריהנט טקסטיל בע"מ (בפירוק) (להלן: המפרק והחברה, בהתאמה) , הגיש בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת. המשיבים התנגדו לבקשה. בהחלטתי מיום 24.5.06 התקבלה הבקשה באופן חלקי. בהחלטה נקבע, בין היתר, כי המפרק לא הרים את הנטל הנדרש לצורך מתן פטור מלא מתשלום אגרה והפקדת ערבון מהטעם שהוא לא פנה לנושי החברה בבקשה לסייע לו במימון עלויות אלה. נקבע שלצורך כך אין די לטעון כי פנייתו אליהם לסייע בידו לממן את האגרה שעליו היה לשלם במסגרת ההליך שהתנהל לפני בית משפט קמא הושבה ריקם. יחד עם זאת, האגרה הופחתה לסך של 500 ₪ ולעניין הערבון נקבע כי "בשים לב למצבה הכלכלי הנטען של החברה, העדר חיובה בהוצאות בפסק דינו של בית משפט קמא, טיב ההליך, היקפו הצר של ההליך והעדר מורכבותו, אולם גם בהתחשב במספר המשיבים, יועמד הערבון על סך של 20,000 ₪".

2.בבקשה שלפני, טוען המשיב 7, רו"ח גינזבורג (להלן: המשיב) כי ראוי להגדיל את סכום הערבון והאגרה שנקבעו מהחלטתי וזאת בשל שינוי נסיבות שחל ועובדות שנחשפו רק בסמוך להגשת הבקשה. לטענת המשיב, התברר בדיעבד כי מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, שהוא אחד מהנושים המהותיים של החברה בפירוק, הסכים להפקיד את סכום הערבון שנקבע בקופת בית המשפט. כמו כן, לפי הנטען, הסתבר למשיב מכתבה שהתפרסמה בעתון דה מרקר, ביום 19.5.06, כי מרכז ההשקעות משקיע תקציבים לשם ניסיון מימוש פסק דין בהודו, אשר עוסק בפרשה נשוא תיק זה. לטענת המשיב, המפרק לא פעל באופן ראוי שכן לא גילה גילוי מלא בבקשותיו ובתצהירו כי מרכז ההשקעות מעמיד תקציב נוסף בקשר לפרשה דנן או לחילופין בכך שלא עדכן את בית המשפט בבקשותיו האחרונות על שינוי הנסיבות שחל. לפי הנטען, באותה מידה בה מרכז ההשקעות הסכים להפקיד את סכום הערבון, והקצה כספים למימוש פסק הדין בהודו, כך יכול היה לשלם את האגרה במלואה ולהעמיד ערבון בסכום אשר ראוי.

3.המפרק מתנגד לבקשה. המפרק תומך את התנגדו על מספר אדנים. ראשית , הליכי גביית פסק הדין בהודו אינם קשורים להליך דנן, וכי הליכי הגבייה ננקטו על בסיס התחייבות המדינה לממנם, כפי שאושר בהחלטת בית המשפט המחוזי (בש"א 1518/06). המפרק אף טוען כי לא הסתיר את כוונותיו לפעול למימוש פסק הדין. שנית , לטענתו, היעתרות המדינה לבקשה לסייע בהליכי הגבייה בהודו היתה בגדר היענות לבקשה מסוימת וממוקדת, בדיוק באותו אופן בו נענתה המדינה לבקשה לסייע בהפקדת סכום הערבון שנפסק. שלישית , נטען כי אין בהליכי הגבייה הנ"ל כדי להשפיע על ההליך שבכותרת ואין הם משנים את תמונת המצב הנוכחית שכן קופת הפירוק הייתה ונשארה ריקה. רביעית , נטען כי הכתבה פורסמה ביום 19.5.06, החלטת בית המשפט ניתנה ביום 25.5.06 ואילו הבקשה להגדלת סכום הערובה הוגשה רק ביום 26.6.06, חודש ימים לאחר מתן ההחלטה ולמעלה מחודש ימים לאחר פרסום הכתבה. בתמצית, לטענת המפרק, לא נתגלה כל פרט מידע חדש המצדיק עיון חוזר בגובה הערבון שנקבע.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המפרק ובתשובת המשיב, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. יתכן כי מן הראוי היה שהמפרק יפרוש לפני בית המשפט את העובדה כי בהליך אחר הסכימה המדינה לסייע במימון אכיפתו של פסק דין, ולהבהיר מדוע סובר המפרק, על רקע זה, שאין טעם לפנות אליה בבקשה נוספת לעניין הפקדת הערבון. כך במיוחד על רקע העובדה שבדיעבד אכן הסתבר כי המדינה הסכימה לממן את עלות הערבון שנקבע. כמו כן, אין בידי לשלול את האפשרות שלו פנה המפרק אל המדינה בבקשה לסייע לו בהפקדת הערבון עובר לבקשתו לפטור מהפקדתו, יתכן כי המדינה היתה מסכימה להפקיד ערבון בסכום גבוה יותר מזה שנקבע בהחלטתי. חרף האמור, אין עילה בנסיבות העניין לשנות את החלטתי ולהורות על הגדלת סכום הערבון. העובדה שהמפרק לא פנה לנושים לצורך מימון סכום הערבון נשקלה על ידי בהחלטתי המקורית ועקב כך לא נעתרתי לבקשה לפטור מערבון. אולם במסגרת קביעת גובה הערבון ניתן לשקול, בכפוף לכלל נסיבות העניין, ובשים לב לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, גם את מצבה הכלכלי של החברה, וזאת כשיקול נפרד משאלת אפשרותם של נושיה לסייע לה. במקרה דנן, בשקילת גובה הערבון, מצאתי לנכון להתחשב בכך שקופת הפירוק ריקה וכן במכלול שיקולים נוספים כפי שצוטט בפסקה 1 לעיל. עצם הדבר שבדיעבד הסתבר כי המדינה נאותה לסייע בהפקדת סכום הערבון שנקבע בהליך שבכותרת, כמו גם בהליכים אחרים שננקטו על ידי המפרק, אין בו כדי לשנות מהחלטתי.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המבקשת תפקיד את סכום הערבון שנקבע תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן החלטה נוספת. אין צו להוצאות.