רע"א 11984/05 לעלה סימנטוב נ. חברת בית פינת רחוב דוד המלך בע"מ

א.בבקשה זו לרשות ערעור עולה שוב מידת התערבותו של בית משפט זה, כגלגול שלישי, בפסק דין (בת"א (שלום ירושלים) 1878/02) שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984. פסק הדין עניינו פיצוי על פינוי דירה. טענת המבקשת בבית משפט השלום בגדרי המרצת פתיחה שהגישה לביטול פסק הדין האמור היתה, בין השאר, כי היא לא היתה נתבעת בתיק, כי לעורך הדין שהסכים בשמה לדיון לפי סעיף 79א' לא היתה הסמכה לכך, וכי פסק הדין על דרך הפשרה לקה בכך שלא נתברר מי היו הנתבעים בו, ושלא קבע כיצד ספציפית יחולקו כספי הפיצויים.

ב.עיינתי בפסק הדין הקודמים, הן בפסק הדין בת"א 1878/02 שניתן לפי סעיף 79א', והן בשני פסקי הדין בהליך הנוכחי, של הניסיון מצד המבקשת לבטלו.

ג.בפסק הדין בת"א 1878/02 נאמר (מפי סגן הנשיא שמעוני) כי בהסכם לפסיקה לפי סעיף 79א' נאמר "כי הסכמתו של הנתבע בדין זה (בן המבקשת – א"ר) תחייב את כל משפחת סימן טוב, וכלל (כך!) זה את אימו (המבקשת – א"ר) אשר אינה חתומה על המסמך. מוסכם כי לא תהא לגב' לעלה סימנטוב כל טענה מכל סוג שהוא כנגד התובעת, והנתבע (הבן – א"ר) ומשפחתו יהיו ערבים לכך". בית המשפט גם ביקר במקום. בין היתר ציין בית המשפט, כי לא התבקש לנמק את פסק הדין, שבו נקבע פיצוי השווה ל- 360,000 ש"ח.

ד.בדונו בבקשת הביטול ציין סגן הנשיא שמעוני, כי המבקשת נכחה בביקור בית המשפט במקום, וכי טענתה בעניין זה משוללת יסוד. עוד כתב בית המשפט, כי "עדותה של המבקשת לא הותירה בעיני כל רושם חיובי וזאת בלשון המעטה. המבקשת ניסתה להסתיר מבית המשפט עובדות מהותיות ... אין בידי לקבל את עדותה כלל ועיקר". בית המשפט ציין בנוסף, כי עורך-דין ששון, שייצג את בן המבקשת בתביעת הפינוי, הצהיר באופן חד משמעי, בסתירה לטענתה שלה כי לא חתמה על יפוי הכוח לנהל מו"מ בתביעה לפינוי הנכס, שהיא אכן "חתמה בפניו על יפוי הכוח, והוא אישר את חתימתה בביתה. כל הדיונים היו בביתה ...היא נכחה במקום. ותירגמה לבעלה את הדברים". בית המשפט קיבל את עדותו של עורך-דין ששון ללא סייג. בית המשפט גם הורה להעביר למשטרת ישראל את נושא יפוי הכוח. בית המשפט נדרש לטענה בדבר אי היותה של המבקשת צד להליך, וסיכם כי היה זה פגם פורמלי שאינו יורד לשורשו של עניין וניתן לתיקון. סוף דבר, נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין שניתן על דרך הפשרה.

ה.בית המשפט המחוזי אימץ בפסק דינו את עמדתו של בית משפט השלום, תוך ששב ופירט את הנימוקים לכך, וסיכם: "נובע מכל האמור, שגם אם המערערת לא צורפה באופן טכני ופורמאלי כצד להליך, הרי באופן ענייני היא היתה צד להליך, ידעה עליו והסכימה לניהולו לפי סעיף 79א'". באשר להיעדר האפשרות לביצוע עקב אי פירוט חלקיהם של בני המשפחה, לא מצא בית המשפט פגם בקביעת סכום כולל.

ו.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. בפני המבקש רשות לערעור בגלגול שלישי בנושא שהוכרע על דרך הפשרה לפי סעיף 79א ניצבות שתי משוכות גבוהות; האחת היא עצם הדיון בגלגול שלישי, שהרשות לו נשקלת במשורה (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123, מ"מ הנשיא – כתארו אז – שמגר). המשוכה השניה היא הניסיון לפתיחתו מחדש של פסק דין מכוח פשרה, שרשות לו תינתן, גם בגלגול קודם, רק במקרים של "חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו" (ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה , פ"ד נג(1), 337, 345-344 (השופט טירקל); כן ראו רע"א 4604 בוקרה נ' סגל , פ"ד נח(6) 894; עוד ראו רע"א 11080/02 שלודי נ' חמאדה (טרם פורסם); רע"א 8101/04 כעביה נ' אלון טבעון (טרם פורסם) (השופטת ארבל); רע"א 4723/05 לוי נ' ברוש (טרם פורסם). ככלל, כפי שכותב המלומד ח' בן-נון ( הערעור האזרחי מה' 2, 77), "מערערים שנתנו הסכמתם המפורשת להליך זה, בידעם את טווח תוצאותיו האפשרי מראש, יתקשו להתנער מבחירתם לאחר שתוצאות ההליך לא השביעו את רצונם. בנסיבות אלה לא יימצא להם מזור בבית משפט של ערעור"; כך לדידי מקל וחומר בגלגול שלישי.

(3) במקרה דנן לא נעברו שתי המשוכות כאחת. הנושא תחום כל כולו במחלוקת הצדדים ואינו מעורר שאלות משפטיות או ציבוריות שמעבר לכך. ובאשר לפסק הדין שניתן על דרך הפשרה, לא ראיתי כל עילה להתערבות במסקנותיהם המנומקות והמפורטות של בתי המשפט הקודמים. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי נדרשו לכל טענותיו של בא כוח המבקשת, ואין מקום לדיון בשלב נוסף בבית משפט זה. לא אוכל, כאמור, להיעתר לבקשה.