פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1396/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
נ ג ד
המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 47617-11-15 שניתנה ביום 29.1.2018
על ידי כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ובקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה
בשם המבקשים:
עו"ד יעקב רבינוביץ; עו"ד נועם בר דוד
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך- לטר ) בת"א 47617-11-15 מיום 29.1.2018, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לפסול חוות דעת כלכלית שהוגשה מטעם המשיב, ולחלופין להגיש חוות דעת משלימה מטעמם , ונדחתה בקשה להוצאת נספחים מתצהירי המשיב.
1.
המבקשים הגישו תביעה נגד המשיב בגין הפסדים כלכליים שנגרמו להם וזאת בשל התרשלותו של המשיב (להלן: המשיב
או
הבנק ), אשר לטענתם אפשר ביצוע פעילות חריגה בעסקאות מט"ח בין השנים 2012-2008 על-ידי המבקש 1. זאת, חרף קיומם של סימנים המלמדים על אי כשירותו בתקופה בה נעשתה הפעילות, ומבלי שהמשיב יידע את המבקשת 2, אשתו של המבקש 1 ושותפתו לחשבון הבנק. המבקשים טוענים בהליך המתנהל בבית משפט קמא, בין היתר, כי הבנק הפר כלפיהם את חובת הנאמנות, חובת הזהירות וחובת תום הלב.
לשם שלמות התמונה, יוער כי בתאריך 11.8.2016 ניתנה החלטה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (א"פ 20228-01-16) כי בנותיו של המבקש 1, אבלין ורוזאן שוקחה, ימונו כאפוטרופוסיות לדין עבור אביהם לשם ניהול התובענה כנגד הבנק.
2.
בהתאם להחלטת בית משפט קמא, הגישו המבקשים-התובעים תצהירי עדות ראשית וחוות דעת כלכלית מטעמם בחודש יולי 2017. בחודש נובמבר 2017, הוגשו לבית המשפט על-ידי המשיב תצהירים מטעמו וכן חוות דעת כלכלית.
ביום 29.11.2017 הגישו המבקשים בקשה בגדרה ביקשו שבית המשפט יפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם הבנק, ולחלופין להתיר להם להגיש חוות דעת משלימה, מאחר שהמומחה מטעם הבנק הסתמך על מסמכים אשר לא גולו למבקשים בהליך גילוי המסמכים (להלן: החלק הראשון בבקשה ). עוד נתבקש בית משפט קמא להוציא נספחים מתצהירי הבנק, מכיוון שנספחים אלה לא הוצגו במסגרת הליכי גילוי המסמכים (להלן: החלק השני בבקשה ).
וביתר פירוט: המבקשים הלינו על כך שנספח 2: דו"ח פעילות מסחר במט"ח (להלן: נספח 2 ), ונספחים 10-7: מצגת מחודש אוגוסט 2007 על שוק המט"ח של UBS Investment Bank , מסמך רויטרס בנושא שוק מטבע החוץ, מסמך אקסל המכיל נתונים על היקף המסחר במט"ח בישראל מאתר בנק ישראל ומסמך נתונים על נפח המסחר בבורסה מאתר הרשות לניירות ערך (להלן בהתאמה: נספחים 10-7 ), לא הוצגו בפני המומחה מטעמם ולא צוינו בתצהיר גילוי המסמכים של הבנק.
המבקשים הלינו בעיקר על כך שנספח 2 נמסר לידם בעותק קשיח תוך השמטה של שלוש עמודות. מנגד, הבנק טען כי נספח 2 נמסר למבקשים על גבי דיסק ובעותק קשיח. בהתייחס לעמודות החסרות בנספח 2, הבנק טען שהמדובר בעמודות המכילות מידע טכני ושלא היוו בסיס לתחשיב שערך המומחה מטעמם. באשר לנספחים 10-7, נטען כי הנספחים הם כלליים ופומביים שאינם נמצאים בידיעת הבנק בלבד.
בחלק השני בבקשה , המבקשים טענו כי יש להוציא מסמכים חדשים שצורפו לתצהירי העדים מטעם הבנק מאחר שלא הוצגו במסגרת ההליך המקדמי של גילוי מסמכים. המשיב התנגד לטענת המבקשים משום שחלק מהמסמכים החדשים כבר הועברו אליהם בזמן אמת, והחלק האחר של המסמכים, שלא הועבר לידיהם, אינו מכיל מסמכים מפתיעים שאינם ידועים למבקשים, ומשכך אין להוציאם.
3.
בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים.
בהחלטתו עמד בית המשפט על כך כי נספחים 10-7 אשר צורפו לחוות דעתו של המומחה מטעם הבנק הם מסמכים כלליים ופומביים וכי המומחה מטעם התביעה היה יכול להסתמך עליהם בחוות דעתו באותה מידה. באשר לנספח 2 , קבע בית המשפט כי העמודות שנשמטו מהעותק הקשיח מכילות מידע בעל ערך טכני ובכל מקרה הן לא שימשו את המומחה מטעם הבנק בחוות דעתו.
ביחס לחלק השני בבקשה, שעניינו הוצאת מסמכים חדשים שצורפו לתצהירי העדים מטעם הבנק, נקבע, לאחר שבית המשפט בחן את תוכן המסמכים, כי חלק מהמסמכים אמורים להיות ידועים ומוכרים למבקשים. ביחס למסמכים אשר לא הוצגו למבקשים בהליך המקדמי, נקבע שאין המדובר במסמכים שיש בהם כדי להפתיע את התובעים.
לסופו של יום הבקשות נדחו והוחלט שאין מקום לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב ואין מקום לקבל את בקשת המבקשים החלופית להגיש חוות דעת כלכלית משלימה. עוד נדחתה בקשת המבקשים להוצאת מסמכים חדשים שצורפו לתצהירי העדים מטעם המשיב.
4.
על החלטה זאת נסבה הבקשה דכאן, בגדרה התמקדו המבקשים בטענה כי יש לאפשר להם להגיש חוות דעת כלכלית משלימה מטעמם וכי יש להוציא מתצהירי הבנק מסמכים אשר לא גולו להם בהליך המקדמי.
5.
דין הבקשה להידחות.
הלכה ידועה היא כי לערכאה המבררת נתון שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות. ההחלטה אם להתיר לבעל דין להגיש חוות דעת משלימה היא מסוג ההחלטות שלגביהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות כגון דא, אלא במקרים חריגים ונדירים. זאת, משום שהערכאה הדיונית היא זו שמלווה את התיק ומכירה את הנפשות הפועלות בו (רע"א 9014/12 פלוטקין נ' Smith Kline, Beecham Biologicals Belguim
(24.1.2013) ;
רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ (17.3.2013) ; רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.מ.מ.ס (האנגלי) נ' פלונית
(23.8.2017) ; על היקף התערבותה של ערכאת הערעור בסוגיות שבסדרי דין, לרבות החלטות שעניינן גילוי מסמכים ראו רע"א 1296/14 דוד נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ (7.5.2014)).
6.
אם כן, עסקינן בהגשת חוות דעת נוספת-משלימה מטעמו של בעל דין שהגיש חוות דעת מטעמו באותו עניין. ההחלטה אם להגיש חוות דעת נוספת-משלימה לא תתאפשר אלא באישור בית המשפט כאמור בתקנה 129(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת בזו הלשון: "חוות דעת מומחה, זולת חוות הדעת לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), לא יוגשו מטעם בעלי הדין, אלא באישור בית המשפט".
7.
לא נעלמה מעיניי הטעות בהחלטת בית משפט קמא בציון תאריך הגשת ראיותיו של המשיב, לרבות חוות דעתו של המומחה הכלכלי. אף ייתכן שאילו ישבתי במקום הערכאה הדיונית, הייתי מתיר למבקשים להגיש חוות דעת משלימה, וכבר הבעתי דעתי בעבר:
"כי ככלל רצוי לאפשר לבעל דין להגיש חוות דעת משלימה (כפי שניתן להתיר הגשת תצהירי עדות ראשית משלימים, וכפי שמתקין התקנות מצא לאפשר הגשת תשובה לתשובה לבקשה בכתב (תקנה 241(ג1)). זאת, אם על מנת לחסוך בזמן ההוכחות ואם על מנת ליתן סיפק להבהיר דברים שהעד או המומחה יתקשה להבהיר במהלך עדות משלימה, הניתנת בתגובה לתצהיר נגדי או לחוות דעת נגדית" (רע"א 7390/16 פנחס נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (3.11.2016) (להלן: עניין פנחס ).
עם זאת, וכפי שציינתי לעיל, מדובר בהחלטה דיונית-ניהולית מובהקת שעניינה באופן ניהול ההליך ובעיצומה של פרשת ההוכחות, והמקרה שבפנינו, אינו נמנה על אותם מקרים המצדיקים סטייה מדרכה של ערכאת הערעור הנוטה לנהוג בריסון ובמשנה זהירות
בבואה לדון בהחלטות דיוניות בכל הנוגע לניהול התיק (עניין פנחס ). כאמור, הערכאה המבררת בקיאה בעובדות התיק הנידון בפניה ומכירה את נסיבותיו הייחודיות של המקרה 'ממרחק קרוב'. על כן, מצאתי לנכון להותיר את קביעתו של בית משפט קמא על כנה ביחס להגשת חוות דעת משלימה וביחס לבקשה להוצאת מסמכים מתצהירי עדי המשיב. הדבר אף נכון הוא במיוחד בעניין שבפנינו אשר מתנהל בבית משפט קמא תקופה ארוכה (רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק פסקה 12
(23.4.2013)). די באמור לעיל בכדי לדחות את הבקשה.
8.
למעלה מן הצורך אך מבלי לקבוע מסמרות, אציין כי לאחר עיון ב נספחים 10-7 שבמחלוקת מושא החלק הראשון בבקשה
זו, עולה כי הנתונים בנספחים הם אכן נתונים כלליים ופומביים, כאלה שהמומחה מטעם המבקשים היה יכול להסתמך עליהם בחוות דעתו. בנוגע ל נספח 2, דומה כי שלוש העמודות בו , א שר הושמטו מהעותק הקשיח שנמסר למבקשים על-ידי המשיב, אכן מכילות נתונים בעלי ערך טכני. מכל מקום, טענותיהם של המבקשים בנושאים אלה שמורות להן.
9.
אשר על כן, הבקשה נדחית ומשלא הוגשה תגובה אין צו להוצאות. ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט קמא.
ניתנה
היום, כ"ו באדר התשע"ח (13.3.2018).
ש ו פ ט