פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2316/10
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
יקותיאל בן יעקב
נ ג ד
המשיבים:
1. ישראל בלונדיר
2. הנהלת הועד המקומי כפר תפוח
3. הנהלת האגודה השיתופית כפר תפוח
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א
5008/10 מיום 4.3.2010, שניתן על-ידי כבוד השופט ר' כרמל
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים המרצת פתיחה, הכוללת – בין היתר – "בקשה למתן תוקף של פסק דין לפסק בוררות של בית הדין הרבני האזורי באריאל" (להלן – המרצת הפתיחה ). יחד עם המרצת הפתיחה, הוגשה גם בקשה לפטור מאגרה. בית המשפט המחוזי (כבוד הרשם ד' מינץ ) דחה בקשה זו בהחלטתו מיום 20.10.2009 (להלן – ההחלטה בעניין הפטור מאגרה ). זאת, מן הטעם שהמבקש לא עמד בתנאי תקנה 14 ל תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות ), המורה, בין היתר, כי על בעל דין המבקש פטור מאגרה לצרף לתביעתו תצהיר המפרט את רכושו, ואת מקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו להגשת התביעה. העובדה שהמבקש הוכרז כחייב מוגבל אמצעים – כך נקבע – אין בה כדי לפטור אותו מחובתו זו. משלא שולמה האגרה במועד, ועל רקע ההחלטה בעניין הפטור מאגרה, נמחקה המרצת הפתיחה ביום 3.11.2009. בהמשך לכך, נעתר בית המשפט המחוזי (כבוד הרשם
ד' מינץ )
לבקשתם של המשיבים, הורה להשיב להם את האגרה ששילמו בגין ההתנגדות להמרצת הפתיחה (החלטה מיום 15.11.2009), וכן הטיל על המבקש את תשלום הוצאותיהם (החלטה מיום 15.12.2009). המבקש השיג על כל ההחלטות אלה במקובץ, ביום 6.1.2010.
2.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' כרמל )
דחה על הסף את השגותיו של המבקש נגד ההחלטה בעניין הפטור מאגרה, מן הטעם שחלף מועד הערעור לעניין זה. אף לגופו של עניין, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש לא עמד בתנאי סעיף 14 לתקנות האגרות, ו"משכשל המערער [המבקש] בקיום חובה זו ואף לא פעל לתיקון המעוות, בדין נדחתה בקשתו". גם באשר למחיקת המרצת הפתיחה נדחה הערעור. זאת, שכן נקבע כי בית הדין הרבני ממילא אינו מוסמך לדון כבורר בסכסוכים הבאים לפניו בעניין שמטבעו אינו בסמכותו העניינית, והסכמת הצדדים אינה יכולה לרפא פגם זה. אף באשר להוצאות שנפסקו, דחה בית המשפט את השגותיו של המבקש, מן הטעם שזה האחרון "גרר את המשיבים להליך שבסופו של דבר נמחק", בשל מחדלו שחלו באי תשלום האגרה.
3.
מכאן הבקשה שלפני, בגדרה יוצא המבקש, בין השאר, נגד הקביעות בנוגע לפטור מאגרה, ובעיקר באשר לאי-עמידתו בתנאי סעיף 14 לתקנות האגרות. המבקש סבור כי עמד בתנאים המנויים בסעיף, וכי יש לבחון מחדש את אופן יישומה של הוראה זו בנסיבות המקרה שלפנינו. המבקש ממשיך וטוען נגד הקביעה באשר למועד הערעור על ההחלטה בעניין הפטור מאגרה. לצד טענות אלה, מעלה המבקש מספר השגות באשר לקביעות הנוגעות לסמכותו של בית הדין הרבני. בין היתר, טוען המבקש כי יש מקום להבחין בין סמכותו של בית הדין באריאל, הפועל – כך נטען – מכוח צו צבאי, לבין בית דין היושב במקום אחר. כן מציין המבקש, את חשיבותם של חופש החוזים ואינטרס ההסתמכות של הצדדים להליך בעניין זה, אשר הסכימו על הבאת הסכסוך בפני בית הדין.
4.
דין הבקשה להידחות, באשר היא אינה מגלה שאלה משפטית כללית ומהותית, החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לסכסוך
(ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הקביעות במקרה זה תחומות ומוגבלות לנסיבות הקונקרטיות שהתקיימו בענייננו, ולא מצאתי כי מתעוררת סוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב המצדיקה עיון מחדש. יתר על כן, המחלוקת עיקרה בעניינים בהם מסור לערכאת הדיונית שיקול דעת רחב, וערכאת הערעור ממילא ממעטת להתערב בהם (השוו: רע"א 8317/07 בית הכנסת הגדול בירושלים נ' היכל שלמה - המרכז למורשת היהדות בירושלים , פסקה 6 (לא פורסם, 25.12.2007 ), לעניין פטור מאגרה; ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" , פ"ד ס(1) 391, 395 (2005) , לעניין התערבות בפסיקת הוצאות), לא כל שכן בגלגול שלישי. בנסיבות אלה, לא מצאתי טעם המצדיק היענות לבקשה.
התוצאה היא שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' באדר א התשע"א (6.3.2011).
ש ו פ ט