רע"א 2962/14 אור שעיבי נ. יואל שמחי

בקשת רשות הערעור שבכותרת נסבה על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבו התקבלה בקשת רשות ערעור שהגיש המשיב על החלטתו של בית משפט השלום לדחות את בקשתו לתיקון כתב תביעה. המבקש הגיש בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הצדדים הגישו תגובות בהתאם להחלטותיה של כבוד הרשמת בנמלך. כעת הועברה הבקשה לטיפולי (על רקע חילופי גברי בלשכת הרשמים).

עיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבתיק. ראשית אציין, כי יש לבחון את בקשת הפטור על-פי אמות המידה המקובלות בהקשר זה – מצב כלכלי וסיכויי ההליך – ולא על-פי השאלה אם בבית המשפט המחוזי הפקיד המשיב עירבון אם לאו. אדגיש, כי טענותיו של המבקש לגבי הנפקות הדיונית של אי-הפקדת עירבון בבית המשפט המחוזי הן חלק מבקשת רשות הערעור גופה, אולם כעת מצויים אנו בשלב המקדמי של הפקדת עירבון בהליך שהוגש לבית המשפט העליון, וככל שלא מתקיימים התנאים למתן פטור כזה, הרי שעל המבקש להפקיד עירבון.

האם הוכיח המבקש כי אינו יכול, בשל מצבו הכלכלי, להפקיד עירבון? התשובה לשאלה זו היא בשלילה. המבקש שילם את האגרה בהליך והוא מיוצג על-ידי עורך-דין. לכאורה, באותה דרך שבה מומנו הוצאות אלה, ראוי שהמבקש יממן גם את העירבון. זאת ועוד: המבקש ורעייתו עובדים ומשתכרים, מחזיקים בכרטיסי אשראי (ראו דף החשבון המצורף), ולא נמסר אם ברשותם נכסים כגון כלי רכב, פיקדונות וחסכונות. כמו-כן, לא הוצגו פירוט ותיעוד מספקים לגבי האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).

אוסיף בשולי הדברים, כי לא נעלמה מעיני העובדה שהמשיב הגיש למעשה שתי תגובות לבקשה – האחת ביום 8.5.2014 והאחרת ביום 5.6.2014 – זאת בלי שביקש רשות לכך. עם זאת, לגופו של עניין, התגובה "בשנית" אין בה כדי לשנות את התמונה, ואוסיף כי למבקש ניתנה האפשרות להגיש תשובה לתגובה.

לאור מכלול הנתונים מצאתי לנכון לקבוע עירבון בשיעור מתון הזהה לסכום ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי, לאמור: 10,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.