רע"א 4749-24 רע"א 4749-24

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ג' לוין) בת"א 50577-02-24 מיום 08.05.2024, בגדרה נדחתה בקשת המבקש למתן פסק דין בהיעדר הגנה, לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

2.ביום 21.02.2024, הגיש המבקש תביעה נגד המשיבה בגין עוולת לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע) – וזאת על רקע הליך קודם שהתנהל בין הצדדים, ואלו עיקריו. על-ידי המשיבה הוגשה בקשה לביצוע שטר נגד המבקש בלשכת ההוצאה לפועל (08-07119-11-0), בגין שיק על סך 4,500 ש"ח שנמשך על חשבון הבנק של המבקש (להלן: השיק) – ובעקבותיה הוטלו על המבקש "הגבלות ועיקולים חמורים ביותר". המבקש הגיש התנגדות לביצוע השיק ותביעה שכנגד (תא"מ 52993-05-20 (להלן: ההליך הקודם)), אך ביום 07.12.2022 דחה בית משפט השלום באשקלון (כבוד הרשמת ע' כלפה) את כלל התביעות, וערעור שהוגש בנדון עודנו תלוי ועומד.

בהליך מושא ענייננו נטען, כי מאחר שתביעת המשיבה נדחתה, הרי שהשיק הוגש שלא כדין, ומשכך העיקולים וההגבלות שהוטלו עליו בוצעו שלא כדין. כן נטען, כי הדבר "מהווה פגיעה בשמו הטוב וביושרו בעיני אחרים הנחשפים לצו העיקול", וכי "העיקול עשוי להעיד על מצב כלכלי דחוק ולשים אותו ללעג כלפי אחרים", באופן שמקים עילה לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע.

3.ביום 30.04.2024, הוגשה מטעם המבקש במסגרת ההליך קמא בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המשיבה – היא הבקשה מושא ענייננו. נטען, כי כתב התביעה הומצא למשיבה עוד ביום 21.02.2024, כך שעל פי התקנות, על המשיבה היה להגיש את התייחסותה עד ליום 21.04.2024, אך היא לא עשתה כן. המשיבה מצידה טענה כי טרם חלף המועד להגשת כתב ההגנה, וזאת בשים לב למספר בקשות שהוגשו על-ידי המבקש בהליך, כמפורט להלן.

ראשית, נטען כי מאחר שביום 22.02.2024 בית משפט קמא אישר בקשה שהוגשה מטעם המבקש לתיקון כתב התביעה בשל טעות סופר, ממילא טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה מטעמה, וזה יחול אך ביום 30.04.2024. זאת, מבלי להתחשב בכך שעד אותו מועד, טרם הומצא לידה כתב התביעה המתוקן;

שנית, נטען כי אם לא די באמור, משום שביום 12.03.2024 ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה, לאחר שהובהר על-ידי המבקש כי סכום התביעה עומד על 3 מיליון ש"ח, ומשכך הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט המחוזי – אזי המועד להגשת כתב ההגנה הינו 19.05.2024;

ושלישית, כך או כך נטען, כי ביום 17.03.2024, הוגשה מטעם המבקש בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף נתבעים (להלן: הבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה), שטרם הוכרעה, וככל שבית המשפט ייעתר לה, על המועדים להיספר מחדש.

4.זאת ועוד, ביום 30.04.2024 הוגשה על-ידי המשיבה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. נטען, כי התביעה היא למעשה 'מחזור' תביעה שהוגשה על-ידי המבקש "באותה עילה של לשון הרע", במסגרת כתב התביעה שכנגד שהוגש בגדרי ההליך הקודם. בנוסף, ביקשה המשיבה להורות על הארכת מועד הגשת כתב הגנה ב-30 ימים נוספים ממועד ההכרעה בבקשתה, או ממועד ההכרעה בבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה. ביום 08.05.2024 קבע בית משפט קמא כי בשלב זה, ובטרם הפך פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון לחלוט, "לא בשלה העת לדון בשאלה של סילוק על הסף בשל מעשה בית דין". עוד נקבע, כי המשיבה תגיש הודעת עדכון על אודות הערעור התלוי והעומד.

5.ביום 08.05.2024 נדחתה בקשת המבקש למתן פסק דין בהעדר הגנה, תוך שנקבע כי: "בנסיבות העניין, משהגישה הנתבעת בקשה לסילוק התביעה על הסף, אין מקום לסעד דרסטי של מתן פסק דין בהעדר הגנה". יצוין, כי בקשה שהגיש המבקש לעיון מחדש בהחלטה זו, נדחתה אף היא.

6.המבקש, שאינו מיוצג, מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא, ומכאן הבקשה שלפניי. בתמצית, וככל שניתן להבין מהבקשה, נטען כי יש ליתן פסק דין כנגד המשיבה מחמת "התרמית ושימוש לרעה שביצעה המשיבה כלפי מערכת המשפט כולה". עוד נטען, כי בית משפט קמא "מסרב ליתן פסק דין בהיעדר הגנה וזאת למרות שאין כתב הגנה בתיק קרוב ל 4 חודשים" – וכי למעשה, בית משפט קמא "מסרב לדון בתובענה". כך נטען, כי החלטת בית משפט קמא מתעלמת מהפסיקה, לפיה לא ראוי שהגשת בקשה לסילוק על הסף תעצור את מרוץ הזמן להגשתו של כתב הגנה.

7.להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 07.07.2024 נדחתה בקשת המבקש לאחד הליך זה עם הליך רע"א 26/24 שהגיש המבקש, שעניינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט א' ואגו) בע"ר 36755-12-23 מיום 31.12.2023. בגדרו, נדחה ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת פ' גילת כהן) בע"א 65106-08-23 מיום 13.12.2023, שלא ליתן למבקש פטור מלא מהפקדת עירבון בגדרי הליך ערעור שהגיש. נקבע, כי מדובר "בהליכים משפטיים שונים, בסוגיות משפטיות שונות, ואף בסטנדרט בחינה אחר".

דיון והכרעה

8.לאחר עיון, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

9.כידוע, לפי תקנה 9(ב) לתקנות, כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את המועדים כאמור, אם השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת. לצד זאת, לפי תקנה 130 לתקנות, במצב בו נתבע לא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך, או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט "לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד".

10.כפי שציין בית משפט קמא, מתן פסק דין בהעדר הגנה הוא מהלך דיוני חריג, שכן במהלכו מתקבלת הכרעה שיפוטית לגופו של עניין במעמד צד אחד, מבלי שנשמעה עמדת הצד השני. משום כך, דרך המלך היא ניהול ההליך תוך מתן הזדמנות לשמיעת טיעוני שני הצדדים (ראו: רע"א 7653/23 קירש נ' יצחק אמר – חברה לבניה והשקעות בע"מ, פסקה 10 (28.01.2024), והאסמכתאות שם). לעניין זה נקבע בפסיקה, כי ראוי שסנקציה של מתן פסק דין בהיעדר הגנה תישמר למקרים קיצוניים, בהם בעל דין הראה 'זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך' (רע"א 557/23 פלוני נ' ג'ונסון אנד ג'ונסון אינטרנשיונל, פסקה 7 (08.03.2023); רע"א 5361/23 סלקום ישראל בע"מ נ' השקמה אן. ג'י. אן. תקשורת בינלאומית 105 בע"מ, פסקה 26 (31.12.2023); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 15 (22.05.2012)). יובהר, כי תקנה 130 מנוסחת כסמכות רשות, לפיה בית המשפט רשאי, אך לא חייב, ליתן סנקציה זו (להרחבה ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 168 (§74) (מהדורה שלישית – דיגיטלית, מרץ 2024)).

11.כבית משפט קמא, סבור גם אני כי אין המקרה בא בגדר אותם מקרים חריגים. אכן, כמתואר לעיל, ובין היתר בצל ריבוי בקשות שהוגשו מטעם המבקש בהליך, חלף פרק זמן ממושך מאז הוגש כתב התביעה, במהלכו לא הוגש כתב הגנה מטעם המשיבה. ואכן, ראוי כי בהיעדר החלטה בדבר דחיית מועד הגשתו, ובכפוף לבקשות המקדמיות שעוד תלויות ועומדות – זה יוגש, או למצער ייקבע מועד לכך. ואולם לצד האמור, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, לא התרשמתי בעת זו כי אי-הגשת כתב ההגנה הוא פועל יוצא של 'זלזול בוטה' או התעלמות מן ההליך, ברף שיצדיק מתן סעד קיצוני זה. כפי שעולה מתיאור הדברים לעיל, המשיבה נוטלת חלק בהליך, ואף מגישה תגובות ובקשות עצמאיות מטעמה.

12.במובן זה דומה, כי טענות המבקש בדבר 'התעלמות' בית משפט קמא מהפסיקה, לפיה הגשת בקשה לסילוק על הסף לא תעצור את מרוץ הזמן להגשת כתב ההגנה – נוגעות, למעשה, להשלכות האופרטיביות הנובעות מהחלטות בית משפט קמא, בכל הנוגע למועדים להגשת כתב ההגנה. אכן, הלכה כי הגשת בקשה לסילוק על הסף לא תעצור את מרוץ הזמן להגשת כתב הגנה, אלא אם הורה בית המשפט אחרת (רע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג (05.02.2007); רע"א 2655/12 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' פלוני, פסקה 5 (29.05.2012)). אולם לצד זאת, נקבע בפסיקה, כי ישנם מצבים בהם ראוי ליתן ארכה לבעל דין להגשת כתב טענות נוכח הגשת בקשה לסילוק על הסף (להרחבה ראו: רע"א 4792/21 קיבוץ הל"ה נ' מועצה אזורית שפיר, פסקה 11 (10.10.2021), והאסמכתאות שם). כך או כך, כאמור, ככל שקיימת אי-בהירות לגבי מועד הגשת כתב ההגנה, למי מן הצדדים – סבורני כי טוב יעשה אם יובהר מהו אותו מועד, וזה יוגש בתוך אותה מסגרת זמנים.

13.בכל הנוגע להחלטות בדבר הארכת מועדי הגשה, הן החלטות הנוגעות לסדרי דין ולאופן ניהול הדיון – הרי שאלו הנתונות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (רע"א 3823/24 רילטקס סוכנויות בע"מ נ' דלתא גליל בע"מ, פסקה 14 (02.06.2024)). ולא בכדי, מדובר אף בהחלטה המנויה בסעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, עליה לא תינתן רשות ערעור.

14.מכל אלה, כאמור, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בהחלטת בית משפט קמא.

15.סוף דבר: הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.