פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
5061/22
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
י.א אלון בניה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רות חיון ו-136 אח'
138. י.ת.ב בע"מ
139. משרד הבינוי והשיכון – מדינת
ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 22.5.2022 בת"א 7853-04-20
שניתנה על ידי כבוד השופטת הלית סילש
בשם המבקשת:
עו"ד דביר הורוביץ
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הלית סילש ) בת"א 7853-04-20 מיום 22.5.2022, במסגרתה נדחתה בקשה לגילוי ועיון במסמכים.
רקע והשתלשלות העניינים
1.
המבקשת, חברת י.א אלון בניה בע"מ (להלן: החברה ), היא חברה קבלנית אשר זכתה ביום 14.12.2015 במכרז מחיר למשתכן מספר מר/186/2015 מגרש מס' 404, בגוש 4246 חלקה 291, לבנייה של בניין מגורים בשכונת הרקפות בראשון לציון (להלן: המכרז ו- הפרויקט , בהתאמה). על שטח זה היא בנתה ושיווקה בניין בן 108 דירות, אשר מתוכן 90 דירות נמכרו לזוכים בהגרלת מחיר למשתכן (להלן: דירות מחיר למשתכן ), והשאר נמכרו בשוק החופשי. המשיבים 137-1 הם רוכשים של 78 דירות מחיר למשתכן בפרויקט, לאחר שזכו בהגרלה שערך המשיב 139, משרד הבינוי והשיכון (להלן: המשתכנים
ו- ההגרלה , בהתאמה). יוער כי לאחר הגשת התביעה הגיעה החברה להסדר פשרה עם חלק מהמשתכנים, וביום 4.6.2020 הורה בית המשפט על מחיקתם מהתביעה, כך שהתביעה עוסקת בשלב זה ב-74 דירות.
2.
החברה זכתה במכרז בהתבסס על הצעה והתחייבות למכור את הדירות בתמורה לסך של 11,173.5 ש"ח כולל מע"מ בעבור מ"ר דירתי, בהצמדה למדד תשומות הבנייה במועד הגשת ההצעות למכרז (אוקטובר 2015), ועד למועד החתימה על הסכמי המכר ו/או התשלום בפועל. מחיר זה מגלם הטבה משמעותית ביחס למחיר השוק. עם זאת, לדברי החברה, בפועל חלו טעויות בחישוב התמורה, כך שהתמורה שנרשמה בהסכמי המכר אשר נחתמו עם המשיבים 137-1, המשתכנים, הייתה נמוכה ביחס להוראות המכרז. על כן, פעלה החברה מול המשתכנים, משרד הבינוי והשיכון וכן מול המשיבה 138, חברת י.ת.ב בע"מ – חברת הפיקוח, הבקרה והניהול מטעם משרד הבינוי והשיכון, אשר ליוותה בפועל את ההתקשרות החוזית בין החברה לבין המשתכנים (להלן: י.ת.ב ), בניסיון להשלים את ההפרש בין הסכומים. אלא שהמשתכנים סירבו לשלם את הסכומים הנוספים שנדרשו על ידי החברה, תוך שמשרד הבינוי והשיכון ו-י.ת.ב צידדו בעמדת המשתכנים.
3.
בהמשך למחלוקת האמורה, הגישה החברה ביום 6.4.2020 תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד המשיבים על סך של כ-3.6 מיליון ש"ח. במסגרת הליך זה התקיימו בין יום 12.7.2020 לבין יום 1.11.2021 שלושה דיוני קדם משפט. ברקע הדברים יוער כי לאור הידברות שערכו הצדדים ביחס לפנייה להליך גישור, הודיעו באי-כוחם ביום 18.2.2021 כי ככל שהגישור ביניהם ייכשל, הצדדים יגישו לאישור בית המשפט הסדר דיוני שמטרתו לקדם את ההליכים המקדמיים. בחלוף כחצי שנה, ביום 19.9.2021 הודיעו הצדדים לבית משפט קמא כי מאמצי הגישור כשלו, וביום 6.2.2022 ניתנו מספר החלטות הנוגעות לבקשות מקדמיות שונות, שאינן עוסקות בגילוי מסמכים.
4.
לאחר מכן החלו הצדדים להגיש את ראיותיהם: החברה התבקשה להגיש את ראיותיה עד ליום 18.4.2022, אך לאחר שקיבלה ארכה, שנבעה מסיבות אישיות, ראיותיה התקבלו ביום 23.5.2022. למשיבים ניתנה אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ליום 18.9.2022. עם זאת, ביני לביני, ביום 12.5.2022 שלחה החברה מכתב לבאי-כוחם של המשתכנים, בדרישה לגילוי ועיון בתדפיסים מלאים "של כלל ההתכתבויות בשתי קבוצות של הבניין מיום פתיחת הקבוצה ועד למועד זה". מדובר בקבוצה ברשת החברתית פייסבוק בשם "מחיר למשתכן ראשון לציון 139 י.א. אלון", וכן בקבוצת ה- WhatsApp
שבאמצעותה החליפו המשתכנים מסרים בטרם חתמו על הסכמי הרכישה (להלן: הקבוצות ו- המסמכים , בהתאמה). לאחר שמכתבים אלה לא נענו, הגישה החברה ביום 22.5.2022 בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. לשיטתה, חרף העובדה שהבקשה הוגשה בשיהוי, יש לאפשר גילוי ועיון בהם לנוכח חשיבות הדברים ורלוונטיות המסמכים לגילוי האמת. לדברי החברה, בא-כוחה הצטרף לייצוג בתיק בשלב מאוחר, ובמהלך התעמקותו בטענות הצדדים, התברר לו כי לא הושלמו ההליכים המקדמיים, וכי המשתכנים מסתירים מסמכים רלוונטיים. בתוך כך, הוא גילה במקרה על התאגדות הרוכשים באמצעות קבוצות במדיה הדיגיטלית עוד בטרם הם חתמו על הסכמי הרכישה. עם זאת, עוד באותו היום דחה בית משפט קמא את הבקשה, תוך שציין כי: "בתיק זה, לאחר מספר לא מבוטל של דחיות, נקבעו מועדים להגשת ראיות, וההליכים המקדמיים הסתיימו" . בהמשך ההחלטה, קבע בית משפט קמא כי לאור ההזדמנויות הרבות שנקרו בדרכם של הצדדים בחלוף שנתיים מהגשת התביעה, אין לקבל את הבקשה במועד זה. בנוסף, נכתב כי הבקשה אינה מבהירה מהי הסיבה לשיהוי בהגשת הבקשה, או מדוע מתקיימים התנאים אשר מאפשרים את הגשתה באיחור.
5.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה מדגישה החברה שההחלטה חוסמת הגשה של ראיות משמעותיות ורלוונטיות, אשר יסייעו בבירור אומד דעת הצדדים טרם חתימת הסכמי המכר. לדבריה, הבקשה עולה בקנה אחד עם הכללים להמצאה והצגה של ראיות מאוחרות, בהינתן שהיא הוגשה בסמוך לגילוי קיומן של הראיות, ובהזדמנות הראשונה שהדבר עלה בידה, ולשיטתה מדובר במסמכים ספציפיים וממוקדים. אשר למועד הגשת הבקשה, החברה טוענת כי היא איחרה אך במעט בהגשתה, וכי הבקשה הוגשה בטרם הוגשו התצהירים הראשונים בתיק. לדבריה, הסיבות לאיחור הובהרו כבר בבקשה שנדחתה, ובעיקרן צירופו של אחד מבאי-כוחה לייצוג בתיק, וגילויו בדרך אגב על התאגדות המשתכנים במסגרת הקבוצות.
יצוין כי ביום 19.6.2022 הגישה החברה לבית המשפט קמא בקשה לבטל את ההחלטה או לעיין בה מחדש, וחזרה על נימוקיה בעניין זה. עם זאת, כבר למחרת דחה בית המשפט קמא גם בקשה זו, וקבע כי לא התקיימו התנאים לעיון מחדש, ואף הוסיף מספר נימוקים לדחיית הדרישה לגופה, שבעיקרם השלב הדיוני המאוחר שבו הוגשה, מבלי שניתן לכך הסבר משכנע.
דיון והכרעה
6.
לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט קמא ובטענות המבקשים, סבורני כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים.
7.
כידוע, בידי הערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנוגע לאופן ניהול ההליך, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. התערבות כזו תיעשה רק במקרים חריגים, שבהם ההחלטה התקבלה בניגוד לדין או גרמה לעיוות דין חמור. הלכה זו חלה ביתר שאת ביחס להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 6726/19 יאסין נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 (17.11.2019) (להלן: עניין יאסין ); רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ , פסקה 3 (23.12.2019); רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד וטשטיין , פסקה 5 (4.2.2020)). אינני סבור שהעניין דנן נופל לגדר חריגים אלה.
8.
בית משפט זה קבע לא פעם כי נקודת המוצא היא עקרון הגילוי, ואולם למול עקרון זה עומדים שיקולים נוספים, לרבות יעילות ההליך. בית המשפט נדרש לאזן בין השיקולים הללו בהתאם לנסיבות העניין (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193, 196-195 (2002); עניין יאסין , בפסקה 11). הבקשה מושא ההליך דנן הוגשה בחלוף למעלה משנתיים ממועד הגשת התביעה, לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים (במסגרתם נערכו שלושה דיוני קדם משפט), ולאחר שנקבעו מועדים להגשת הראיות מטעם הצדדים. יתרה מזאת, המועד המקורי שנקבע להגשת ראיותיה של החברה חלף כבר בחודש אפריל, ואף הארכה שניתנה לה להגשת הראיות הסתיימה בסמוך מאד ליום שבו הוגשה הבקשה לבית המשפט קמא. גם לוח הזמנים להגשת ראיותיהם של המשיבים מתקדם מאוד, והם צפויים להגישן בקרוב. כל זאת, לאחר שניתנה לצדדים שהות ארוכה לצורך ההידברות ביניהם. על כן, לאור השיהוי הניכר שבו הוגשה הבקשה, ובשים לב להלכה שה פררוגטיבה למחול על עיתוי הגשת הבקשה נתונה לערכאה המבררת, הבקיאה במכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות הדיונית של הצדדים, כמו גם בחשיבות שעשויה להיות למסמכים המבוקשים במארג הראיות בתיק, אין מקום להיעתר לבקשה שלפניי. כך, ביתר שאת, לאור המגמה אשר משתקפת בתקסד"א החדשות, לפיהן על הצדדים להקפיד על עמידה בדרישות סדרי הדין, וכך במיוחד במקרים שבהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לגלות על קיומה של הראיה המבוקשת כבר בשלבי קדם המשפט (ראו והשוו: רע" א 3510/21 נצר נ' קונפינו , פסקה 9 (25.8.2021); רע"א 6685/21 יעקב נ' נבואני , פסקה 10 (29.11.2021); רע"א 7176/21 עיריית חדרה נ' הלברשטיין , פסקאות 11-10 (12.12.2021); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 11 (7.4.2022)).
9.
בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 1-137, 138 ו- 139 בסכום של 1,500 ש"ח לטובת כל אחת (סה"כ 4,500 ש"ח). בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשו תגובות.
ניתנה
היום, כ"ח באב התשפ"ב (25.8.2022).
ש ו פ ט