רע"א 51432-10-24 רע"א 51432-10-24

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מ' לומפ) מיום 24.10.2024 בת"א 79417-09-24, בה נדחתה בקשת המבקש לסעד זמני של עיכוב הליך הבוררות המתנהל בינו לבין המשיב.

1.ברקע להליך, בתמצית, סכסוך שהתגלע בין המבקש למשיב בקשר לעסקאות שונות שערכו במקרקעין. על רקע הסכסוך, חתמו הצדדים ביום 2.7.2024 על הסכם בוררות (להלן: הסכם הבוררות). בהסכם נקבע כי הם מוסרים את ההכרעה בכל המחלוקות ביניהם עד לאותו מועד לבורר הרב משה פנחסי (להלן: הבורר), עמו יש לשניהם היכרות מוקדמת. בסעיף 12 להסכם הבוררות צוין כי המבקש "מצהיר כי ידוע לו שלמר ארליך [המשיב] במשך שנים היכרות וקשרים עם הבורר ולמרות זאת וינד [המבקש] הציע כי הבורר ישמש כבורר והוא מוותר מראש על כל טענה בנוגע לכך ועל כל טענה בנוגע לפסילת הבורר". חרף האמור, ביום 30.9.2024 פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה להעברת הבורר מתפקידו, בה טען כי היה מודע לכך שקיימים קשרים חבריים בין הבורר למשיב אך בדיעבד התברר לו כי השניים הם שותפים עסקיים. כשבוע לאחר מכן, ביום 7.10.2024, הגיש המבקש "בקשה דחופה לסעד זמני" בה נתבקש עיכוב הליך הבוררות עד להכרעה בבקשה להעברת הבורר מתפקידו. המבקש ציין כי הדיון הראשון בהליך הבוררות נקבע ליום 13.10.2024 וכי הבורר והמשיב עומדים על קיומו. בהחלטה מאותו היום נקבע כי אין מקום להיעתר לבקשה לעיכוב הליך הבוררות במעמד צד אחד והתבקשה תגובת המשיב. בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש ביום 10.10.2024 – נדחתה אף היא.

במאמר מוסגר יצוין כי ביום 13.10.2024 הודיע הבורר לצדדים על דחיית תביעת המבקש במעמד צד אחד, משזה לא התייצב לדיון שנקבע בהליך הבוררות. בד בבד, נקבע מועד לדיון בתביעתו של המשיב.

2.ביום 24.10.2024, לאחר שהוגשה תגובת המשיב לבקשה למתן סעד זמני לעכב את הליך הבוררות, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע כי סיכויי ההליך ומאזן הנוחות אינם מצדיקים מתן סעד זמני. לפני המבקש ניצבת משוכה משמעותית להוכיח כי הקשר בין הבורר למשיב מקים חשש אובייקטיבי למשוא פנים, כמו גם היעדר ידיעה מוקדמת של המבקש על אודות קשרים אלו. כמו כן, משדחה הבורר את תביעת המבקש, ככל שבקשתו להעברת הבורר מתפקידו תתקבל, הוא יוכל להגיש תביעה לביטול פסק בוררות ולתבוע את נזקיו. בכל הנוגע לתביעת המשיב, גם במקרה זה הנזק שעלול להיגרם למבקש ניתן לריפוי על דרך של הגשת בקשה לביטול פסק הבוררות שיינתן ופיצוי כספי בגין כל נזק שעלול להיגרם לו. בנוסף צוין כי המבקש השתהה בהגשת הבקשה, ואף בחר שלא להתייצב לדיון הבוררות שהתקיים ביום 13.10.2024, ומשכך הבקשה לא הוגשה בידיים נקיות.

3.מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, בה נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן די משקל לטענה לפיה לבורר עניין אישי בתוצאות ההליך המתברר לפניו ולראיות המוצקות שהציג המבקש לתמיכה בטענותיו. בנוסף, שגה בית המשפט עת התייחס להליך הבוררות כמעשה עשוי, שכן הבורר טרם הכריע בתביעת המשיב ולכן הליך הבוררות טרם הסתיים. סביר להניח כי אילו ידע בית המשפט שההליך טרם הסתיים, היה נעתר לבקשה לסעד זמני. כן הלין המבקש על הקביעה כי הגיע לבית המשפט כשידיו אינן נקיות. הוא פנה לבית המשפט במועד המוקדם ביותר שיכול היה לעשות כן, יום אחד בלבד לאחר שנענה על ידי הבורר כי הוא אינו מתכוון לעכב את הדיון בבוררות. גם לא היה מקום לבוא עמו חשבון על כך שלא התייצב לדיון בהליך הבוררות, שכן באותה עת המתין להכרעת בית המשפט המחוזי בבקשה לסעד זמני שהגיש. אלא שהמשיב ניצל את העובדה שלא ניתן סעד במעמד צד אחד, והגיש את תגובתו לבקשה באיחור באופן שאִפשר לבורר לדחות את תביעת המבקש משלא התייצב לדיון.

4.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקש לא הצביע על הצדקה ליתן רשות ערעור, ודאי לא נוכח אמות המידה המחמירות ביחס להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות בקשר לסעדים זמניים ובענייני בוררות. גם לגופו של עניין אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר שקל את כל טענות הצדדים ולא מצא כי סיכויי הבקשה להעברת הבורר מתפקידו מצדיקים להיעתר לבקשה. אשר לטענות בקשר ליחסיו עם הבורר, ציין המשיב כי אין ביניהם כל שותפות עסקית או היכרות מעבר לזו שהייתה ידועה לצדדים במעמד החתימה על הסכם הבוררות וכפי שהצהירו מפורשות במסגרתו.

5.דין הבקשה להידחות. רשות ערעור בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (וראו מיני רבים: רע"א 562/23 פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסמנט בע"מ נ' Verso Israel LLC, פסקה 11 (24.5.2023); רע"א 2320/24 BZ Initiative SRL נ' ענבר, פסקה 9 (10.4.2024); רע"א 556/24 קוהן נ' קייזמן (21.2.2024)). הבקשה שלפנַי אינה עומדת ולוּ בקירוב באמות מידה מחמירות אלו, והמבקש אף לא טען לכך. כל שטען המבקש הוא כי נפלו פגמים באופן יישום הדין בעניינם של הצדדים ובמשקל שניתן לטענותיו, אך בכך לא די. זאת, בייחוד לאור שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים (רע"א 6625/23 חברת אלתעמיר בע"מ נ' חוסיני, פסקה 6 (13.9.2023); רע"א 5860/23 בריסק נ' גרין, פסקה 8 (2.8.2023)).

6.למעלה מן הצורך אציין כי על פני הדברים, ובין היתר על רקע לשונו הברורה של הסכם הבוררות, לא נפל כל פגם בקביעתו של בית המשפט כי דומה שיקשה על המבקש לצלוח את המשוכה העומדת בדרכו בהליך העיקרי.

7.אין גם ממש בטענת המערער לפיה החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על הנחה שגויה לפיה הסתיימו זה מכבר הליכי הבוררות. בבחינת מאזן הנוחות הבחין בית המשפט מפורשות בין הכרעת הבורר בתביעת המבקש, שהיא בגדר "מעשה עשוי", לבין הכרעתו העתידית בתביעת המשיב. מה גם שצוין מפורשות כי צפוי להתקיים דיון נוסף בהליך הבוררות בתביעתו של המשיב ביום 3.11.2024.

הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ש"ח.