פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בירושלים
רע"א
5227/16
בש"א 5684/16
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשים:
1.
אברהם סימון
2. בת ציון סימון
נ ג ד
המשיבים:
1.
יניב בוקר
2. רפי בוקר
3. מדינת ישראל
4. הנהלת בתי משפט בישראל
5. הבנק הבינלאומי
הוגש הליך
החלטה
ביום 30.6.2016 הגישו המבקשים שני הליכים. ההליך האחד, ערעור בזכות (ע"א 5227/16) על פסק דין מיום 31.5.2016 אשר ניתן על ידי שופט בית המשפט המחוזי ואשר בגדרו נדחה ערעור מטעם המבקשים על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשתם לפטור מאגרה בגין תובענה אותה הגישו (להלן: פסק הדין ). ואילו ההליך השני, בקשת רשות ערעור (רע"א 5228/16) על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.6.2016 הדוחה בקשה לביטול פסק הדין (להלן: ההחלטה ).
בהחלטתי מיום 3.7.2016 בע"א 5228/16 הוריתי למבקשים להודיע מדוע לא יימחק הערעור, וזאת מן הטעם שלא עומדת להם זכות ערעור על פסק הדין אלא עליהם להשיג עליו באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. בעקבות כך חזרו בהם המבקשים מן הערעור, והוא נמחק. בד בבד עתרו המבקשים להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין, כך שתוגש בקשת רשות ערעור מתוקנת המופנית הן כנגד פסק הדין והן כנגד ההחלטה. בקשת רשות הערעור המתוקנת עצמה צורפה לבקשה להארכת מועד. יצוין, כי המזכירות פתחה את הבקשה להארכת מועד כהליך נפרד (בש"א 5684/16).
בבקשה להארכת מועד, אשר נתמכה בתצהיר, הבהירו המבקשים כי ניסו להגיש בקשת רשות ערעור המופנית כנגד שתי ההחלטות השיפוטיות האמורות, אולם מזכירות בית המשפט סירבה לפתוח את ההליך באופן זה ודרשה כי יוגשו שני הליכים נפרדים - האחד ערעור בזכות והשני בקשת רשות ערעור (כפי שאכן נעשה). בהחלטתי מיום 17.7.2016 אפשרתי למשיבים להגיב לבקשת הארכה. ואולם, ביום 15.8.2016 הודיע המשיב 5 כי המבקשים כלל לא המציאו לו את בקשת הארכה. בסופו של יום הומצאו כתבי בי הדין הרלוונטיים למשיב 5 והוא הגיש, ביום 6.10.2016, תגובה ממנה עולה כי הוא מתנגד לבקשת הארכה. יתר המשיבים לא הגישו תגובה כלשהי לבקשה.
על רקע האמור לעיל ולאחר ששקלתי בדבר החלטתי לקבל את הבקשה להארכת מועד חרף התנגדות המשיב 5. זאת, בשים לב לעובדה שעל פני הדברים נראה כי האופן בו הוגש ההליך לכתחילה נבע מהנחיה שגויה שניתנה על ידי מזכירות בית המשפט; בצירוף העובדה שהערעור על פסק הדין הוגש בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור, נתון המחליש עד מאד את ההסתמכות על סופיותו של פסק הדין. בנסיבות אלה דומני כי לא יהיה זה צודק לחסום את שעריו של בית משפט זה בפני המבקשים, וזאת אפילו אניח כי סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור על פסק הדין אינם נחזים להיות גבוהים. נוכח התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי טעם להיעתר לבקשת המבקשים להשיב לתגובת המשיב 5 מיום 6.10.2016.
אשר על כן, מורה אני כדלקמן:
1.
הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין מתקבלת. בכך מגיעה בש"א 5684/16 לכלל סיום;
2.
הבקשה המתוקנת לרשות ערעור - הנושאת חותמת מתאריך 13.7.2016 והמופנית הן כנגד פסק הדין והן כנגד ההחלטה - תתויק בתיק השופט ברע"א 5227/16, וכך גם הבקשות לפטור מאגרה ומעירבון מאותו היום. המזכירות תשיב למבקשים את בקשת רשות הערעור המקורית המצויה בתיק (הנושאת חותמת מתאריך 30.6.2016);
3.
החלטה זו תתויק בתיק השופט ברע"א 5227/16.
ניתנה
היום, כ"ח בתשרי התשע"ז (30.10.2016).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם