רע"א 5654/12דניאל מקמלאן נ. בנק לאומי למשכנתאות בע''מ

1.

בקליפת אגוז – הליך זה עוסק בזכותו של המשיב לפנות את המבקש מדירה בה התגורר (להלן: הדירה ), במסגרת הליכי הוצאה לפועל לגביית חובו של אחיו של המבקש, הוא המבקש לעיין בתיק – למשיב (להלן: החוב ).

2.

לאחר שבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי דחו את טענות המבקש וקבעו כי המשיב רשאי לפנות את המבקש מהדירה, המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דינו של בית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע, המבקש הציע להפקיד סכום עירבון של 600,000 ש"ח כחלופה לפינויו מהדירה. הצעתו של המבקש נתקבלה ו בתאריך 31.07.2012 הוחלט על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בכפוף להפקדת סכום העירבון האמור.

3.

בתאריך 15.12.2014 נדחתה על ידינו בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור . יחד עם זאת, בפיסקה 17 להחלטתנו האמורה נקבע כי עיכוב הביצוע שהוצא במסגרת התיק דנן בתאריך 31.07.2012 יעמוד בעינו בתנאיו – עד 30 ימים לאחר שינתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ע"א 51064-01-14, אשר נוגע ל חוב .

4.

המשיב עידכן כי לאחרונה ניתן פסק הדין הנ"ל על ידי בית המשפט המחוזי (ע"א (י-ם) 51064-01-14 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מקמילאן (04.02.2015) (להלן: פסק הדין בעניין החוב )), ובו נפסק לטובת המשיב הסעד הבא: " תוצאת הדברים היא, לפיכך, שיש לחייב את [אחיו של המבקש] בתשלום סכום התביעה (364,213ש"ח) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (לפי ריבית בנקאית חריגה – טבלה 811) מיום הגשת התביעה (19.9.09) ועד ליום התשלום בפועל" (ראו: פיסקה 31 ל פסק הדין בעניין החוב ) .

לאור האמור לעיל, המשיב מבקש כי נורה על חילוט העירבון שהופקד על ידי המבקש כתנאי לעיכוב ביצוע, וכחלופה לפינויו מ הדירה , וזאת למטרת פירעון החוב .

5.

בתגובתו לבקשה – המבקש טוען כי אין להעניק למשיב את מלוא סכום העירבון, שכן הסכום שנפסק לטובת המשיב על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת פסק הדין בעניין החוב

– נמוך מהסכום שהופקד. זאת ועוד, המבקש טוען כי אין לחייב אותו בסכומים הנובעים מחלוף הזמן מיום הגשת התביעה על ידי המשיב נגד אחיו של המבקש ועד היום (היינו סכומי הפרשי ההצמדה והריבית), משום שלדבריו, המשיב סירב לקבל ממנו בעבר (עובר ליום הגשת התביעה נגד אחיו של המבקש) תשלום לפירעון החוב .

6.

בתאריך 29.03.2015 הגיש המבקש בקשה במסגרתה ביקש כי יחולט לטובת המשיב סך של 400,000 ₪ מתוך הערבון בלבד וכי נקבע שהסכסוכים הכספיים בינו לבין אחיו הסתיימו.

1.

לאחר עיון בבקשת המשיב ובתגובה לה, וב פסק הדין בעניין החוב , המסקנה המתבקשת היא שהמשיב זכאי למלוא הסכום שנפסק לטובתו במסגרת פסק הדין בעניין החוב מתוך העירבון שהופקד על ידי המבקש. ההליך שבפנינו נגע כאמור לשאלת פינויו של המבקש, ומכאן שאין מקום לדון בטענותיו של המבקש המופנות כנגד הסכומים שנפסקו לטובת המשיב במסגרת פסק הדין בעניין החוב , או לגבי הסכסוך שנתגלע בינו לבין אחיו. ברי כי לאחר שיחולט הסכום הנ"ל – המבקש יהיה רשאי לפתוח בהליך להשבת הסכומים, ככל שיחפוץ בכך.

2.

סיכומו של דבר: דין הבקשה להתקבל במובן זה שמתוך העירבון יחולט לטובת המשיב הסכום שנפסק לטובתו בפיסקה 31 ל פסק הדין בעניין החוב . השארית שתיוותר, ככל שתיוותר, תועבר ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים, לשם פירעון חובותיו של המבקש לנושיו, וזאת בהתאם להסכמה ביניהם שזכתה לתוקף של פסק דין בתאריך 03.02.2013 ב-ע"ר 59597-12-12, כאמור בפיסקה 8 להחלטתנו מתאריך 15.12.2014.

3.

בקשת העיון בתיק דנן מתקבלת אף היא, וזאת בהתחשב בשיקולים למתן זכות עיון לאדם שאיננו מבין בעלי הדין, המנויים בתקנה 4(ד)

ל תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להרחבה בנוגע לזכות לעיון בתיק והוראות הדין המסדירות את יישום הזכות האמורה ראו: בג"ץ 8621/12 טיב תשלובת טכסטיל (1969) בע"מ נ' שר האוצר (03.01.2013)). למבקש לעיין יש עניין בתיק בהיותו נושה של המבקש וגם החייב העיקרי של החוב . כמו כן, נראה כי העיון בתיק על ידי מבקש העיון לא צפוי לגרום לפגיעה בבעלי הדין האחרים, והמשאבים הנדרשים לשם היענות לבקשה – סבירים, וזאת בעיקר בהתחשב בעובדה שהמבקש לעיין מעוניין למעשה רק לצלם מספר קטן של מסמכים מתוך התיק. על כן המזכירות תאפשר למבקש לעיין לצלם את המסמכים המצוינים בבקשתו .

4.

גם בקשתו של המבקש כי יועברו אליו הבקשות שהגיש המבקש לעיין – מתקבלת, בהיותו בעל דין בתיק.