רע"א 6304/06 משה פרץ נ. מנחם מצגר

1.לפני בקשה לפטור את המבקש מחובת הפקדת עירבון בסך 20,000 ₪ במסגרת ההליך שבכותרת או לחלופין להמירו בערבות צד ג'. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.7.06 (להלן: ההחלטה), לפיה אושרה הצעת הסדר הנושים שהגיש המשיב 2 במסגרת הליך כינוס נכסים כנגד המשיב 1, אשר היה שותפו העסקי של המבקש. עניינו של ההליך בבחינת חוקיותו של הסדר הנושים לאור סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הסעיף). המבקש טוען, כי על פי הסעיף רשאי היה בית המשפט קמא לאשר את הסדר הנושים רק אם לפיו עתיד החייב לפרוע לפחות 30% מכל חוב בלתי מובטח. למרות זאת, על-פי הסדר הנושים שאושר עתיד החייב לשלם פחות מ-7% מסך חובותיו הבלתי מובטחים. מכאן בקשת המבקש לקבלת רשות ערעור.

2.המבקש טוען, כי מצבו הכלכלי בכי רע. לטענתו, התמוטטות עסקיו של המשיב 1 גרמה להתמוטטותו הכלכלית, כך שהפך מובטל הנתמך על-ידי אביו הקשיש. המבקש טוען כי אין לו כל הכנסה, וכי כל נכסיו וכן חשבונות הבנק שלו עוקלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. המבקש טוען כי סיכויי ההליך טובים, שכן, לאור טענתו באשר לפרשנות הדין הסדר הנושים צריך להתבטל. לאור כל זאת מוגשת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת או לחלופין המרתו בערבות צד ג'.

3.המשיב 1 (להלן: המשיב) מתנגד לבקשה. לטענתו, בניגוד לטענותיו של המבקש לעניין מצבו הכלכלי ולהעדר הכנסה, הרי שהמבקש עובד לפרנסתו בתחום הנדל"ן ולחשבונו מוזרמים אלפי שקלים שמקורם לא הובהר. זאת, על-פי דף החשבון שצירף המבקש לבקשתו ועל-פי תמליל שיחה שנערכה בין המבקש למשיב 2. המשיב טוען בנוסף, כי סיכויי ההליך קלושים נוכח קביעתו של בית המשפט קמא כי הסדר הנושים שהתקבל הינו ראוי לכל הצדדים. כמו כן מציין המשיב כי תביעת חובו של המבקש עוכבה וכלל לא נתקבלה כתביעת חוב מן המניין מאחר וסירב המבקש למסור למשיב 2 נתונים לבדיקת חובו הנטען של המשיב 1 כלפיו. לאור כל זאת טוען המשיב כי אין הצדקה למתן הפטור.

4.המשיב 2 מתנגד אף הוא לבקשה. לעניין מצבו הכלכלי של המבקש, טוען המשיב כי זה לא הוכח די הצורך. המבקש לא פרט את מקורותיו הכספיים לרבות מצבת נכסיו וקיומם של חשבונות בנק נוספים, ואף לא שלל את יכולתו להיעזר במקורבים לו לצורך הפקדת סכום הערבון הנדרש. בנוסף, לא הסביר המבקש את יכולתו לממן ייצוג משפטי בהליך שבכותרת. לעניין סיכויי ההליך טוען המבקש כי הם קלושים. לטענתו, כלל הנושים פרט למבקש הסכימו להסדר הנושים, שעה שזכות עמידתו של המבקש מוטלת בספק לאור סירובו לשתף פעולה עם המשיב 2. לאור כל זאת טוען המשיב כי אין הצדקה למתן הפטור. יצוין עוד, כי המשיב 3 הודיע לבית משפט זה כי אין לו עניין בבקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון.

5.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המבקש לא הוכיח בצורה מספקת את מצבו הכלכלי, שכן לא הציג תמונה מלאה של מצב חשבון הבנק שלו, קיומם של פיקדונות, הכנסות או נכסים נוספים, ואכן עיון בתדפיס חשבון הבנק שצורף מגלה הפקדות בלתי מבוטלות שמקורן לא הוברר. המבקש לא שלל את אפשרותו להסתייע במעגל הקרובים לו לצורך הפקדת הסכום הנדרש כערבון, ובנוסף, נראה כי יש די בידי המבקש כדי לממן ייצוג משפטי בהליכים אשר אותם הוא מנהל. לא צורף תיעוד מתאים לתמיכה בטענות שנטענו לעניין המצב הכלכלי. מעבר לזאת, אף מבחינת בקשת המבקש, לא מצאתי כי קיימים סיכויי הליך טובים. טענותיו של המבקש לגופו של עניין נדחו למעשה בבית המשפט קמא מאחר ונקבע, כי הסדר הנושים שהוצע דואג לחלוקה מהירה ככל הניתן של הסכומים הניתנים לגבייה בהקדם, דבר שתועלתו עולה על מגרעותיו. הטענה לפיה הסכום שיפרע החייב קטן מ-30% נטענה ולא הביאה לשינוי ההסדר או לדחייתו. לפיכך, שוכנעתי שלא ניתן לקבוע כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה למתן פטור מהפקדת ערבון או הפחתת סכום הערבון. כמו כן שוכנעתי כי אין לקבל את הצעת המבקש להמיר את הערבון הנדרש בערבות צד ג'. על פי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 רשאי בית המשפט להורות על מתן "ערובה סבירה אחרת" במקום ערבון, היינו לאפשר מתן בטוחה "נחותה" יותר להבטחת הוצאות המשיב, ובלבד שתהא זמינה ויעילה. בענייננו לא פרש המבקש תשתית מספקת, אשר תאפשר לקבוע כי הערבות החלופית והערטילאית שהציע יכולה להבטיח את הוצאות המשיבים כיאות.

7.התוצאה היא כי הבקשה לפטור מערבון נדחית. אני קובע אפוא כי עירבון בסך 20,000 ₪ יופקד בתיק זה תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו . בהעדר הפקדה כנדרש, ירשם ההליך לדחייה לפני.