רע"א 6997/13 יניב ממן נ. חביב נחלה

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. לאחר עיון בבקשה – לרבות בתצהיר שהוגש על-פי החלטתי – וכן בתגובת המשיב 1 (המשיבה 2 לא מסרה תגובה), לא ראיתי ליתן פטור מלא כמבוקש.

ביסוד הבקשה מונחת טענתו של המבקש כי הוא שוהה בבית האסורים וכי אין מי שיתמוך בו כלכלית. המבקש מציין כי יש לו זכויות בנכס מקרקעין, אולם זכויות אלה עוקלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. דא עקא, שמלבד נתונים אלה לא מצאתי פירוט מלא באשר למצבו הכלכלי של המבקש, ולא צורפו מסמכים רלוונטיים כגון דפי חשבון בנק ותדפיס תנועות כספים בבית הסוהר, היכולים להעיד על יכולתו של המבקש לגייס סכום-כסף.

זאת וגם זאת: מצויים אנו היום בשלב של "גלגול שלישי". המבקש יצא כשידו על התחתונה בשתי הערכאות הקודמות. כידוע, עובדה זו מציבה לפני המבקש משֹוכה גבוהה, בפרט שעה שעל פני הדברים מדובר בערעור עובדתי בעיקרו. אציין, כי בית המשפט המחוזי סבר שהיה מקום לדחות את הערעור בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אך בכל זאת מצא לנכון ליתן פסק-דין מפורט הדוחה את הערעור על כל חלקיו. בנסיבות אלה, סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה מתן פטור כמבוקש. יתר על כן, בית המשפט המחוזי חייב את המבקש בתשלום הוצאות בסך של 30,000 ₪, ומן הבקשה שלפניי עולה כי המשיב כבר פתח הליך הוצאה לפועל לשם גביית חובו של המבקש. ברור אפוא כי בנסיבות האמורות יש ליתן משקל ממשי לאינטרס של המשיב, הנגרר לסיבוב נוסף של התדיינות, בקיום עירבון הולם שיבטיח גבייה קלה ומהירה של הוצאות ככל שתפסקנה.

סוף דבר: המבקש ישלם את האגרה ויפקיד עירבון אשר בנסיבות העניין ובאיזון בין השיקולים יעמוד על סכום מתון יחסית של 12,000 ₪, זאת בתוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום והפקדה יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.