פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 7076/20
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
חן הנמן
נ ג ד
המשיבים:
1. אריאל הנמן
2. יורם הנמן
3. עו"ד שגיא רוזנק - הנאמן לחייבים
4. הכונס הרשמי
5. אביטל גלעד
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.8.2020 בפש"ר 1887-09-14 שניתנה על
ידי כב' השופט רמי חיימוביץ
בשם המבקש:
עו"ד שחף גרוס
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט רמי חיימוביץ ) בפש"ר 1887-09-14 מיום 5.8.2020, במסגרתה נדחו מספר בקשות וטענות של המבקש, הנושה היחיד של המשיבים 1 ו-2, במסגרת הליך פשיטת הרגל שבו
מצויים האחרונים.
העובדות הצריכות לעניין
1.
בגין סכסוך משפחתי שפרץ בין הצדדים, התנהלו מספר הליכים בבתי המשפט השונים (ראו למשל: בע"מ 6666/13 פלוני נ' פלוני (13.11.2013) (להלן: עניין פלוני )). הרקע הנדרש לנו הוא, בתמצית, כדלקמן: לאורך השנים, נוצר למשיבים 1 ו- 2, האחים אריאל ויורם הנמן, חוב כלפי אביהם, אשר נפטר בחודש אוגוסט 2017 (להלן: החייבים ו- המנוח , בהתאמה). קודם לפטירתו, בהחלטה מיום 17.1.2016 (כב' השופטת מיכל עמית-אניסמן ) הועמד סכום החוב של החייבים למנוח על סך של 3.1 מיליון ש"ח (להלן: החוב ). המשיבה 5, גב' אביטל גלעדי, היא אחות החייבים (להלן: האחות ), ואילו המבקש, מר חן הנמן (להלן: המבקש ), אף הוא בנו של המנוח, אך מאם אחרת מזו של החייבים והאחות. לאחר שהמנוח נאסף אל אבותיו, ומכיוון שבצוואתו הוריש למבקש את כל רכושו, מונה האחרון כמנהל עזבונו הזמני והפך לנושה של החייבים בחוב. עוד נציין, כי המבקש, החייבים והאחות מחזיקים במשותף בזכויות חכירה בנכס ברחוב לנדוי בפתח תקווה, הידוע כחלקה 219 בגוש 6400, ואשר כולל שלוש דירות מגורים (להלן: הנכס ): החייבים והאחות מחזיקים כל אחד בשישית (1/6) מהזכויות בנכס, ואילו המבקש מחזיק במחצית מהזכויות בנכס, אותן ירש כאמור מהמנוח. עוד נציין כי במסגרת חוות דעת שמאי אשר מונה מטעם בית המשפט בהחלטתו מיום 17.1.2016, הועמד שווי הנכס על סך כולל של כ-4.1 מיליון ש"ח.
2.
מעבר לאמור, האירועים המרכזיים החשובים לענייננו הם אלה: ביום 1.9.2014 ניתן צו כינוס לנכסי החייבים, לבקשתם, וביום 22.6.2016 הם הוכרזו פושטי רגל. בסמוך להכרזה, התמנה המשיב 3, עו"ד שגיא רוזנק, נאמן לנכסי החייבים (להלן: הנאמן ), ובית המשפט הורה לו, לבקשתו, להתחיל בהליכים למימוש הנכס לצורך פירעון החוב. בחלוף כשנה, ביום 18.7.2017, מינה בית המשפט את הנאמן ככונס נכסים על הנכס והורה לו להתחיל לפעול למימושו. כשנה נוספת לאחר מכן, ביום 30.7.2018, הגישו הנאמן והחייבים לבית המשפט הודעה על הסכמה למכירת הנכס, שהתקבלה גם על דעת האחות, ואשר כללה מתווה למימוש הנכס ולהסדרת הזכויות בו לצורך מכירתו, לרבות מול צדדים שלישיים, ובהם אחיו של המנוח והרשויות. בדיון שהתקיים ביום 3.1.2019, על רקע התנגדות המבקש למימוש הנכס בכלל ולמתווה המוצע בפרט, קבע בית המשפט כי חרף התנגדות המבקש – על הנאמן להתחיל לאלתר בהליך מימוש הנכס, אך לצד זאת הורה על עיכוב ההחלטה למשך 14 ימים במטרה לאפשר למבקש, בכובעו כמנהל עיזבון, לשקול צעדיו, ולהודיע לבית המשפט את עמדתו בעניין אפשרות ביטול תביעת החוב שלו כנגד החייבים (להלן: ההחלטה על מימוש הנכס ). על אף זאת, הנכס לא מומש, ובחודשים שלאחר מכן הגיש המבקש מספר בקשות, שההכרעה בהן ניתנה במאוחד בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנן.
החלטת בית המשפט קמא
3.
בפתח החלטתו, הבהיר בית המשפט קמא כי בהחלטות קודמות שניתנו, כבר נקבע כי בהעדר הסכמה בין הצדדים, המתווה הנכון לפתרון הסכסוך הוא מימוש הנכס, כי במסגרת החלטות אלה אף הוכרעו גרסאות קודמות של הבקשות שהונחו לפניו עתה, וכי הוא אינו מוצא סיבה לשנות מהחלטותיו אלה. לאחר מכן, פנה בית המשפט לדון בבקשות, והכריע בהן אחת לאחת.
4.
בקשת המבקש לביטול ההליך :
בבקשה זו עתר המבקש לביטול הליך פשיטת הרגל המתקיים בעניינם של החייבים, בטענה כי התנהלו בחוסר תום לב עובר לפתיחת ההליך ובמהלכו . המבקש ציין במסגרת זו שורה של פעולות מטעם החייבים, וביניהם הסתרת נכסים והכנסות, צבירת חובות חדשים למנוח לאחר מתן צו הכינוס ואי עמידה בצו התשלומים שנקבע. בתגובה לבקשה, טענו הנאמן והכונס (להלן: הכנ"ר ) כי חרף מחדלים נטענים אלה של החייבים, אין הצדקה לביטול ההליך בשלב זה לאור התועלת המהותית ממימוש הנכס לכיסוי רוב תביעת החוב, ובד בבד הבהירו כי בהעדר שינוי בהתנהלות החייבים יאפשרו לנושיהם לפעול כנגדם בהוצאה לפועל.
בהחלטתו, דחה בית המשפט קמא את הבקשה תוך שקבע כי באיזון בין זכויות החייבים לזכויות המבקש, נוטה הכף להותרת ההליך על כנו. הוטעם כי ביטולו של ההליך צפוי לגרום לחייבים נזק של ממש ולמנוע את שיקומם הכלכלי, בין היתר מאחר שהוא כרוך בהחייאת תביעות חוב אחרות שהיו תלויות ועומדות נגדם, ומשום שהחייבים הסתמכו על ההליך כאשר שילמו לקופה סכום לא מבוטל של כ-600 אלף ש"ח. לעומת זאת, כך נקבע, המשך ההליך צפוי לגרום למבקש פגיעה מינימלית. עוד צוין כי ביטולו של ההליך לא יועיל לצדדים להיחלץ מן המבוי הסתום אליו נקלעו, שכן הנכס העיקרי של החייבים הוא זכויותיהם בנכס, ולפיכך אף אם ההליך יבוטל יהיה צורך במימושן כדי לפרוע את חובם למבקש. בית המשפט קמא הוסיף כי מסקנתו זו מתחזקת בהינתן שבדעה זו מחזיקים גם הנאמן, שהוא הגורם המקצועי לבחינת התנהלות החייבים, וגם הכנ"ר, שתפקידו לפקח על עבודת הנאמן. כן הובהר כי לא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול עמדתם של הנאמן והכנ"ר. בשולי הדברים, ציין בית המשפט קמא כי טענותיו של המבקש בנוגע לחובות חדשים שהתגבשו כתוצאה ממכירת העסק המשפחתי חורגות מהליך פשיטת הרגל, הואיל ואלה נוצרו לאחר מתן צו הכינוס.
5.
בקשת הנאמן, החייבים והאחות ל מימוש הנכס : בית המשפט קמא קיבל את הבקשה, וזאת ממספר טעמים מצטברים. תחילה הובהר, כי החלטות אחדות וכן ההחלטה הנזכרת מיום 3.1.2019 למימוש הנכס, שניתנה חרף התנגדותו של המבקש, הפכו לחלוטות ודי בכך כדי להצדיק את דחיית ההתנגדות הנוכחית של המבקש, אשר אינה מחדשת דבר. עוד נקבע כי על אף שלחייבים נכסים נוספים הניתנים לכאורה למימוש, מימושם אינו צפוי להביא לפדיון החוב במלואו, ומשכך אין מנוס ממימוש זכויות החייבים בנכס. בית המשפט קמא הדגיש כי אין המבקש יכול לאחוז בחבל משני קצותיו, ולעמוד על תביעת החוב במלואה ובאותה נשימה למנוע מהחייבים לממש את הנכס שישמש לתשלום החוב. עוד צוין, כי הגם שרצונו של המבקש להמשיך ולהחזיק בחלקו בנכס הינו לגיטימי, הרי שבאפשרותו לרכוש את חלקם של החייבים בנכס, כפי שהציע בעצמו בעבר. כן הודגש כי אין המבקש רשאי למנוע את מכירת זכויות החייבים והאחות בנכס לצדדים שלישיים על מנת למקסם את מחיר זכויותיהם, וכדי שיוכלו לפרוע את החוב כלפיו. בעניין זה העיר בית המשפט קמא כי בבחינת מימוש הנכס יש לשקול אף את זכויותיה של האחות, הגם שאינה צד ישיר להליך פשיטת הרגל, על רקע טענתה כי המבקש חב לה סכום כסף גדול, אותו היא מבקשת לקבל מהתמורה שתתקבל ממכירת הנכס לצדדים שלישיים.
6.
בקשת המבקש להחלפת שמאי : על רקע החלטת בית המשפט קמא לפיה נדרשת חוות דעת עדכנית להערכת שווי הנכס, עתר המבקש להחלפת השמאי שמונה מטעם בית המשפט, בטענה כי קיים חשש ממשי לניגוד עניינים נוכח קשרי העבודה בינו לבין הנאמן. גם באשר לבקשה זו, בית המשפט קמא קיבל את טענות הנאמן במלואן, וקבע כי יש לדחותה.
7.
בקשת המבקש להמצאת מסמכים : בגדרי בקשה זו, עתר המבקש למתן צו לגילוי ועיון ב שורה ארוכה של מסמכים הנוגעים לחייבים, וביניהם דו"חות דו-חודשיים אשר הוגשו לנאמן, תדפיסי חשבונות בנק ותלושי שכר של החייבים ובני משפחתם, פירוט כרטיסי אשראי ועוד, כל זאת בשל היותו נושה יחיד ורצונו להוכיח כי החייבים מסתירים נכסים והכנסות. בית המשפט קמא קבע כי גם דינה של בקשה זו להידחות, בציינו כי היא התייתרה משנדחתה הבקשה לביטול ההליך, ומשנקבע כי המתווה הנכון הוא מימוש הנכס. עוד צוין כי מסקנה זו מתבקשת אף לגופו של עניין, בין היתר בשים לכך שהמידע המבוקש הינו רחב ביותר, ושהוא נוגע לבני משפחת החייבים ולצדדים חיצוניים נוספים להליך. בנסיבות אלה, סבר בית המשפט קמא כי באיזון בין אינטרס הנושה לגילוי מסמכים לבין זכותם של החייבים לפרטיות, נוטה הכף לטובתם של האחרונים.
8.
בקשת החייבים לפריסת החוב : במסגרת זו ביקשו החייבים לפרוס את חוב הפיגורים לתשלומים עיתיים אשר יתווספו לתשלום החודשי, בטענה כי שיתפו פעולה במימוש הנכס ולא חזו את עיכוב ההליכים, וכן בשל מצבם הבריאותי המדרדר. בשים לב לכוונה לממש את הנכס ונכסים נוספים שבבעלות החייבים, קבע בית המשפט קמא כי אין מקום להתערב בשיקול דעת הנאמן גם בסוגיה זו.
9.
על רקע האמור, סיכם בית המשפט קמא בכך שהוא שב וממליץ לצדדים להגיע להסדר כולל לפירעון החוב, בהתאם להכרעה החלוטה בתביעת החוב ותוך הבטחת זכויות כל הצדדים הרלוונטיים.
בקשת רשות הערעור
10.
המבקש מלין על קביעותיו של בית המשפט קמא ביחס לכל אחת מחמש הבקשות האמורות. בהתייחס ל בקשה לביטול ההליך , גורס המבקש כי שגה בית המשפט קמא הן בכך שאימץ את עמדתו של הנאמן, שלא נתמכה בחוות דעת שמאית, לפיה מימוש יתר נכסי החייבים לא תאפשר את פירעון החוב; הן בקביעתו לפיה מימוש הנכס מתחייב לשם פריעת החוב; והן בכך שהתמקד לעניין זה בסכומים שנאספו עד כה בקופת הכינוס, ולא בסכומים שנחסכו ממנה כתוצאה מאי העמידה בצו התשלומים ובהתנהגותם חסרת תום הלב של החייבים. אשר ל בקשה למימוש הנכס , טוען המבקש כי לנוכח החלופות הקיימות לפירעון החוב, אין הצדקה לפנות למימוש הנכס, שמשמעותו היא פינויו מדירת מגוריו ופגיעה משמעותית בזכויותיו הקנייניות. בנוגע ל בקשה להחלפת שמאי , שב המבקש על טענותיו בדבר ניגוד העניינים בו מצוי השמאי, וזאת בהסתמך על דו"ח חקירה שצירף לבקשה להחלפת שמאי, המלמד לשיטתו על קיומם של יחסי היכרות קודמים בין השמאי לנאמן. בקשר ל בקשה לעיון במסמכים , נטען כי אינטרס המבקש לגילוי המידע מטה את הכף לגילוי המסמכים המבוקשים, בשים לב לכך שהפגיעה הנטענת בפרטיות לא הובהרה ושהמבקש הוא הנושה היחיד בתיק. עוד טוען המבקש לעניין זה כי חלף פסילה גורפת של בקשתו, היה על בית המשפט לבחון את הדרישה לגילוי ביחס לכל אחד מהמסמכים המבוקשים. לבסוף, ובהתייחס ל בקשה לפריסת החוב , נטען כי שגה בית המשפט קמא בהחלטתו שלא להתערב בשיקול דעתו של הנאמן ביחס להסדר התשלומים, שניתנה ללא בחינה עובדתית מקדימה ותוך הסתמכות בלעדית על עמדת הנאמן.
דיון והכרעה
11.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
12.
הלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת המוקנה לבית משפט של פשיטת רגל, הן לאור מומחיותו הייחודית בתחום והן לאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (רע"א 7692/19 אביחסרה נ' עו"ד תורג'מן , פסקה 8 (9.1.2020); רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (16.10.2018)). לא מצאתי כי הבקשה שלפניי נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כאמור. בפרט, מאחר שהבקשות השונות בהן הכריעה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, נבחנו על ידי בית המשפט קמא לפני ולפנים, על אף שטענות המבקש בעניינן כבר הועלו על ידו לא אחת קודם לכן בהליך. לא זו אף זו, עיקר טענות המבקש בבקשת רשות הערעור מופנות כלפי קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, וכידוע אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן (ראו: רע"א 5174/19 מרג'י נ' ברניידת , פסקה 14 (11.9.2019); רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 15 (10.9.2017)). טענות המבקש אינן מגלות טעם המצדיק לסטות מכלל זה בענייננו.
13.
למעלה מן הצורך, אציין כי אף בחינת עיקר טענות המבקש לגופן מובילה למסקנה זהה. קביעתו של בית המשפט קמא בהתייחס ל בקשה למימוש הנכס , עוגנה זה מכבר במספר החלטות קודמות, ובראשן ההחלטה הנזכרת מיום 3.1.2019. ואולם, המבקש לא מסר הודעה כפי שנדרש בהחלטה זו ואף לא ערער עליה, ודי בכך למנוע ממנו להעלות טענות נוספות בעניינה. אוסיף ואציין כי טענות המבקש בסוגיה זו מתמקדות בקיומן של אלטרנטיבות טובות יותר לשיטתו לפירעון החוב, הגם שאלו נבחנו ונדחו על ידי בית המשפט קמא בהזדמנויות שונות. בנסיבות אלו, ומשמדובר בסוגיות עובדתיות מובהקות, אין כל הצדקה לשוב ולדון במסקנה כי המתווה שנבחר לפירעון החוב במקרה דנן הוא מימוש הנכס, בוודאי לא בערכאת הערעור. לסיום ההתייחסות לעניין זה לא אוכל אלא לחזור על התרשמות בית המשפט קמא, כי ניסיונו של המבקש לאחוז במקל הארוך משני קצותיו – לעמוד על תביעת החוב בשל האינטרס שלו כנושה, מחד גיסא, ולהתנגד למימוש הנכס בשל האינטרס שלו כבעלים במשותף, מאידך גיסא, אינו מסייע, בלשון המעטה, בהבאת ההליך לסיומו.
14.
לעניין קביעותיו של בית המשפט קמא בקשר ל בקשה לביטול ההליך ו ל בקשה לפריסת החוב , אסתפק בכך שהלכה נקוטה עמנו כי קביעות כגון דא מצויות בלב שיקול הדעת של בית המשפט של פשיטת רגל, שכן הן נגזרות מהראיות ומהטיעונים שהובאו לפניו (ראו: רע"א 1289/19 לזר נ' קולוס, פסקה 6 (16.6.2019), ו-רע"א 4699/19 כהן נ' הכונס הרשמי , פסקה 5 (11.7.2019), בהתאמה). לא מצאתי מקום לחרוג מכך בענייננו, וזאת ביתר שאת בשים לב לכך שטענות המבקש בבקשת רשות הערעור שלפניי אינן מוסיפות טענות מהותיות חדשות, מעבר לאלו שכבר נבחנו והוכרעו באופן סדור ובהיר על ידי בית המשפט קמא.
15.
לא מצאתי מקום להתערב גם בקביעות בית המשפט קמא לעניין
ה בקשה להחלפת שמאי . כידוע, המבקש לסתור את חזקת המקצועיות של מומחה מטעם בית המשפט, נדרש להוכיח קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים בין המומחה לבין הצד שכנגד (רע"א 8869/13
פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 6 וההפניות שם (19.1.2014); רע"א 6264/15
פלונית נ' משרד הבריאות
((10.11.2015) . בענייננו, בית המשפט קמא בחן את כלל הנתונים הרלבנטיים ומצא כי אין בהם כדי לבסס חשש לניגוד עניינים של השמאי. לא זו אף זו, על הצד הטוען לפסלות או להחלפת מומחה מחמת ניגוד עניינים להעלות את טענתו בעת מינוי המומחה או בסמוך לכך, ובוודאי שלא לאחר קבלת חוות דעתו, כפי שנעשה בענייננו (ע"א 3903/17 פלוני נ' מדינת ישראל – המרכז הרפואי ע"ש שיבא , פסקה 5 (8.10.2018); רע"א 4842/20 עיריית אשדוד נ' אדמת הצבי השקעות בע"מ , פסקה 23 (9.9.2020)).
16.
קביעות בית המשפט קמא בעניין ה בקשה להמצאת מסמכים אף הן אינן מגלות עילה להתערבות ערכאת הערעור. האיזון המפורט שערך בית המשפט קמא בין האינטרסים השונים הניצבים על הפרק מבוסס כדבעי על היקפה הרחב של הבקשה, ועל החקיקה והפסיקה הנוגעים לעניין. אוסיף בעניין זה כי מרגע שבחר המבקש להגיש בקשת גילוי רחבה וגורפת (ראו פסקה 43 לבקשה לעיון במסמכים, אשר צורפה כנספח כ"ה לבקשת רשות הערעור), אל לו לבוא בטענה לבית המשפט על שנמנע מלעשות את מלאכתו, ולא ברר עבורו את הבר מן התבן.
17.
לקראת סיום, ובהמשך לדברים שנאמרו לפני למעלה מ-7 שנים על ידי בית משפט זה בעניין פלוני (פסקה 19), אחזור ואציין כי יש להצר על התמשכותו של הסכסוך המשפחתי בו עסקינן, המטיל נטל כבד הן על הצדדים והן על בתי המשפט. יש לקוות שהצדדים לא יעמידו מכשולים נוספים בדרך למכירת הנכס המשותף ולהגשמת ייעודו של הליך פשיטת הרגל, ואולי אף יאפשר הדבר סיום מסכת ההתדיינות בין האחים והאחות, כך שכל אחד מהם יוכל לפנות לדרכו, בגדר " הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה " ( בראשית יג ט).
18.
סוף דבר : הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אסתפק בחיוב בהוצאות מופחתות בסכום של 5,000 ש"ח לטובת הנאמן.
ניתנה היום,
י"ג בטבת התשפ"א (28.12.2020)
.
ש ו פ ט