רע"א 909/07 ברכה ניסנוב נ. ראובן שבתאי

1.

טענתה הבסיסית של המבקשת היא, ששליש מהזכויות בנכסי המקרקעין השנויים במחלוקת הומחו לה על-ידי בעלה, על פי הסכם ביניהם מיום 5.11.00, שקיבל תוקף של פסק-דין בבית המשפט לענייני משפחה ביום 25.12.00. מכאן טענתה הנגזרת כי הזכויות אינן בגדר הנכסים מהם יכולים להיפרע נושיו של בעלה, ובכללם המשיב 1. המשיבים 5-2 הם מי שזכו בהתמחרות שערך כונס הנכסים, שנתמנה בגדר הליך הוצאה לפועל למימוש הזכויות במקרקעין, על מנת לפרוע את החוב המגיע למשיב 1. על ההמחאה הנזכרת מבססת המבקשת את טענתה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי ביטל צו מניעה זמני שנתן. מכאן הבקשה לרשות ערעור.

2.

בין בעלי הדין נתגלעה מחלוקת בנוגע לשאלה האם הוטל צו עיקול לטובת המשיב 1 על הזכויות נשוא המחלוקת ביום 25.9.00, קודם למועד ההמחאה הנטען על-ידי המבקשת. ברור, כי אם הוטל עיקול עובר להמחאת הזכויות נשמט הבסיס לטענתה המרכזית של המבקשת. מסתבר, כי ערכאות שונות כבר דנו בסוגיה וקבעו כי העיקול אכן הוטל לפני ההמחאה. בחנתי את החומר שהוצג ואף אני שוכנעתי, כי הוטל צו עיקול לפי ההמחאה. המסקנה המתחייבת מכך היא שדין הבקשה דנא לרשות ערעור להידחות. אין זה ברור מדוע ראתה המבקשת לנכון להעלות שוב את אותה שאלה שכבר הוכרעה בעבר.

3.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪ לזכות המשיב 1 ובאותו סכום לזכות המשיבים 5-2.