בג"ץ 2980/07 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופט ע' פוגלמן:

1.לפנינו עתירה לעיכוב הליכים פליליים המתנהלים נגד העותר. להלן עיקרי העובדות הצריכות לעניין. ביום 12.3.04 הוגש לבית משפט השלום בתל אביב יפו כתב אישום המייחס לעותר עבירות של שינוי סימני זיהוי של רכב, הכשלת שוטר במילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית (ת.פ 10016/04). ביום 17.7.05 הוגש נגד העותר כתב אישום נוסף בגין עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף (ת.פ 5454/05).

2.העותר הגיש בקשה לעיכוב ההליכים המתנהלים בעניינו, בנימוק לפיו שיתף פעולה עם המשטרה בתמורה לכך שלא יועמד לדין פלילי. עוד העלה העותר שורה של טענות הנוגעות למצבו הבריאותי הלקוי ולשיקומו כאסיר. הבקשה הועברה להכרעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר יהושע שופמן (להלן:"המשנה ליועץ"), אשר דחה את הבקשה בנימוק שלא נמצאה עילה לעיכוב ההליכים המשפטיים בעניינו של העותר (מש/3). מתגובת המשיב עולה, כי החלטה זו מתייחסת לת.פ 5454/05 בלבד חרף כך שבכותרתה נאמר אחרת.

3.לאחר שנודע לו כי בקשתו לעיכוב הליכים נדחתה, הגיש העותר ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיון מחדש בהחלטה שניתנה בעניינו. בקשה זו הועברה להכרעתו של המשנה ליועץ ונדחתה אף היא, תוך ציון כי "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא מצא בבקשה החוזרת עובדות או נימוקים שיש בהם כדי להצדיק שינוי החלטתו הקודמת מיום 11.3.07" (מש/6). בהודעה זו צוין, כי היא עוסקת בבקשת עיכוב ההליכים המתייחסת לת.פ 5454/05 בלבד.

4.מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה שב וטוען העותר כי הוא שימש כמודיע של המשטרה, וכי הובטח לו כי ככל שהמידע המודיעיני שימסור יימצא אמין, הוא לא יועמד לדין. בהודעות משלימות שהוגשו מטעמו מוסיף העותר וטוען, כי מצבו הבריאותי הוא בכי רע, וכי נשקפת סכנה לחייו.

5.בתגובה מקדמית שהוגשה ביום 16.10.07 טוען המשיב כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה. לטענתו, אין עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה שלא לעכב את ההליכים בעניינו של העותר. אף לגופו של עניין סבור המשיב, כי טענותיו של העותר נטענו בעלמא וללא כל סימוכין ואף תוך הפניה לתיקים שההחלטה לעיכוב הליכים כלל אינה מתייחסת אליהם. בהודעה זו צוין, כי כתוצאה מתקלה, לא טופלה הבקשה לעיכוב הליכים המתייחסת לת.פ 10016/04 וטרם התקבלה בה הכרעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בהודעה מקדמית משלימה שהוגשה ביום 28.10.07 מציין המשיב, כי ביום 24.10.07 דחה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גם את הבקשה לעיכוב הליכים בת.פ 10016/04. בהודעה זו חוזר המשיב על עמדתו לעניין דחיית העתירה. בתגובה מעדכנת מטעם המשיב שהוגשה ביום 26.12.2007 צוין, כי בהתאם להחלטתי מיום 22.11.2007 – בה הוריתי להביא את הנתונים בתגובה המעדכנת לידיעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – גורמי המודיעין במשטרת ישראל פרשו בפני המשנה ליועץ המשפטי לממשלה את התשתית העובדתית המלאה הנוגעת לעותר. עוד צוין בתגובה, כי לאחר שמיעת סקירה מאת הגורמים האחראיים במשטרת ישראל, ולאחר שהוצגו בפניו מסמכים הנוגעים לעניין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא מצא תימוכין לטענת העותר בדבר הסכם שנערך עמו בנוגע לאי-העמדתו לדין פלילי או לעיכוב הליכים נגדו, ובדבר הפרת הסכם כאמור. לפיכך, עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין מקום לעיכוב הליכים נגד העותר, עומדת בעינה.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף הן מפאת קיומו של סעד חלופי, הן נוכח העדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. אעמוד על טעמי כסדרם. העותר מבקש, כאמור, לעכב את ההליכים הפליליים נגדו. לטעמו, הגשת כתב האישום פגומה, בשל כך שהובטח לו – לטענתו – כי לא יועמד לדין בגין שיתוף פעולה עם המשטרה. אכן, אין מחלוקת כי הסמכות לביקורת שיפוטית על החלטות היועץ המשפטי לממשלה נתונה לבית משפט זה. אולם כידוע, סמכות זו הינה סמכות שבשיקול דעת, ומקום בו קיים בידי העותר סעד חלופי יימנע, ככלל, בית משפט זה מלדון בעניין. בענייננו, אין זה מן הנמנע כי העותר יעלה את טענותיו בעניין הפגם בהליך שמתנהל נגדו בפני בית המשפט הדן בהליך הפלילי, וכי זה האחרון יידרש, בין היתר, לבחינת פעולותיהן של רשויות האכיפה בהליך העמדתו של העותר לדין (בג"צ 9131/05 ניר עם ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (לא פורסם, 6.2.2006) פסקה 4 לפסק דינו של השופט א' גרוניס והאסמכתאות המובאות שם; בג"צ 6136/06 פרי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 10.9.2006); בג"ץ 7393/07 דור אלון תפעול תחנות דלק בע"מ נ' רשות המסים לישראל (לא פורסם, 28.10.2007) פסקה 4 לפסק דינו של השופט י' אלון. והשוו: בג"צ 8835/06 פלוני נ' עיריית ירושלים (לא פורסם, 13.12.2006) פסקה ד(2) לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין).

גם בנפרד מן האמור, לא מצאנו עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה. הלכה היא, כי התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות התביעה היא מצומצמת ושמורה למקרים חריגים בהם לוקה החלטתן בעיוות מהותי או בחוסר סבירות קיצוני (בג"צ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מב(2) 485; בג"צ 2534/97 יהב נ' פרקליטת המדינה , פ"ד נא(3) 39). כך ביחס לרשויות התביעה בכלל, וכך ביחס להחלטות העוסקות בעיכוב הליכים בפרט, שכן בהחלטה כזו עומדת למבקש האפשרות לטעון את מלוא טענותיו בגדרו של ההליך העיקרי המתנהל בעניינו (ראו, למשל בג"צ 329/81 נוף נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד לז(4) 326, 330; בג"צ 3444/05 אברמוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 14.6.05); בג"צ 1261/03 אלעוקובי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 5.2.03)). עניינו של העותר אינו נכנס לגדרם של המקרים החריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בהחלטה בעניין עיכוב הליכים. כמצוין בתגובותיו של המשיב, טענתו של העותר לפיה הובטח לו כי תמורת שיתוף פעולה שלו עם רשויות החקירה הוא לא יועמד לדין – אינה מבוססת על תשתית קונקרטית. לכך יש להוסיף את העובדה שהעותר – שאיננו מיוצג - אינו מבחין בין הליכים פליליים שונים שהתנהלו ומתנהלים נגדו ואשר אינם קשורים כלל לבקשה לעיכוב הליכים שעליה נסבה העתירה שבפנינו. כך, הוא מצרף לעתירתו מכתב שנשלח אליו ממשרד מבקר המדינה העוסק אף הוא בטענת העותר לפיה הובטח לו כי בתמורה למידע מודיעיני שימסור הוא לא יועמד לדין. אלא, שמכתב זה אינו קשור כלל לתיקים הפליליים שעליהם נסבה ההחלטה בדבר אי עיכוב הליכים אלא לתיק אחר המתנהל נגד העותר. מכל מקום, משהטענות העובדתיות שבפי העותר לא התבררו עד תום, איננו רואים לדחות את העתירה לגופה, על מנת לא לחסום את האפשרות שעומדת לעותר להעלות את טענותיו בהליך הפלילי, כמבואר לעיל (בהנחה שההליך עדיין תלוי ועומד).

על יסוד האמור, העתירה נדחית על הסף.