בג"ץ 5588/09 פלוני נ. המשרד לבטחון פנים

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותר, הטוען כי שימש כסייען לכוחות הביטחון הישראליים, להעניק לו מעמד שיאפשר לו להישאר בישראל עד לאחר שייערך בעניינו בירור סופי על-ידי המשיבה 2, היא הוועדה לטיפול בטעוני הגנה (להלן: ועדת המאוימים ). כן נתבקש במסגרת העתירה צו ביניים האוסר על הרחקת העותר מישראל עד למתן הכרעה בעתירה.

2.

לטענת העותר, בשנים 2000, 2007 ו-2008 סייע לכוחות הביטחון הישראליים תוך סיכון מהותי של חייו, ותוך שקשר גורלו לגורל מדינת ישראל. החל משנת 2002 לערך נותר ללא היתר שהייה בישראל, לאחרונה נמסר לו בשטח הרשות הפלסטינית כי הוא "נדרש לחקירה, וכי אם ימצא, יאונה לו רע" כדבריו. בנסיבות אלו, לא נותר לו אלא לברוח לכיוון שטח מדינת ישראל על מנת להציל את חייו, ועתה, יש צורך דחוף לנתקו משטחי הרשות הפלסטינית על מנת למנוע את סכנת חיסולו.

לטענתו, ביום 30.3.09 פנה לוועדת המאוימים בבקשה להעניק לו היתר שהייה בישראל. ואולם, עד למועד הגשת עתירה זו לא נתקבלה מן הוועדה כל תשובה בעניינו. לדבריו, הוועדה השהתה את הטיפול בבקשה במשך זמן ממושך וללא הצדק סביר.

3.

המשיבים בתגובתם טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף. לדבריהם, בדיקה אצל מזכיר ועדת המאוימים העלתה כי לא נמצאה פנייה של העותר לוועדה, וממילא לא הוחל על ידה בטיפול כלשהו בבקשת העותר. מכל מקום, בין אם הוגשה פנייה כאמור לוועדה ובין אם לאו, כל עוד לא נתנה ועדת המאוימים את החלטתה בעניינו של העותר, וכל עוד לא קיימת החלטת רשות מוסמכת זו העשויה לעמוד לביקורת שיפוטית. מ דובר בעתירה מוקדמת אשר דינה להידחות על הסף. לצד זאת, מבהירים המשיבים כי עניינו של העותר הועבר על-ידי פרקליטות המדינה ביוזמתה לבחינת ועדת המאוימים, אשר תידרש לעניינו על בסיס הטענות המועלות בעתירה, ותיתן החלטה לגופו של עניין. ככל שתהיה בידו עילה לכך, יוכל העותר לעתור נגד ההחלטה שתתקבל. אשר לבקשת העותר למתן צו ביניים, טוענים המשיבים, כי משמונחת עתה בקשת העותר בפני ועדת המאוימים, פתוחה בפניו הדרך לפנות לוועדה בבקשה לקבל היתרי שהייה זמניים בישראל, וזאת עד לקבלת החלטתה בעניינו. לטעמה של המדינה, זו דרך המלך שיש לילך בה, ואין מקום להותרת העתירה תלויה ועומדת. לאור זאת, ומאחר שוועדת המאוימים טרם דנה וטרם החליטה בבקשת העותר, מבקשים המשיבים כי העתירה תידחה על הסף, בהיותה מוקדמת.

4.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובת המדינה, מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף על-יסוד הטעמים שפורטו על-ידי המשיבים. ועדת המאוימים, הפועלת במסגרת מפקדת תיאום הפעולות בשטחים, והיא הגורם המוסמך לדון בבקשת העותר למתן היתר שהייה בישראל נוכח הטענה בדבר סכנה הנשקפת לחייו בשטחים בשל מתן סיוע לישראל. בעקבות העתירה, העבירה פרקליטות המדינה את עניינו של העותר לבחינת ועדת המאויימים. ניתן לצפות, אפוא, כי בעתיד הקרוב הוועדה תידרש לעניין, ותיתן את החלטתה לגופה של הבקשה. מכל מקום, בטרם הפעילה הוועדה את סמכותה, אין בנמצא החלטה העשויה לשמש עילה לביקורת שיפוטית. בנסיבות אלה, דין העתירה להידחות, בהיותה עתירה מוקדמת (בג"צ 2831/08 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה (לא פורסם, 19.6.2008); בג"צ 4303/08 אגודת הצדקה המוסלמית אל בירה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (לא פורסם, 24.6.2008); בג"צ 5449/08 פלוני נ' שר הפנים (לא פורסם, 30.6.2008); בג"צ 10995/08 גראם נ' שר הפנים , פסקה ח' (לא פורסם, 1.3.2009); בג"צ 1379/09 אלואחד נ' משטרת מרחב איילון (לא פורסם, 29.6.2009)).

5.

אשר לבקשת העותר למתן צו ביניים, בהינתן העובדה כי בקשתו תלויה ועומדת בשלב זה בפני הוועדה, יוכל העותר לפנות אליה בבקשה להיתרי שהייה זמניים עד לקבלת החלטתה הסופית בעניינו. בנסיבות הענין, ינתן סעד ארעי בבית משפט זה עד ליום 30.11.09, כדי לאפשר לעותר לפנות בבקשה כאמור לועדת המאויימים.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן סעד ארעי המונע הרחקת העותר מישראל עד ליום 30.11.09 או עד למתן היתר שהייה זמני על ידי ועדת המאויימים, לפי המוקדם.