ב בית המשפט העליון
בש"א 97 / 2049
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המערער : בנימין האזרחי, ד"ר
נגד
המשיבים : 1. השופט יעקב צבן
2.עו"ד אברהם כליף
ערעור על החלטתה של רשמת בית המשפט העליון
כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי, מיום 19.3.97
בבש"א 1418/97
בשם המערער : בעצמו
החלטה
ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, השופטת אפעל-גבאי, לדחות את בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על פסלות שופט.
בתאריך 20.11.96 דחה כב' סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט צבן, את בקשת המערער, כי יפסול עצמו מלדון בעניינו. לא למותר לציין, כי זו בקשת הפסלות השלישית שהגיש המערער כנגד כב' השופט צבן. ההחלטה ניתנה במעמד בעלי הדין, ובהם המערער. באותו מעמד הודיע המערער על כוונתו לערער על החלטה זו. לפיכך החליט כב' השופט צבן על דחיית הדיון בתיק עד ליום 11.2.97. המערער לא הגיש את ערעור הפסלות במועדו ורק ביום 3.3.97 הגיש בקשה להארכת מועד לערעור פסלות. להצדקת האיחור בהגשת הערעור המציא המערער תעודות רפואיות המתייחסות לתקופות שונות בין ה - 15.12.96 ל - 13.2.97. הרשמת דחתה את הבקשה, וציינה, כי כל האישורים מתייחסים לתקופה שלאחר חלוף המועד להגשת ערעור פסלות וכי סמוך לאחר תום התקופה בה ניתן היה להגיש ערעור פסלות הגיש המערער קובלנה פלילית פרטית נגד המשיב מס' 2, כך שאין מקום להנחה, כי מצב בריאותו מנע ממנו את הגשת ערעור הפסלות.
המערער מערער על החלטת הרשמת. הוא טוען, כי בנסיבות המיוחדות של מקרהו היה מקום ליתן ארכה להגשת ערעור הפסלות. הנסיבות המיוחדות המאפיינות את עניינו הן, לטענתו, היותו בלתי מיוצג, אי ידיעתו את סדרי הדין, מחלתו, העובדה שהשופט צבן לא הודיעו על הזמן העומד לרשותו להגשת ערעור. עוד הוא טוען, כי יש ממש בערעורו וכי ערעורו ראוי לדיון.
לאחר שעיינתי במסמכים שבפני החלטתי לדחות את ערעורו של המערער. תקנה 471ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- קוצבת 10 ימים בלבד להגשת ערעור על החלטת שופט לדחות בקשה לפסילתו. לא בכדי נקבעה תקופה קצרה זו, שכן אין זה ראוי, כי טענת בעל דין כי השופט היושב בדינו פסול מלדון תרחף בחלל האוויר ללא התייחסות שיפוטית הולמת, לכאן או לכאן. המערער הגיש את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור פסלות בחלוף למעלה משלושה חודשים מאז המועד האחרון להגשת הערעור. לא הוצגה כל ראיה של ממש לקיום נסיבות אובייקטיביות לאי-הגשת הערעור במועד, ולמצער - סמוך לאחר המועד. אי-ייצוגו של המערער אינו מונע ממנו הטחת דברים חריפים במשיב מס' 2, בכב' השופט צבן ובכ' הרשמת. וגם מטעם זה אין הוא ראוי להתחשבות מיוחדת.
הערעור נדחה.
ניתנה היום, כ"ח באדר ב' התשנ"ז
(6.4.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97020490.
A02
/דז/