בש"א 8178/20 פלוני נ. פלוני

לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בבש"א 7556/20 מיום 5.11.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד.

1.

ביום 2.11.2020 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הבכירה ש' ברגר ) בתמ"ש 48768-07-15 מיום 5.10.2020 שלא לפסול עצמה מלישב בדין בהליכים המתנהלים בין המערער והמשיבה. בבקשה נטען כי בשל משבר הקורונה, עומס עבודה ונסיבות רפואיות אשר הצריכו את באת-כוח המערער להגיע לבדיקה רפואית בבית החולים ולהתאוששות נוספת בביתה, לא היה בידי המערער להגיש את הערעור במועד. לדבריו נסיבות אלו מהוות "טעם מיוחד" לקבלת הבקשה. תוצאה זו מתבקשת גם בשים לב למִשכו הקצר של האיחור ולעובדה כי המשיבה ידעה על כוונת המערער להגיש ערעור על ההחלטה.

2.

ביום 5.11.2020 דחה הרשם את הבקשה בקבעו כי הבקשה הוגשה באיחור לא מבוטל, אשר אינו מאפשר את קבלתה לנוכח הגישה המצמצמת הננקטת בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור פסלות. הנסיבות שהוצגו על ידי באת-כוח המערער אינן מגבשות בנסיבות העניין "טעם מיוחד" המצדיק את מתן ההארכה לפי הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) . טענותיה בנוגע לעומס עבודה והשלכות נגיף הקורונה נטענו בצורה כללית וגם הטענות בדבר מצבה הרפואי לא נתמכו בתשתית עובדתית המסבירה כיצד הוא מנע את הגשת ההליך במועד. גם לא צורפו אישורים רפואיים מתאימים.

3.

מכאן הערעור שלפנַי במסגרתו טוען המערער כי שגה הרשם כשלא נתן את המשקל הראוי להצהרת באת-כוחו באשר למצב בריאותה ובכך שלא אִפשר לה למצער לצרף את המסמכים הרפואיים כפי שציינה שתעשה במידת הצורך. עוד שגה ביחסו להיקף החריג של שיבוש הליכי העבודה אשר הביא עמו משבר הקורונה ואשר ידוע לכל ולא דורש כל הוכחה. בנוסף, משידעה המשיבה על כוונתו להגיש ערעור לא נפגע אינטרס הציפייה שלה, העומד בבסיס דרישת "הטעם המיוחד" בתקנה 528 לתקנות. המערער חזר גם על משך האיחור הקצר לשיטתו ועל הפגיעה החוקתית הנגרמת לו עקב דחיית בקשתו. מטרתה של הפרוצדורה היא עשיית צדק ולפיכך גם אם שגה המערער, יש להביא זאת בחשבון בפסיקת ההוצאות נגדו אך לא בשלילת זכותו לערער על סוגיית ליבה בהליך – המותב היושב בדין. בנוסף, הרשם לא נתן דעתו לסיכויי הערעור.

4.

דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: בש"מ 7500/20 אבו סרארי נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (4.11.2020); בש"א 6451/20 סרחאן נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (24.9.2020)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטת הרשם ובקביעתו כי המערער לא הציג "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת ההליך.

5.

המערער לא הראה מדוע וכיצד הנסיבות המפורטות מנעו ממנו או מבאת-כוחו להגיש במועד את ההליך או את הבקשה להארכת המועד להגשתו. כפי שציין הרשם, ככלל, עומס עבודה של בא-כוח בעל-דין אינו מהווה "טעם מיוחד" (וראו בש"א 918/20 שחם נ' רו"ח יואב כפיר – נאמן , פסקה 5 (10.2.2020); ובפסיקת רשמי בית משפט זה: בש"א 6850/19 פלוני נ' פלוני (29.10.2019); בש"א 4446/18 לוי נ' אוסטרובסקי , פסקה 4 (27.11.2018)). גם מצבו הרפואי של בעל-דין או של בא-כוחו יכול לגבש טעם מיוחד רק אם הוכח דבר קיומו בתקופה הרלוונטית וכי מצב זה הוא שמנע את הגשת ההליך במועד (בש"א 7804/20 צוראל נ' וולוך , פסקה 4 (19.11.2020); בש"א 6439/13 לרון נ' לרון (26.11.2019) ). לפי המסמכים שצירפה באת-כוח המערער לפנַי, אין לדעת מתי התבצעה הפרוצדורה הרפואית הנטענת ומה היו השלכותיה. על כן אין לראות בנסיבות אלה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. אינני סבור גם כי המערער הצליח לעמוד במשוכה העומדת בפניו להוכיח כי סיכויי הערעור מצדיקים את קבלת הבקשה, וזאת בשים לב למבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט שהוא חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (והשוו: בש"א 6076/20 דבורצקי נ' זפט , פסקה 5 (14.9.2020)).

הערעור נדחה.