בש"פ 2103/11 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק

המעצרים ).

1.

העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטות קודמות של בית משפט זה, ואיני רואה טעם לחזור עליהן. בתמצית שבתמצית אציין כי ביום 31.12.09 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות מין בבתו הקטינה. על פי המתואר בכתב האישום, במהלך ארבע השנים עובר להגשת כתב האישום, נהג המשיב לאנוס את המתלוננת, בתו הקטינה, לבצע בה מעשים מגונים ומעשי סדום, לתקוף אותה ולאיים עליה, בזמן ששהתה בבית בעת יציאתה לחופשות מהפנימייה בה למדה. לבקשותיה של המתלוננת כי יפסיק את מעשיו, ולדבריה כי תספר עליהם לאמה, השיב המשיב כי ירצח אותה ויקבור אותה חיים.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. הצדדים הגיעו להסכמה כי המשיב ייעצר בשלב זה עד לשמיעת עדותה של המתלוננת ולאחר מכן יתקיים דיון בשאלת המעצר. בעדותה ב בית המשפט

חזרה בה המתלוננת מתלונתה.

בהחלטתו מיום 31.5.10 הורה בית המשפט

המחוזי על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

עררו של המשיב על החלטה זו נדחה ב בית משפט זה (בש"פ 4536/10 פלוני נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 20.6.2010) (כב' השופט הנדל)).

מעצרו של המשיב הוארך ב-90 ימים בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים, החל מיום 30.9.10 (בש"פ 6659/10 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 17.10.2010) (כב' השופט פוגלמן)).

מעצרו של המשיב הוארך ב-90 ימים נוספים, החל מיום 29.12.09 (בש"פ 9276/10 מדינת ישראל נ' פלוני

(לא פורסם, 23.12.2010) (כב' השופט הנדל)).

ביום 11.1.11 הגיש המשיב ל בית משפט

קמא בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו, בשל כרסום החל, לטענתו, בראיות התביעה. הבקשה נדחתה בהחלטת בית המשפט

המחוזי מיום 22.2.11. לדברי ב"כ המשיב, הוגש ערר על ההחלטה ל בית משפט זה, אך הערר טרם נדון.

3.

ביני לביני התנהל הדיון בתיק העיקרי והדברים מתוארים בהרחבה בהחלטותיהם הנ"ל של השופט פוגלמן והשופט הנדל, ולא אחזור על הדברים. מאז שניתנו החלטות אלה התקיים דיון הוכחות ביום 17.1.11 במהלכו הושלמה חקירתה הנגדית של העובדת הסוציאלית שטיפלה במתלוננת ובמשפחה, וחקירתו של מנהל הפנימייה בה שוהה המתלוננת. ביום 27.1.11 החלה פרשת ההגנה, והתקיימו דיוני הוכחות גם בימים 1.2.11 ו-9.3.11. בית המשפט קבע מועד להשלמת פרשת ההגנה ליום 24.5.11.

כעת עומדות רגלינו בפתח ההארכה השלישית. המשיב התנגד לבקשה ובקשתו התמצתה בכך שייערך תסקיר מעצר בעניינו, מה שלא נעשה עד עתה.

4.

כידוע, בבוא בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים עליו ליתן דעתו בעיקר לקצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ולמידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם בהתחשב באופי העבירה ובנסיבות ביצוע העבירה (ראו, למשל, בש"פ 6933/04 מדינת ישראל נ' חידיקל (לא פורסם, 28.7.2004); בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007)). ככל שמתמשך ההליך וחולף הזמן שבו מצוי הנאשם במעצר, הולך וגובר משקלן של חזקת החפות וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו, בין היתר, בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.3.2006); בש"פ 5827/06 מדינת ישראל נ' ליברטי (לא פורסם, 25.7.2006)).

5.

דומני כי בנקודת זמן זו, השתנתה נקודת האיזון. הנה כי כן, המתלוננת כבר נחקרה ב בית המשפט ארבע פעמים (!!!), עדותה האחרונה נשמעה לפני כחצי שנה, והיא חזרה והכחישה כי המשיב עשה בה את המעשים המיוחסים לו. מכאן, שהחשש מפני שיבוש הליכי משפט בשל השפעה אפשרית על המתלוננת כבר אינו שיקול רלבנטי. אציין כי המתלוננת נמצאת בפנימיה, המשפחה מבקרת אותה והיא מגיעה לביקורים מהפנימיה מדי כשבועיים.

אף לא ניתן לייחס להגנה את העיכובים בהתקדמות ההליך, באשר העיכוב נבע בעיקר מהצורך בשמיעה חוזרת של המתלוננת. פרשת ההגנה, ככל שלא יחולו עיכובים או התפתחויות נוספות, נקבעה לסיום ליום 24.5.20011, אך גם בהנחה אופטימית כי באותו יום יישמעו גם סיכומי הצדדים, יש להניח כי עד למתן הכרעת הדין תחלוף תקופה נוספת.

6.

לאור זאת, דומני כי אכן בשלה העת להיענות לבקשתו של המשיב לקבלת תסקיר מעצר בעניינו, כך שיתאפשר ל בית המשפט

לבחון חלופת מעצר הולמת, ככל שתוצע. כאמור, החשש להשפעה על המתלוננת קהה עם הזמן, לאחר שסיימה זה מכבר להעיד, כך שיהא על בית המשפט לבחון את האפשרות של חלופת מעצר, בעיקר באספקלריה של עילת המסוכנות, נוכח חומרת העבירה וחזקת המסוכנות הסטטוטורית.

7.

אשר על כן, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. בשל שביתת העובדים הסוציאליים והתיקים הנערמים, מן הסתם, על שולחנו של שירות המבחן, יש להניח כי הכנת התסקיר תתארך. לכן, ועל מנת למנוע תקלות, אני מורה בשלב זה על

הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 29.3.11 או עד למתן פסק דין בפ"ח 667/09 ב בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל ), לפי המוקדם. כאשר יוגש תסקיר בעניינו של המשיב, יובא עניינו בפני בית משפט

קמא לבחינת חלופת המעצר לגופא.