פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3791/09
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
העותר:
זאיד נבאהין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה לגילוי ראייה
תאריך הישיבה:
כ"ו בסיון תשס"ט
(18.6.09)
בשם המבקש:
עו"ד ו' דראושה
בשם המשיבה:
עו"ד ג' שפירא
החלטה
עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.
1.
כנגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של מגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר למסירת ידיעות לאויב, קשירת קשר לפשע, הסתננות לאחר גירוש, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, גניבת רכב וביצוע עבירות פשע ע"י מסתנן. על-פי עובדות כתב האישום השתתף העותר בתצפיות על תנועת כוחות צה"ל במטרה להניח מטענים. כן ערך תצפיות לאיתור משתפי פעולה עם ישראל לצורך דיווח עליהם לחמאס. עוד נטען כי העותר, לאחר גירושו מישראל, הסתנן לשטחי המדינה ועסק בגניבת כלי רכב בישראל. יצוין כי העותר נעצר עד תום ההליכים נגדו.
2.
בתיק המתנהל כנגד העותר הוצאה תעודת חיסיון מיום 23.3.09 חתומה בידי שר הביטחון. בא-כוח העותר טוען כי התעודה הינה גורפת ואינה מתחשבת בצרכי הגנתו של העותר כלל אלא בשיקול ביטחון המדינה בלבד. לטענתו, התיק בנוי רובו ככולו על הודאת העותר בחקירתו במשטרה, ולפיכך כל שביב מידע עשוי לעזור לעותר להתגונן במשפטו. לבסוף הוא טוען כי אם קיים מקור מידע הרי שעל ההגנה לבחון מהו טיב יחסיו עם העותר, והאם מניעיו הם נקמה כלשהי, דבר שיסייע רבות להגנתו של העותר.
3.
באת-כוח המשיבה טענה כי ממילא החיסיון אינו חל על טענות זוטא. כן היא ציינה כי הוצאו פרפראזות נוספות מהחומר וכי התביעה עברה על החומר כאשר הקו המנחה היה כי כל חומר שיש בו כדי לסייע להגנה ייחשף. היא הבהירה כי העותר הודה בעבירת ההסתננות ולפיכך גדר המחלוקת נוגע לעבירות האחרות בלבד. לטענתה בחומר החסוי אין אינדיקציה לטענות הזוטא שמעלה העותר.
בהסכמת הצדדים נשמעו יתר טענות המדינה וגורמי הביטחון בדלתיים סגורות והוצגו לי הסברים באשר לחומר החסוי. כמו כן קיבלתי את החומר החסוי לעיוני ובחנתי אותו בקפדנות.
4.
במסגרת עתירה לגילוי ראיה יש לבחון בשלב ראשון האם החומר החסוי נכלל בגדר העניינים שהוגדרו כחסויים על-פי תעודת חיסיון. אם התשובה לכך חיובית הרי שיש לעבור ולבחון את משקלן של הראיות החסויות ומידת חשיבותן להגנתו של הנאשם. ראיה שהינה חיונית להגנתו של הנאשם יש להורות על חשיפתה. באשר לראיות אחרות יש לערוך איזון בין מידת התועלת הצפויה לנאשם מחשיפתה של הראיה לבין הפגיעה הצפויה לביטחון המדינה מהחשיפה. כמו כן יש לבחון האם ניתן לבודד מרכיבי ראיות מסוימים שניתן להורות על חשיפתם בין במישרין ובין באמצעות פרפראזה (בש"פ 1919/08 אבו סבית נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 15.6.08)).
5.
בחנתי כאמור את החומר החסוי בתיק תוך שימת דגש על הטענות אותן מבקש סנגורו של העותר להעלות במשפט- טענות שיועלו במסגרת משפט זוטא וכן טענות כנגד מהימנות מקורות שהובילו להפללתו של העותר. שוכנעתי כי החומר החסוי נופל תחת העניינים שהוגדרו כחסויים בתעודת החיסיון. בכפוף למספר עניינים אני סבורה כי אין בחומר החסוי דבר היכול לסייע להגנתו של העותר ולפיכך אין להורות על חשיפת החומר. עם זאת, מצאתי כי מספר עניינים ראוי שיועברו להגנה במסגרת פרפראזות. רובם נוגעים למטרת הסתננותו של העותר לישראל וחלקם לעבירות הביטחוניות המיוחסות לעותר. מדובר בשבעה מקומות אשר סומנו על-ידי בקלסר מס' 1 ואותם אני מורה לחשוף כאמור. בכפוף לכך העתירה נדחית.
ניתנה היום, ז' בתמוז תשס"ט (29.6.09).
ש ו פ ט ת