פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
4958/01
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר
:
קאמל
אלנבארי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב
מיום
22.5.01 בב"ש 90869/01 שניתנה
על
ידי כבוד השופטת רות לבהר שרון
תאריך
הישיבה: ו' בתמוז תשס"א (27.6.01)
בשם
העורר: עו"ד יוסי זילברברג
בשם
המשיבה: עו"ד אריה פטר
החלטה
העורר, בן 21 שנים, נשוי, אב לילדה, וללא עבר פלילי, הובא לדין באשמת ביצוען של שתי עבירות של סחר בנשק. על פי הנטען בכתב האישום שהוגש נגדו ושניים נוספים, נטל העורר חלק בשני ארועים שהתרחשו בחודשים מרץ ואפריל שנה זו, ובמהלכם נמכרו שלושה אקדחים ורובה סער מסוג קלצ'ניקוב לסוכן משטרתי.
בפני בית המשפט המחוזי הציגה המשיבה תשתית ראיות שעל דעת הכל יש בה כדי להוות בסיס להרשעת העורר, והכוונה לעדותו של סוכן המשטרה, קלטות אודיו, צילומי וידאו, וכן עדותו של שוטר שליווה את הסוכן ועקב אחר האירועים.
המעשים המיוחסים לעורר יש בהם סכנה מובהקת לציבור, ועל כן קמה עילת מעצר. במצב זה עבר בית משפט קמא לבחון את השאלה אם יש מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר, והשיב על כך בשלילה.
האזנתי ברוב קשב לטענותיו של בא כוח העורר, אך לא מצאתי שיש בהן כדי להוביל למסקנה שהחלטתה של הערכאה הראשונה היתה שגויה. אדרבא, היא תואמת את ההלכה הפסוקה לפיה מי שחוטא בעבירות של סחר בנשק מעיד על עצמו כמי שנשקפת ממנו סכנה מוחשית לשלומו של הציבור ולביטחונו, ועל כן ראוי לעצור אותו עד תום ההליכים, למעט מקרים חריגים, ואינני סבור שהמקרה הנוכחי נמנה עליהם (ראה בש"פ 2262/99 ארפינו נ. מדינת ישראל , תק-על 99(2), 412; בש"פ 6036/00 פורת נ. מדינת ישראל תק-על 2000(3), 1292; ב"ש 296/86 מדינת ישראל נ. שפיק פארס סעד , פד"י מ(2), 289).
הערר נדחה.
ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"א (27.06.01).
ש ו פ ט