בש"פ 7848/08 מדינת ישראל נ. אמין טהא

לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכה שנייה של מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 30.9.2008 או עד למתן פסק דין בתיק פ 6151/07 בעניינם, בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ביום 2.10.2007 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד המשיבים, המייחס להם עבירה של הריגה, לפי סעיפים 298 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ועבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 335, 333 ו-29 לחוק העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 8.9.2007 סמוך לפני השעה 02:00 הגיעו מחמוד אבו רביע (להלן: מחמוד ) ומרי דבידוב (להלן: מרי ) ביחד עם אחרים וביניהם חוסאם אבו רביע (להלן: המנוח ) ועדי זביידי (להלן: עדי ) לחוף הים הסמוך לראש הנקרה. בשלב מסוים התרחקו מחמוד ומרי מהמקום בו ישבו האחרים והתיישבו על ספסל בקרבת חוף הים. סמוך לאחר מכן הגיעו המשיבים ועלי אבו שנב (להלן: עלי ) ברכב למקום בו ישבו מרי ומחמוד. נטען כי התפתחו חילופי דברים בין המשיב 2 לבין מחמוד שבמהלכם הזמין מחמוד את חבריו. המשיבים ועלי ירדו מהרכב והחלו לתקוף את מחמוד, ובהגיע המנוח, אחמד ועדי למקום, התפתחה אף קטטה בינם לבין המשיבים ועלי. בשלב מסוים התרחקו המשיבים והמנוח מהמתקוטטים האחרים תוך שהם מחליפים מהלומות, שבמהלכן דקרו המשיבים את המנוח באמצעות מברג בבית החזה מימין ובצווארו. בעקבות כך ניסה אחמד לתקוף את המשיבים, ובתגובה דקרו אותו המשיבים בחזהו. בעקבות דקירתו הובהל המנוח לבית החולים, שם הוא נפטר.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם.

ביום 4.11.2007 הורה בית המשפט קמא (כבוד השופט ר' שפירא ) על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים לאור קיומן של ראיות לכאורה המצביעות על מעורבותם באירוע נשוא כתב האישום ולאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהם לאור חומרת מעשיהם, וכן נוכח העובדה שלאחר ביצוע המעשים נמלטו העוררים מהמשטרה במקום להסגיר את עצמם בו מקום.

על החלטה זו הגישו המשיבים ערר לבית משפט זה (בש"פ 9518/07 ובש"פ 9614/07). ביום 20.11.2007 דחה בית המשפט (כבוד השופט י' אלון ) את הערר לאור המסוכנות העולה מן המעשה בו היו מעורבים, אשר אין בחלופת מעצר בכדי להפיגה.

משעברו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים טרם נסתיים, פנתה המבקשת (בש"פ 5620/08) ביום 23.6.2008 לבית משפט זה בבקשה להארכת מעצרם בתשעים ימים.

ביום 30.6.2008 נענה בית משפט זה (כבוד השופט א' א' לוי ) לבקשה והאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 2.7.2008, לאור החומרה היתרה של האירועים המתוארים בכתב האישום ולאור העובדה כי המסוכנות הנשקפת מהמשיבים היא ברורה וגלויה, מסוכנות שאין להניח לפתחו של הציבור.

לבסוף ציין בית המשפט כי טוב יעשה בית המשפט המחוזי אם ימצא דרך להקדים את שמיעת התיק.

משחלפו תשעים ימים אלו, שבה ופנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה לשוב ולהאריך את מעצרם של המשיבים, היא הבקשה שלפניי.

הבקשה סוקרת את מהלך הדיונים עד כה וממנה עולה כי עד למועד הגשת הבקשה ביום 15.9.2008 התקיימו שלושה דיוני הוכחות בהם נשמעו מספר עדי תביעה.

נכון לעכשיו, קבועים ביומנו של בית המשפט המחוזי 5 ימי דיונים בתיק אשר הראשון בהם הוא בחודש דצמבר והתיק קבוע לתזכורת ליום 18.11.2008 לשם קביעת מועדים נוספים.

לטענת המבקשת, חומרת העבירות המיוחסות למשיבים, שלא היססו לשלוף מברג ולדקור שני אנשים ולגרום להריגת אחד מהם ופציעתו של האחר, מצביעות על מסוכנות גבוהה הנשקפת מהם. בנוסף, קיים במקרה זה חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט על ידי המשיבים, העולה מהעובדה שהם נמלטו מהמשטרה במקום להסגיר את עצמם והעובדה שהם חברים המתגוררים באותו כפר. המבקשת מציינת כי קצב התקדמות המשפט אכן אינו משביע רצון, אולם מדגישה את העובדה כי בית המשפט המחוזי לא הצליח לקבוע מועדים נוספים המוקדמים לאלו שנקבעו, זאת בין היתר בשל אילוצי הסנגורים.

מנגד, מתנגדים באי כוח המשיבים לבקשה, בטענה כי התמשכות משפטם של המשיבים מצדיקה את שחרורם לחלופת מעצר שכן סיום המשפט לא נראה לעין במהלך ההארכה המבוקשת, שכן הדיון הבא בתיק קבוע לסוף חודש דצמבר, קרי קרוב למועד סיומה של ההארכה המבוקשת. בנוסף, טוענים הם כי לאור עברם הפלילי הנקי של המבקשים ולאור המקרה המיוחד נשוא כתב האישום, התגלעותה של קטטה ללא תכנון מראש, יהיה נכון לשקול חלופת מעצר בעניינם. לבסוף, טוענים הם כי התמשכות המשפט היא, בין היתר, תולדה של התנהלות המשיבה אשר איחרה בהגשת הבקשה להחלפת הסנגור הקודם בתיק מחמת ניגוד אינטרסים.

יוער כי בהחלטתי מיום 28.10.2008, התבקשו הצדדים לפנות לבית המשפט המחוזי במטרה לנסות ולקבוע מועדים נוספים, מוקדמים יותר, לשמיעת התיק, בקשה אשר לא נתקבלה בהחלטה מיום 5.11.2008 (כבוד השופטת צ' קינן ) לאור יומנו העמוס של בית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אמנם הלכה ידועה היא, כי עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו, בין היתר, בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.3.2006); בש"פ 5827/06 מדינת ישראל נ' ליברטי (לא פורסם, 25.7.2006)). כפי שציין בית משפט זה בבש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002), חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק המעצרים, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר.

עם זאת, ישנם מקרים, שבהם שומה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, מפעם לפעם. השיקולים העיקריים בתיק ומאידך גיסא, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב (ראו גם בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007)).

במקרה שבפניי, שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. העבירות המיוחסות למשיבים מקימות כנגדם חזקת מסוכנות סטטוטורית ולא בכדי. ער אני לעובדה כי קצב התקדמות התיק הינו איטי, אולם כפי שציינו הצדדים בפניי, הרי שבית המשפט המחוזי עשה ועושה מאמצים גדולים כדי לקדם את שמיעתו של התיק, אולם מסיבות כאלה ואחרות, בהן גם אילוצי יומנם של הסנגורים, התיק

לא מתקדם באופן ראוי ומשביע רצון.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 30.9.2008 או עד למתן פסק דין בתיק פ 6151/07 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מבין המועדים.

לבסוף אעיר כי יש לקוות שבמהלך תקופה זו ייעשה כל ניסיון לקבוע מועדים נוספים לשמיעת ראיות בעניינם של המשיבים, חרף יומנו העמוס לעייפה של בית המשפט המחוזי בחיפה, אולם באם משפטם של המשיבים לא יתקדם והתיק לא יעמוד בפני סיומו בתום הארכת המעצר הנוכחית, יכול ויהיה מקום לשקול שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר שתמצא מתאימה.