בש"פ 8482/00 חסון חמזה נ. מדינת ישראל

בין העוררים לאחר (להלן המתלונן) נתגלעה מחלוקת על רקע של אזורי חלוקה של דברי מאפה. באחד הימים של חודש אוגוס 2000, ארב המתלונן לעוררים, וכשהגיעו עם רכבם הוא ניגש והלם במוט ברזל על שמשת החלון האחורי וניפץ אותה. בעקבות כך הזעיקו העוררים אדם נוסף, ולאחר שהצטיידו באלות הלכו לחפש את המתלונן. אלא שהמתלונן ואחדים מאנשיו הלכו לקראתם, והמתלונן אף נסע עם רכבו לעברם. כשהרכב נעצר, נגשו אליו העוררים והחלו לנפץ את שמשותיו בעוד המתלונן ברכב. המתלונן הצליח לבסוף להימלט אך העוררים הדביקו אותו והעורר 2 הלם עם פטיש על ראשו, והמתלונן התמוטט כשהוא מתבוסס בדמו.

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בחדש ספטמבר 2000, ובית המשפט הורה לשחרר את העוררים בתנאים של מעצר בית. בחודש אוקטובר הוגשו על ידי שני הצדדים בקשות לעיון חוזר, המשיבה ביקשה לעצור את העוררים עקב הפרתם של תנאי השחרור, בעוד שהעוררים מבקשים את שינוי ההחלטה ככול שהיא נוגעת למעצר הבית. בסופו של דבר דחה בית המשפט את שתי הבקשות.

בתאריך 12.11.00 חזרו העוררים ופנו לבית המשפט לעיין שוב בהחלטתו המקורית אך בית המשפט דחה גם את הבקשה הזו מן הטעם שלא השתנה דבר מאז בקשתם הקודמת של העוררים לעיון חוזר.

אני שותף לדעתו של בית המשפט המחוזי כי לא חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק עיון חוזר, אך עובדה אחת בכל זאת השתנתה, וכוונתי לכך שמאז החלו ההליכים בעניינם של העוררים, חלפו שלושה חודשים, ולעניין זה עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על עתידו של עורר 2, שהינו תלמיד בכיתה י"ב. מעצר הבית מונע מעורר זה להמשיך בלימודיו, ואם מצב זה ישאר על כנו, קיים חשש ששנת הלימודים הזו תרד לטמיון.

גם בעניינו של עורר 1 סברתי כי אפשר לצמצם את מסוכנותו עד למינימום בדרך המוצעת על ידי בא כוחו, היינו, שהוא ישהה בבית מעבידו בטבריה, וכך תינתן לו גם האפשרות לעבוד לפרנסתו. אף אני סבור כי הנסיבות שבהן הובאו העוררים לדין הן קשות וחמורות, אך מקום שניתן להציע חלופת מעצר שתבטל את מסוכנותו של נאשם, נכון לעשות בה שימוש, שהרי מקובל על הכל כי המעצר לא נועד לשמש מקדמה על חשבון עונש, אלא רק למנוע סכנה מוכחת.

לאור כל האמור, אני מחליט לקבל את הערר, ולהורות כי עורר 1 ישהה במעצר בית בבית מעבידו (אהרון בן חמו), בטבריה. עורר זה יוכל לעבוד עם מעבידו, ובלבד שהחל מן השעה 16:00 ועד בוקר המחרת בשעה 06:00, הוא יהיה במעצר בית מוחלט. המעביד, מר בן חמו, יחתום בבית משפט קמא על ערבות עצמית בסך של 10,000 ש"ח, בה יתחייב להקפיד על קיומו של מעצר הבית כלשונו, ולדווח מיד עם הפרתו על ידי עורר 1, למשטרה ולבית המשפט.

באשר לעורר 2, מקום מעצר הבית יומר לביתו של יוסוף אחמד היאג'נה, בכפר טורעאן. העורר יהיה רשאי לצאת מביתו של יוסוף היאג'נה, בימים א-ה של השבוע, בין השעות 08:00-15:00, ללימודיו בבית הספר "עמל" בטבריה בלבד, ומיד בתום הלימודים עליו לחזור למעצר בית מוחלט.

יוסוף אחמד היאג'נה יחתום על ערבות עצמית בסך של 10,000 ש"ח, לפיה יתחייב להודיע לבית המשפט ולמשטרת ישראל, על כל הפרה של תנאי השחרור על ידי עורר 2.