ע"א 10583/05 בתיה סגל נ. בנק איגוד לישראל בע"מ

1.בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון ב-40 ימים. ביום 15.11.05 נקבע סכום הערבון וכן נקבע כי על המערערים להפקידו תוך 30 ימים. ההודעה בדבר קביעת ערבון הומצאה למערערים ביום 17.11.05. הבקשה שבפני הוגשה ביום 15.12.05. לטענת המערערים, הם זקוקים לפרק זמן נוסף להפקדת ערבון, בין היתר נוכח העובדה כי הם עברו לאחרונה דירה, דבר אשר הסב להם הוצאות ניכרות. כמו כן, המערער מוסיף וטוען כי בהיותו עצמאי עליו להוציא בחודש זה הוצאות רבות עבור תשלומים במסגרת התחשבנויות סוף שנה.

המועד להפקדת ערבון אינו קבוע בחיקוק. לפיכך, לא נדרש "טעם מיוחד" לצורך היעתרות לבקשה להארכת מועד. הבקשה תיבחן בהתחשב במכלול האינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר, של המבקש הארכה, המשיב והציבור בכללותו (ראו: בש"א 3780/ 98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות , פ"ד נב(3) 625; ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים בספורט , דינים עליון, כרך סב, 407). למבקש הארכה אינטרס לגטימי לערער על פסק הדין נשוא ערעורו, אינטרס המעוגן בחוק יסוד השפיטה (סעיף 17). למשיב אינטרס לגיטימי כי הוצאותיו בהליך יובטחו. כמו כן, יש לו אינטרס בכך שההליכים לעניין הפקדת ערבון לא יימשכו מעבר לסביר. אשר לציבור בכללותו, האינטרס הלגיטימי של הציבור הוא מניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים. כמו כן, יש להתחשב גם בהתנהגות המבקש, האם יש בה כדי להצביע על זלזול בבית המשפט, המצדיק אי קיום דיון לגופו של עניין.

2.במקרה שלפני, אין ספק כי התנהגות המערערים אינה עולה כדי זלזול בבית המשפט. המערערים פנו בבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון בתוך התקופה שנקבעה להם להפקידו. יחד עם זאת, הארכה בת 40 ימים אינה הארכה של מה בכך, והיא עלולה לפגוע באינטרס של המשיב שההליכים לעניין הפקדת ערבון לא יימשכו מעבר לזמן סביר. ניתן להצדיק פגיעה כזו כאשר המבקש מוכיח שיש לו קושי אמיתי לגייס את סכום הערבון בסד הזמנים שנקבע. בנסיבות כאלה, האינטרס של המבקש לקיים דיון בערעורו יגבר, בדרך כלל, על האינטרס של המשיב. אולם, במה דברים אמורים? כאשר מבקש הארכה מתכבד ומוכיח את טענתו. לצורך זה, אין די בטענה בעלמא. יש לפרט בבקשה את הטעמים בגינם לא ניתן להפקיד ערבון במועד, לתמוך טענות אלא בתצהיר וכן לצרף אסמכתאות רלבנטיות, כגון דפי חשבון בנק המעידים שאין לאל ידו של המבקש להפקיד את הערבון במועד שנקבע. כך לא נעשה בענייננו. טענות המערערים באשר לסיבה לאי הפקדת הערבון במועד הן כלליות, אין הן נתמכות בתצהיר מטעמם וכן לא צורפו אסמכתאות כלשהן המגבות את הבקשה. בנסיבות אלה, בשיקלול האינטרסים היחסיים של הצדדים, גובר האינטרס של המשיב שלא לאפשר למערערים הארכה כה ניכרת בהפקדת הערבון.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. בנסיבות העניין, שעה שהבקשה הוגשה בתוך המועד שנקבע להפקדת ערבון, אין כל הצדקה לדחות את ההליך עקב אי הפקדתו במועד. לפיכך, המערערים יפקידו את הערבון תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. ההחלטה תועבר לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות פקסימיליה.