ע"א 2352/08 דוד אטיאס נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה מטעם המשיב, כונס הנכסים הרשמי, לצירוף המנהל המיוחד (עו"ד ראובן שרגיל) כמשיב נוסף בערעור זה (מכוח תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הערעור מופנה נגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, שבו נדחתה בקשתו של המערער-החייב להכריז עליו פושט רגל, ובוטל צו לכינוס נכסיו. לטענת המשיב, יש להורות על צירופו של המנהל המיוחד שכן הוא זה שערך את החקירה אודות החייב, ודו"ח המנהל המיוחד עמד ביסוד חוות-הדעת שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי.

איני רואה להיעתר לבקשה בשלב זה . המנהל המיוחד לא היה צד בהליך בבית המשפט קמא. הבקשה שלפניי, מטעם המשיב (כונס הנכסים הרשמי), הוגשה ביום 1.6.2010 – למעלה משנתיים לאחר פתיחת ההליך, כשנה לאחר שניתן צו הסיכומים. הבקשה הוגשה לאחר שהמערער הגיש את סיכומיו (ביום 11.5.2010), וכשהדיון לפני ההרכב נקבע ליום 14.7.2010. אין בבקשה כל הסבר מדוע הוגשה רק עתה, כחודשיים לפני מועד הדיון, כשעל פני הדברים אין כל נתון חדש שלא היה ידוע מזה זמן רב, וגם לא נטען כי קיים נתון כזה. זאת ועוד, הבקשה אינה מפרטת ואינה מנמקת די הצורך מדוע לדעת המשיב מתקיימים במקרה זה אמות-המידה שנקבעו בפסיקה לצירוף בעל-דין נוסף בשלב הערעור: האם האדם שצירופו מתבקש עלול להיפגע ישירות אם לא יצורף לערעור; האם ראוי שפסק הדין יכבול כמעשה בית דין את אותו אדם; והאם שיקולי יעילות תומכים בהצטרפות ( ראו בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה (5) 457, 463 (1991)). יודגש כי הנטל להוכחת קיומם של תנאים אלה מוטל על מבקש הצירוף (ראו גם עע"ם 7926/06

אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (טרם פורסם, 24.6.2009)). בענייננו, בפרט, היה מקום להסביר ולנמק מהי, לדעת כונס הכנסים הרשמי, התרומה הסגולית הצפויה לצמוח מצירופו של המנהל המיוחד – שכאמור לא היה בעל-דין בהליך הקודם – כמשיב נוסף בהליך הערעור.

בנסיבות אלה כולן, ובהתחשב בהתנגדותו של המערער לצירוף המבוקש, איני רואה בשלב זה להורות על צירוף המנהל המיוחד כמשיב בערעור. בכך אין כדי למנוע מהמשיב להעלות את עמדתו בנדון לפני ההרכב.