ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ +11 מערערים נוספים נ. אלסינט בע"מ

1.

בהליך זה נקבע עירבון בסך 40,000 ₪ - שהופקד. לפני בקשה מטעם המשיבים להגדלת שיעורו לסך של 200,000 ₪. עניינו של ההליך שבכותרת בהשגה על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ג' גינת – ס.נ.) מיום 11.1.09, בו נדחתה בקשה לאשר תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי המערערות תוך חיובן בשכ"ט עו"ד של המשיבים בסך 200,000 ₪.

2.

בבקשתם להגדלת סכום העירבון טוענים המשיבים, כי מהותו של ההליך והיקפו, מספר הצדדים ובאי כוחם, כמו גם הסיכון הכרוך בניהול הליכים אלו ואי תשלום הוצאות בית המשפט קמא על ידי המערערות, מהווים נימוק מספק לשם הגדלת סכום העירבון בהליך זה. כמו כן, נטען לסיכוי גבוה כי סכום ההוצאות שייפסק לטובתם בסיומו של הליך הערעור יהיה גבוה מאשר סכום העירבון המופקד וכי ממילא קיים קושי באופן הגבייה מן המערערות נוכח שינויים ארגוניים בשורותיהן. בנוסף, מפנים המשיבים להחלטה בגלגול קודם של ההליך לפני בית משפט זה, בה הוגדל סכום העירבון כאמור לסך של 100,000 ₪ על ידי כב' הרשם ע' שחם (רע"א 7028/00 אי.בי.אי ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ (לא פורסם, 28.10.01)). המערערות מתנגדות לבקשה. לטענתן, סכום העירבון שנקבע בהליך זה הוא גבוה; בוודאי שמשקף הוא את סכום ההוצאות אשר נפסק בדרך כלל בהליכים אלו. חזית הערעור מצומצמת מזו שהוצגה לפני בית המשפט קמא והיא אינה דורשת הכרעה במחלוקת עובדתית. כמו כן, טוענות המערערות, כי מספר המייצגים בהליך זה אינו ניכר וכי בהליכים אלו ובהליכים הקודמים הציגו באי הכוח חזית אחידה ואף הגישו את טיעוניהם במאוחד. בנוסף, טוענות המערערות, כי המשיבים עצמם לא שילמו הוצאות אשר נפסקו נגדם בהליכים קודמים (במסגרת רע"א 7028/00 כאמור) ולא הושבו סכומים נוספים שהיה עליהם להשיב במסגרת ההליכים השונים. לטענתן, ההוצאות אשר נפסקו לחובתן בבית המשפט קמא שולמו על ידן. לבסוף טוענות המערערות, כי יש לקחת בחשבון בעת קביעת שיעור העירבון בהליכים כגון אלו, כי המדובר בתובענה ייצוגית ויש להימנע ממצב בו סכום העירבון יהווה תמריץ שלילי לתובע ייצוגי להביא את עניינו לפני בית המשפט.

3.

לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להגדלת העירבון – להתקבל בחלקה במובן זה שהערבון שיופקד בסך הכל יעמוד על 120,000 ₪. תקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מעניקה לרשם את הסמכות להגדיל את סכום העירבון בהליך בשים לב למספר שיקולים ובמרכזם העיקרון כי תכליתו של העירבון היא להבטיח את יכולתו של בעל הדין להיפרע בגין הוצאותיו בהליך הערעור בלבד, ככל שייפסקו. סכום העירבון שנקבע אמור לשקף גם את גובה העירבון המקובל בדרך כלל בסוג ההליך הנידון וזאת בהתחשב בהיקפו של ההליך, במידת מורכבותו, סכום ההוצאות שנפסק בערכאה הראשונה, מספר המשיבים ומספר עורכי הדין המייצגים אותם, וכן בשיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל. במקרה דנן, בשים לב לשיקולים אלו, אכן מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה יש ליתן משקל משמעותי מזה שניתן בנסיבות העניין לשווי ההליך, מורכבותו ושיעור ההוצאות שנפסק על ידי הערכאה הראשונה (50,000 ₪ לכל אחת מקבוצות המשיבות וסך כולל של 200,000 ₪). שעה שמדובר בהליך ששוויו כאמור לעיל, ניתן להניח כי המשיבים ישקיעו סכומים ניכרים בייצוג בבית משפט זה ובהוצאות הכרוכות בו. במצב דברים זה, אין עירבון בסך 40,000 ₪ משקף את ההוצאות הצפויות (השוו בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי נ' הרשות המוסמכת (טרם פורסם, מיום 30.6.05)). כמו כן, יש ליתן את הדעת לכך כי על אף שיש ליתן משקל לסוג ההליך -תובענה ייצוגית, על כל המשתמע מכך לעניין מניעת הרתעת יתר, הרי ששיקול זה אינו בלעדי לעניין קביעת העירבון בהליכים אלו (ראו והשוו רע"א 9683/04 ליאורה ירדני ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' (טרם פורסם, 9.1.05)). זאת, בייחוד משעה שהערעור דנן נסב על שאלת עילות התביעה, אשר על אף היותן עילות סף, עומדות הן במרכז הכרעתו של בית המשפט קמא ועליהן מעוניינות המערערות להשיג. עם זאת, יש ליתן משקל הן לכך כי המדובר בערכאת ערעור, להבדיל מערכאה דיונית, על כל המשתמע מכך לעניין ההוצאות הצפויות לצדדים והן למספר באי הכח המייצגים בתיק זה – ארבעה בסך הכל, חרף מספרם הרב של המשיבים. במצב דברים זה, ולאחר עיון בערעור ובפסק הדין נשוא ההליך, מצאתי כי יש מקום להגדלת הערבון לסך של 120,000 ₪.

4.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת חלקית. הסכום שעל המערערים להוסיף (80,000 ₪) כערבון, יופקד תוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה כאמור, ידחה ההליך ללא הודעה נוספת. אין צו להוצאות בבקשה זו. החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.