ע"א 3436/11 חסן מחאמיד זטאם נ. בנק הפועלים בע''מ

לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל ) בפש"ר 564/07 מיום 16.3.2011, בה הורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל שהוכרזו בעניינו של המבקש.

1.

המבקש הוכרז כפושט רגל בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.4.2010. הנאמנה בפשיטת רגל הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי כי יורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינו של המבקש היות שאין בהם תועלת לנושים. בבקשתה טענה הנאמנה כי המבקש אינו משתף פעולה עמה והוא מתחמק ממתן תשובות אודות נכסיו והכנסותיו וכיצד הוא מכלכל את משפחתו אם אינו עובד. לעומת זאת, טען המבקש כי הוא משתף פעולה עם הנאמנה. המבקש הודה כי אינו משלם את צו התשלומים שנפסק לו, אולם טען כי הגיש ערעור לבית משפט זה (ע"א 3721/10). יצויין, כי בד בבד עם הגשת הערעור בע"א 3721/10 הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע צו התשלומים שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי, אך עיון במערכת הממוחשבת של בית משפט זה מעלה כי עיכוב ביצוע כאמור לא ניתן ואף לא ניתן עיכוב ביצוע ארעי עד להחלטה אחרת. בית המשפט המחוזי קבע כי עצם הגשת הערעור על צו התשלומים אינו מצדיק אי תשלום סכום כלשהו ובמיוחד כאשר לא ניתן עיכוב ביצוע. לאור העובדה כי המבקש לא שילם כל סכום שהוא וכן לא הגיש דו"חות אודות הכנסותיו והוצאותיו, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי בנסיבות בהן המבקש אינו משלם כל סכום שהוא ואינו עובד אין תועלת בהמשך הליכי פשיטת הרגל ולכן יש לבטלם. כנגד ההחלטה הנ"ל הוגש ערעור לבית משפט זה, ובד בבד עמו גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

2.

אדגיש כי המבקש לא צירף לבקשתו העתק מפנייתו לבית המשפט המחוזי בבקשת עיכוב ביצוע ולא ציין כי פנה כלל לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע. אף עיון במערכת "נט-המשפט" מעלה כי המבקש לא פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע. כידוע, כלל הוא כי בטרם יפנה המערער בבקשת עיכוב ביצוע לערכאת הערעור עליו לפנות בבקשת עיכוב ביצוע לערכאה הדיונית [תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; כן ראו: החלטתה של השופטת ע' ארבל בע"א 1375/07 אורשר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 27.2.2007), סעיף 4]. משכך, יתכן שדי היה בכך כדי להביא לדחייתה של הבקשה דנן. ברם, קיימת מחלוקת בשאלה האם בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי לבטל הליכי פשיטת רגל היא בקשה לעיכוב ביצוע או בקשה לסעד זמני בערעור [ראו למשל: החלטתי בע"א 3023/10 גילמן נ' עו"ד שפירא (לא פורסם, 4.10.2010) (להלן: עניין גילמן ), סעיף 7; החלטתו של השופט א' רובינשטיין בע"א 10645/07 אלקונין נ' וולנץ (לא פורסם, 16.1.2008) (להלן: עניין אלקונין ), סעיף ו(1) והשוו להבחנתו של השופט רובינשטיין שם בסעיף ו(2)]. לכך יש נפקות שכן אם עסקינן בבקשה לסעד זמני בערעור הרי שהמבקש את הסעד הזמני אינו צריך לפנות תחילה לערכאה הדיונית [ראו למשל: עניין אלקונין , סעיף ו(2)]. משכך, ועל מנת שניתן יהיה לדון בבקשה תחת דחייתה על הסף אתייחס אליה לצורך הדיון כבקשה לסעד זמני בערעור.

3.

בין אם מדובר בעיכוב ביצוע ובין אם מדובר בסעד זמני בערעור הרי שהמבחנים העומדים לביקורת במסגרת הסעדים הנ"ל דומים ובגדרם שוקלים את "סיכויי הערעור" ואת "מאזן הנוחות" [ראו למשל: עניין אלקונין , הרישא לסעיף ו(2)]. המבקש לא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן לא צירף אסמכתאות של ממש ולא ביסס כל טיעון בדבר נזקים בלתי הפיכים שעשויים להיגרם לו אם לא יעוכב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, גם סיכויי הערעור של המבקש אינם מן המשופרים שכן מסכת הראיות שהובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי אפשרה לו לקבוע ממצא עובדתי לפיו הליך פשיטת הרגל אינו מועיל לנושים וכי המבקש מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ואינו משתף פעולה עם הנאמנה [ראו בהקשר לעילות אלה המצדיקות ביטול הליכי פשיטת רגל: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 189-187, 192-191 (מהדורה שלישית, 2010)].

בהקשר זה מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה עצם הגשת הערעור אינה מעכבת את חובתו של המערער לקיים את החיובים שנקבעו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי (ראו למשל: עניין גילמן , סעיף 8), זאת גם אם הגיש בקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור וזו לא נעתרה לבקשה או טרם נעתרה לבקשה ולא הורתה על עיכוב ביצוע ארעי של החלטת הערכאה הדיונית עד להחלטה אחרת.

זאת ועוד, הדעה המקובלת בפסיקתו של בית משפט זה היא כי סיכויי הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה על ביטול הליכי פשיטת רגל אינם גבוהים מקום בו החלטתה של הערכאה הדיונית התבססה על נימוק של ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל והתנהלותו המתחמקת של החייב כמו למשל אי שיתוף פעולה עם המנהל בפשיטת רגל [ראו למשל: עניין גילמן , סעיף 9; עניין אלקונין , סעיף ו(2)].

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית.