ע"א 345/04ד"ר משה וינברג נ. מנהל מס שבח מקרקעין מחוז תל אביב

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 שליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו מיום 1.7.2003 באופן שיעוכבו כל הליכי הגביה של המס המגיע מהמבקשים כנגזר מפסק הדין, עד להכרעה בערעור, או לחילופין, עד למועד הדיון בו. בפסק הדין נשוא הערעור נקבע כי דרישת רשות המס מהמבקשת לשלם מס שבח בעניין העיסקה נשוא המחלוקת הינה כדין.

2.

המבקשים ערערו על פסק דין זה לבית משפט

זה, והם מבקשים לעצור את הליך גביית המס עד להכרעה או דיון בערעור. בקשה קודמת שהוגשה על ידם נדחתה על ידי כב' השופטת ארבל בבית משפט זה ביום 15.04.07, מחמת אי מיצוי הליכים בפני ועדת הערר.

3.

בעקבות החלטה זו פנו המבקשים לוועדת הערר, אשר דחתה את בקשת עיכוב הביצוע. מכאן הבקשה שלפני. לטענת המבקשים, סיכויי ערעורם גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. בענין אחרון זה, טוענים המבקשים כי סכום המס הנדרש לתשלום עומד על 2.7 מיליון ₪ - וסכום זה אינו מצוי בהישג ידם, ולכן מאזן הנוחות מצדיק כי לא יחוייבו לשלמו כל עוד הערעור לא התברר ולא הוכרע.

4.

דין הבקשה להידחות, בלא שנדרשת תשובה.

משניתן פסק דין שנפקותו הינה אימוץ קביעת הרשות המוסמכת בדבר חיובו של האזרח בתשלום מס, אין מקום לעיכוב ביצוע החיוב בתשלום לאור הגשת ערעור אלא בנסיבות חריגות בהן ישנם סיכויים טובים לערעור, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המערער. בענייננו, גם בלא בחינת סיכויי הערעור, שהוא ענין מורכב בשלב זה של ההליך, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים כלל ועיקר. זכותה של המדינה לגבות את המס המגיע לה בהסתמך על תוצאות פסק הדין בלא להמתין לערעור ולתוצאותיו, ובנסיבות ענין זה, אין חשש כי אם הערעור יתקבל יווצר קושי כלשהו בהשבת כספים ששולמו מכוחו. יתר על כן, לא הובאו ראיות משכנעות לקיומו של טעם ממשי המונע מהמבקשים ביצוע מיידי של החיוב במס בעת זו, ובאיזון הכולל בין האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין, גובר עניינו של הזוכה על פני זה של החייב.

הבקשה נדחית.