החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 370/21 אגסי אחזקות נדל"ן בע"מ נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע פסק דין כספיבקשה לעיכוב ביצוע פסקתא שניתנה על ידי רשמת בית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור לבית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון קיבל בחלקו בקשה לעיכוב ביצועה של פסקתא כספית שניתנה נגד ערבים לחוב חברה. נקבע כי בפסק דין כספי הנטייה לעיכוב נמוכה, אך מאזן הנוחות נטה במידה לא מבוטלת לטובת המבקשים בשל היקף הסכום והבטוחות שנטען כי עומדות לבנק. הוּרה על עיכוב ביצוע בהיקף של 2.2 מיליון שקלים בלבד.

העובדות

המבקשים חתמו על ערבויות ללא הגבלת זמן להבטחת חובה של חברה לבנק המשיב. המבקשים טענו כי הודיעו לבנק על הפסקת הערבות והודעה זו אושרה, והבנק כפר בכך. הרשמת דחתה את בקשת המבקשים לרשות להתגונן ונתנה פסקתא לתשלום סכום של כמעט שלושה מיליון שקלים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצועה של פסקתא כספית בהליך שהחל בתביעה בסדר דין מקוצר נגד ערבים?
  2. 2.מהו מאזן הנוחות בין הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי?

הלכות

  1. 1

    נקודת המוצא היא שזוכה בדין זכאי לממש את פירות זכייתו בלי שיהוי, ואין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב זאת.

    ״נקודת המוצא היא שזוכה בדין זכאי לממש את פירות זכייתו בלי שיהוי, ואין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי לעכב זאת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר מדובר בפסק דין כספי, הנטייה לעכבו תהא על-פי רוב נמוכה, שכן פסק דין כספי הוא הפיך על דרך ההשבה, והנטל על הטוען הוא להראות נזק בלתי הפיך.

    ״כאשר מדובר בפסק דין כספי, הנטייה לעכבו תהא על-פי רוב נמוכה בהתחשב בכך שככלל, פסק דין כספי הוא הפיך על דרך ההשבה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • פסק דין כספי
  • מאזן הנוחות
  • סיכויי הערעור
  • נזק בלתי הפיך
  • ערבות
  • סדר דין מקוצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א 370/21

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשים:

1. אגסי אחזקות נדל"ן בע"מ

2. יצחק אגסי

נ ג ד

המשיב:

בנק מזרחי טפחות בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע פסק

דינה של רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו השופטת ר' ערקובי מיום 26.11.2020

בתא"ק 9753-08-19

בשם המבקשים:

עו"ד גלעד נרקיס

בשם המשיב:

עו"ד דורון אריאל,

עו"ד ענת כהן

החלטה

1.

בפני בקשה לעיכוב ביצועה של פסיקתה שניתנה ביום 10.12.2020 על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (תא"ק 9753-08-19, השופטת ר' ערקובי ).

2.

מקורו של ההליך שבפני בסכסוך שנסב על ערבויות שחתמו המבקשים ללא הגבלת זמן, להבטחת חובה של חברת פרויקט "שער הים" בבת ים הגדול בישראל בע"מ (להלן: החברה ) לבנק המשיב. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לטענתם של המבקשים כי הבנק קיבל הודעה על הפסקת ערבותם והודעה זו אף אושרה על-ידו. הבנק כופר בכך.

3.

ביום 5.8.2019 הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר נגד שמונה נתבעים שהיו ערבים לחובות החברה, ובהם המבקשים. המשך הדברים יעסוק בעניינם של האחרונים בלבד.

4.

ביום 1.12.2019 המבקשים הגישו בקשה למחיקת כותרת, כך שההליך יעבור למתכונת של סדר דין רגיל, ולחלופין בקשה כי תינתן להם בקשת רשות להתגונן. בתמצית, הם טענו כי עוד בחודש פברואר 2018 הם ויתרו על זכויותיהם במניות החברה לטובת נתבעת אחרת בתיק, וכי הדבר היה כרוך בהסכמה על שחרורם מערבויותיהם. לטענתם, כאמור, הם הודיעו לבנק על הפסקת ערבותם והודעה זו אף אושרה על-ידו. חרף זאת, כך נטען, הבנק לא יידע אותם על חזרתה של אותה נתבעת מההודעה על הפסקת ערבותם שלהם, לא עדכן אותם במצבה הפיננסי של החברה ולא המציא להם מסמכים בקשר לערבותם חרף פניותיהם בנושא.

5.

הבנק מצדו התנגד לבקשות. לטענתו, הערבויות תקפות והוא לא פעל לגביית החוב באופן מידי רק משום שתחילה אפשר לחברה ולערבים לפרוע את החוב או להעמיד ביטחונות נוספים, מה שלא נעשה.

6.

ההליך נדון כאמור על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי, וביום 26.11.2020 היא החליטה לדחות את הבקשה על שני ראשיה. בהחלטה שדנה בשתי ההלוואות שהולידו את החוב, נקבע, בעיקרו של דבר, כי המבקשים לא כפרו בגובה החוב כמו גם בעובדה כי חתמו על כתבי הערבות האמורים. בהמשך לכך נקבע כי המבקשים לא קיבלו מהבנק אישור לשחרור מערבויותיהם, ולכן הם אינם פטורים מעמידה בהן.

7.

בהמשך לכך הגיש הבנק בקשה למתן פסיקתא, וזו ניתנה בהתאם לבקשה. בהתאם לפסיקתא על המבקשים לשלם לבנק סך של 3,089,875 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ובנוסף על כך הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. על כך נסב הערעור לבית משפט זה, שבצדו הוגשה גם הבקשה לעיכוב ביצוע דנן.

8.

בבקשה לעיכוב ביצוע נטען כי סיכויי הערעור שהוגש הם גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה במובהק לעבר עיכוב הביצוע. על-פי הנטען, תוצאת ההליך היא אבסורדית בהתחשב בכך שכבר במועד היווצרות החוב המבקשים לא היו בעלי עניין בחברה והחברה עצמה שחררה אותם מערבותה. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מטענות מהותיות שהעלו ומראיות שהביאו לתמוך בהן, כמו גם מפערי המידע והכוח המובנים בינם לבין הבנק. בכל הנוגע למאזן הנוחות טוענים המבקשים כי תוצאת ההליך עלולה להביא לקריסת עסקיהם וכך לגרום להם נזק כלכלי ואישי בלתי הפיך. מנגד, כך נטען, הבנק אוחז בשעבוד לטובתו על מקרקעין ששווים פי שלושה מגובה החוב, ולכן לא צפוי להיגרם לו כל נזק. כן הועלו טענות שעניינן חוסר שוויון כלפי ערבים אחרים שנטען כי ערבותם לא נגבתה מהם.

9.

על מנת שלא לייתר את הבקשה הוריתי ביום 8.1.2021 על מתן צו ארעי עד למתן החלטה אחרת.

10.

הבנק מצדו מתנגד לקבלת הבקשה. לטענתו המבקשים לא הצביעו על כך שסיכויי הערעור טובים בשים לב לכך שהם עצמם מעולם לא שלחו הודעה מטעמם בנושא ההפטר מהערבות כלפיו, ולמעשה הדבר נעשה על-ידי החברה – שאף משכה את ההודעה האמורה, עובדה שהייתה בידיעת המבקשים. אשר למאזן הנוחות נטען כי המבקשים לא הוכיחו כי אכן ייגרם להם נזק בלתי הפיך או כי לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, בהתחשב בכך שאין חשש שהבנק לא יוכל להשיב להם את כספם אם הדבר יידרש. אשר לטענה בדבר קיומן של בטוחות טוען הבנק כי על-פי כתב הערבות שעליו חתמו המבקשים, ערבותם בלתי תלויה בבטוחות או בערבויות אחרות.

11.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולא בלי התלבטות, החלטתי לקבל אותה בחלקה, בהתחשב בנטייתו של מאזן הנוחות לטובת המבקשים.

12.

אכן, נקודת המוצא היא שזוכה בדין זכאי לממש את פירות זכייתו בלי שיהוי, ואין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי לעכב זאת (ראו למשל: ע"א 4252/19 שאול נ' מדינה , פסקה 7 (19.8.2019); ע"א 1736/20 בדרה נ' קווי הגליל שירות מוניות סדיר בע"מ , פסקה 4 (21.5.2020)). שניים הם השיקולים המנחים הכרעות בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, כאשר בין השניים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות" (ראו: ע"א 8200/20 עוז נ' ורדי , פסקה 6 (21.12.2020); ע"א 7578/20 טראק אי קום בע"מ נ' לב , פסקה 5 (12.1.2021)). כאשר מדובר בפסק דין כספי, הנטייה לעכבו תהא על-פי רוב נמוכה בהתחשב בכך שככלל, פסק דין כספי הוא הפיך על דרך ההשבה. במקרים מעין אלה, הנטל על הטוען הוא להראות כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם הבקשה תתקבל. טענות מעין אלה אינן יכולות להיטען בעלמא (ראו למשל: ע"א 7453/18 עמאר נ' מזרחי , פסקה 11 (6.11.2018)). במקרה זה, אין מקום לחשוש לנזק בלתי הפיך מן ההיבט של היכולת להיפרע מן המשיב, שהוא גוף פיננסי איתן. אולם, בהתחשב בהיקפו של הסכום הפסוק לביצוע פסק הדין עלולות להיות השלכות משמעותיות על המבקשים. כאשר אני מביאה בחשבון גם הבטוחות שנטען כי עומדות לבנק, דבר שלא הוכחש על-ידו, דומה שמאזן הנוחות נוטה במידה לא מבוטלת לעבר המבקשים. עם זאת, אין בכך בלבד כדי להטות את הכף באופן מלא לעבר המבקשים. אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע בהיקף של 2.2 מיליון שקלים בלבד.

13.

לפני סיום אציין כי ביום 26.1.2021 הוגשה בקשה לצמצום העיקול שהוטל לטובת הבנק. בעניין זה תינתן החלטה נפרדת.

14.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בפסקה 12 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, י"ט בשבט התשפ"א (1.2.2021).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

  • עע"מ 852-23החלטה
  • ע"א 5474-22החלטה
  • ע"א 393/22יוסף חיים אסולין נ. עו"ד יעקב לנגההחלטה
  • ע"א 4855/22מיכאל פוזין נ. אריק ברנשטייןהחלטה
  • ע"א 5310/21מוחמד מוקסקס נ. מוחמד זרעיניהחלטה

הלכות

  1. 1נקודת המוצא היא שזוכה בדין זכאי לממש את פירות זכייתו בלי שיהוי, ואין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב זאת.
  2. 2כאשר מדובר בפסק דין כספי, הנטייה לעכבו תהא על-פי רוב נמוכה, שכן פסק דין כספי הוא הפיך על דרך ההשבה, והנטל על הטוען הוא להראות נזק בלתי הפיך.