פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4085/07 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. דבורה אוזן
2. אלי אוזן
נ ג ד
המשיבה:
תבל נכסים והשקעות י.מ (1994) בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.4.07 בת.א. 2722/04 שניתן על-ידי כבוד השופטת
ד' קרת-מאיר
בשם המבקשים:
עו"ד איריס אדרי
בשם המשיבה:
עו"ד שרה סתר
החלטה
המשיבה הגישה כנגד המבקשים בקשה לביצוע שטר להוצאה לפועל ביחס לשיק על סך 4.2 מיליון ש"ח שנמשך מחשבון המבקשים (להלן: השיק ). המבקשים הגישו התנגדות לביצוע השיק, אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק א 2722/04.
לאחר שניתנה למבקשים רשות להתגונן ביחס לשאלה האם המבקשת 1 חבה על פי השיק, ובטענת קיזוז שהעלו המבקשים, דן בית המשפט המחוזי בתביעתה של המשיבה כנגד המבקשים. ביום 15.4.2007 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר ) את התביעה, בדחותו את טענת הקיזוז ובקבעו כי גם המבקשת 1 חייבת על פי השיק, מתוקף חתימתו של המבקש 2.
המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו, אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 30.10.2007, בקביעה כי לא ייגרמו למבקשים נזקים בלתי הפיכים בשל ביצוע פסק הדין.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ערערו המבקשים, ביום 9.5.2007, לבית משפט זה, בטענה כי בית המשפט המחוזי שגה משקבע כי המבקשת 1 חייבת על פי השטר, הגם שלא חתמה עליו בעצמה. כן טוענים המבקשים, כי ההסכם במסגרתו ניתן השיק בוטל על ידיהם, ועל כן אין לאפשר את פרעונו.
בד בבד עם הגשת הערעור הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתם, סיכויי קבלת הערעור הינם גבוהים לאור העובדה שמדובר בערעור המעלה שאלות משפטיות עקרוניות. עוד מוסיפים המבקשים, כי תוצאות פרעונו של השיק יהיו בלתי הפיכות מבחינתם, שכן הדבר יגרום להם לאובדן בית מגוריהם.
מנגד טוענת המשיבה, כי אין למבקשים כל סיכוי של ממש בערעור שהוגש על ידם, וכי מכירת בית מגוריהם הינה ממילא מחויבת המציאות לאור החובות הכספיים העצומים אותם הם חבים לנושיהם השונים.
לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעות הערעור ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.
מן המפורסמות הוא, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק דין, כך למשל כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו עליו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו , פ"ד נ (1) 668, 672 (1996); ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ (5) 403 (1997)).
יתרה מכך, כלל הוא, כי פסק דין המחייב בתשלומו של סכום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימושו של פסק דין לתשלום כסף הינו, בדרך כלל, הפיך על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו (4) 178, 181 (2002)). על כן, כדי לזכות בעיכוב ביצועו של פסק דין לתשלום סכום כסף, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן המשיב את כספו או כי התשלום יגרום לו לנזק בלתי הפיך (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק , פ"ד לח (4) 5 (1984)).
בענייננו, תולים המבקשים את כל טענותיהם בעובדה כי בכדי לשלם את הסכום בו חויבו, יהא עליהם למכור את בית מגוריהם. אלא שכפי שעולה מהבקשה עצמה, על הבית מוטלים עיקולים רבים, על רקע חובותיהם הרבים לנושיהם השונים, ביניהם חובותיהם למשיבה. כפי שעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.10.2007, חובותיהם של המבקשים מגיעים כמעט לתשעים מיליון ש"ח. משכך, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה מכירת הבית הינה ממילא מחויבת המציאות, ועל כן ביצוע פסק הדין אינו כרוך בנזקים בלתי הפיכים שייגרמו למבקשים.
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.
ניתנה היום, י' בכסלו תשס"ח (20.11.2007).
ש ו פ ט