פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4085/07 - י"א
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. דבורה אוזן
2. אלי אוזן
נ ג ד
המשיבה:
תבל נכסים והשקעות י.מ (1994) בע"מ
בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום
20.11.07 לענין עיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד איריס אדרי
בשם המשיבה:
עו"ד שרה סתר
החלטה
זוהי בקשה לעיון נוסף בהחלטתי מיום 20.11.2007 בה דחיתי את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק א' 2722/04.
בתמצית האומר, נגד המבקשים ניתן פסק דין עקב התנגדות שהגישו לבקשה לביצוע שטר שהגישה נגדם המשיבה על סך של 4.2 מיליון ש"ח. בקשה לעיכוב ביצוע שהגישו בבית המשפט המחוזי נדחתה. המבקשים ערערו לבית משפט זה על פסק הדין ובגדרו הגישה את הבקשה לעיכוב ביצוע נשוא החלטתי מיום 20.11.2007 כאמור. כמפורט בהחלטה, הבקשה נדחתה על רקע ההלכות בעניין המצמצמות מתן עיכובי ביצוע ובפרט בפסקי דין כספיים, ובעיקר על רקע החובות הרבים התלויים נגד המבקשים, בסך שהסתכם על פי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.10.2007 בכמעט 90 מיליון ש"ח. משכך, נקבע כי מכירת הבית תהא ככל הנראה מחויבת המציאות, ואין בביצוע פסק הדין כדי לגרום נזק בלתי הפיך למבקשים.
לטענת המבקשים, מאז ההחלטה הקודמת חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה ושינוייה כך שינתן עיכוב ביצוע בכל הנוגע להליכים למימוש בית מגוריהם בקיסריה.
עיקר השינויים עליהם מצביעים המבקשים בבקשה הינם, מתן החלטות לעיכוב ביצוע בתיקים אחרים בהם ניתנו פסקי דין נגד המבקשים ואשר תלויים ועומדים בהליכי ערעור וקבלת פסק בורר באחד העניינים שהיו תלויים נגד המבקשים על סך של 21 מיליון ש"ח במקום הסך של 44 מיליון ש"ח שנתבע מהם לכתחילה. עוד מציינים המבקשים כי אין נגדם, בנקודת זמן זו, אף לא פסק דין אחד חלוט וסופי אשר מאפשר את מימוש דירת מגוריהם ולמעשה רק פסק הדין נשוא בקשה זו הוא שיכול לאפשר את המימוש האמור. לפיכך, מבקשים הם את עיכוב ביצוע פסק הדין בטענה כי מימוש דירת מגוריהם יגרום להם נזק בלתי הפיך.
מנגד טוענת המשיבה כי אין בבקשת המבקשים כל חדש, למעט אותו פסק בורר שניתן על סכום קטן משנתבע לכתחילה. בעניין זה נטען כי הקטנת מצבת החובות התלויים נגד המבקשים מ-90 מיליון ש"ח לכ-70 מיליון ש"ח אין בה כדי לשנות את המסקנה שמכירת הבית הינה מחויבת המציאות ומשכך שאין ביצוע פסק הדין כרוך בנזק בלתי הפיך שייגרם למבקשים.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
עיון בבקשה מעלה כי בפועל השינוי הממשי עליו מצביעים המבקשים הינו אותו פסק בורר אשר ניתן כנגדם על סכום של 21 מיליון ש"ח במקום 44 מיליון ש"ח שנדרשו מהם לכתחילה. יתר טענות המבקשים הינן בגדר השערות לכל היותר ונשענות על ההשערה כי הערעורים השונים אשר הגישו, לרבות בקשת לביטול פסק הבורר, יתקבלו כולם. יצוין, כי המבקשים אינם פורסים בבקשתם את מלוא מצבת החובות והתביעות אשר עומדים כנגדם ואינם מצביעים על שינוי ממשי נוסף בנסיבות למעט מה שפורט לעיל.
משכך, אין מקום לטעמי לשנות את ההחלטה הדוחה את בקשת עיכוב הביצוע. הרציונאל שעמד בבסיסה של ההחלטה, היינו, העובדה כי לאור מצבת החובות רחבת ההיקף העומדת נגד המשיבים מכירת ביתם תידרש בכל מקרה, עדיין שרירה וקיימת ולא נראה כי חל בה כרסום משמעותי. אין בעניין זה רבותא לכך שמצבת חובות זו הצטמצמה בכ-23 מיליון ש"ח מקום שנותרו עדיין חובות בהיקף של כ-70 מיליון ש"ח. משכך, תקפה עדיין ההנחה כי ביצוע פסק הדין אינו כרוך ככל הנראה בנזקים בלתי הפיכים שייגרמו למבקשים ואין מקום להעתר לבקשת עיכוב הביצוע.
אשר על כן, הבקשה לעיון מחדש נדחית.
ניתנה היום, כ"ה בכסלו
התשס"ט (22.12.2008).
ש ו פ ט