פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
5306/12 - ד'
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
גד אדרי
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים שניתן ביום 21.5.2012 בע"מ 23939-01-11 על-ידי כב'
השופט ד' מינץ
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בבקשה שלפניי, שהוכתרה כ"בקשה דחופה נוספת לעיכוב ביצוע פסק דין ובכלל זה צו הוצאות", עותר המבקש לעיון חוזר בהחלטותיה של כב' השופטת ע' ארבל
מיום 29.8.2012 ומיום 19.9.2012, בהן נדחו בקשותיו לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים עד להכרעה בערעור שהגיש.
1.
בפסק דינו מיום 21.5.2012 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) ערעור שהגיש המבקש על צווי שומה שהוציא לו המשיב לשנים 2008-2005, באמצו את עמדת המשיב לעניין האופן שבו יש למסות את הגמלה המשולמת למבקש ממשטרת ישראל. בנוסף, חייב בית המשפט המחוזי את המבקש לשאת בהוצאות המשיב בסך של 25,000 ש"ח. לצד הערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה הוא עתר לעיכוב ביצועו של פסק הדין ובהחלטתה מיום 29.8.2012 המתייחסת הן לחוב המס שבו חוייב המבקש והן לסכום ההוצאות שהושת עליו, דחתה כב' השופטת ע' ארבל את בקשתו, בקובעה כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים יוצאי דופן שבהם יעוכב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי. בקשה שהגיש המבקש לעיון חוזר נדחתה אף היא על-ידי כב' השופטת ע' ארבל ביום 19.9.2012. בבקשתו הנוכחית טוען המבקש כי בהתאם להסדר תשלומים שערך לו המשיב, הוא העביר לידי שלטונות המס המחאות בסכום החוב הכולל על-פי השומות שהוצאו לו, וכי הוא פנה למרכז לגביית קנסות בבקשה לפריסת סכום ההוצאות בו חויב. לטענת המבקש, בנסיבות אלו הוא יתקשה לעמוד בהתחייבויותיו כלפי נושים אחרים ועלולים להיגרם לו נזקים בלתי הפיכים. עוד טוען המבקש כי מצבו הנפשי והבריאותי התדרדר ולפיכך הוא עותר לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור או, לחלופין, עד להכרעה בתביעה נזיקית שהגיש נגד משרד הבריאות התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 3020/09).
2.
דין הבקשה להידחות.
ביסוד ההחלטות שדחו את בקשותיו הקודמות של המבקש לעיכוב ביצוע עמדה הקביעה לפיה מימוש הוראות פסק הדין תוך פריסת חובותיו של המבקש לתשלומים, לא יגרמו לו נזק כלכלי בלתי הפיך. מן האמור בבקשה הנוכחית עולה כי המשיב ניאות, באופן חריג, לפרוס את חובותיו של המבקש בגין שומות המס שהוצאו לו ל-30 תשלומים חודשיים וכי זוהי פריסת החובות המקסימאלית האפשרית בהתאם לנהלי שלטונות המס. נוכח האמור נראה כי המשיב הלך כברת דרך לקראת המבקש במטרה לסייע לו לפרוע את חובו וכי לא נוצרו נסיבות חדשות המצדיקות סטייה מן ההחלטות הקודמות שיצאו תחת ידיו של בית משפט זה בעניינו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג
בשבט התשע"ג (3.2.2013).
ש ו פ ט ת