ע"א 7143/99 רשות הפיתוח נ. יורשי עלי תאופיק עאצי

בפני בקשה לתיקון הודעת ערעור.

1.ביום 9.9.99 נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא מ. טלגם) פסק דין בארבעה עשר תיקי הסדר מקרקעין שעניינם:

"בדיון המאוחד בתביעות בעלות על מקרקעין, שבין מדינת ישראל מחד (ע"י רשות הפיתוח והאפוטרופוס על נכסי נפקדים) לבין קבוצת תובעים מכבר ברה במשולש, רובם המכריע בני משפחה (חמולה), משפחת עאצי)".

ביום 21.10.99 הוגש הערעור המקורי על ידי רשות הפיתוח והאפוטרופוס על נכסי נפקדים. ביום 19.12.99 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה לתיקון טעות שהוגשה בהתאם להוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן: "חוק בתי המשפט"). החלטתו זו הומצאה למבקשות ביום 20.12.99. ביום 2.2.00 הוגשה הבקשה שבפני. בבקשה זו מבקשות המערערות המקוריות לתקן את ערעורן, כך שיכלול התייחסות להחלטה מיום 19.12.99. עוד נתבקשו התיקונים הבאים: הוספת מדינת ישראל כמערערת, הוספת צדדים לפסק הדין שלא צויינו בהודעת הערעור המקורית, הוספת טענות מסויימות ותיקון ליקויי כתיב וניסוח.

2.למעט קבוצת המשיבים מס' 11 לא הגיבו בעלי דין נוספים על הבקשה (לדברי המבקשות, הודיעו להן המשיבים 1-2, 6-10 ו- 12 על הסכמתן לבקשה). קבוצת המשיבים מס' 11 מתנגדת לבקשה. זאת מן הטעמים הבאים: ההחלטה לתיקון פסק הדין לא התייחסה לקבוצת משיבים זו ולפיכך לא הוארך המועד להגשת ערעור כלפי קבוצה זו; הבקשה להוספת מדינת ישראל כמערערת אינה אלא בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה של המדינה. הבקשה לא נתמכה בתצהיר ולא הוצג בה טעם מיוחד להארכה המבוקשת. מטעמים אלה דינה להידחות; בהודעת הערעור המתוקנת הוגדרו המשיבים מס' 11 באופן השונה מן האופן בו הוגדרו בערעור המקורי (המבקשות הודיעו כי אין הן עומדות על תיקון זה והן מוכנות להותיר על כנה את הגדרת קבוצת המשיבים מס' 11 - כפי שהופיעה בהודעת הערעור המקורית); אין מקום להתיר את "שיפורה" של הודעת ערעור לאחר הגשתה.

3.על פי סעיף 81 (ג) לחוק בתי המשפט, "תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.". הווה אומר: אילו היו המבקשות מגישות את ערעורן לראשונה ביום 2.2.00 היה ערעור זה מוגש עדיין במועדו והמבקשות לא היו נזקקות להארכת מועד עקב כך. משהוגש הערעור קודם לכן והמבוקש הוא תיקונו יש בעצם תיקון פסק הדין כדי לאפשר את תיקון הערעור המבוקש - שאם לא תאמר כן יימצא מי שביקש להגיש ערעור על פסק הדין המקורי מקופח ביחס למי שנמנע תחילה מהגשת ערעור ונמלך בדעתו משתוקן פסק הדין נשוא הערעור (והשוו: ע"א 3762/98 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' ענת קולוס , לא פורסם). איני מקבל, בהקשר זה, את טענת קבוצת המשיבים מס' 11, כי משלא תוקן פסק הדין בהתייחס לקבוצה זו, אין המועד מוארך כלפיהם: משיבים אלה, כיתר המשיבים, הם צדדים להליך נשוא פסק הדין ואין למצוא בסעיף 81 כל סייג באשר לתוכנו או היקפו של ערעור מוגש לאחר תיקון פסק דין. לכאורה, די בכך כדי להיענות לבקשת התיקון. אולם אפילו היו המבקשות נבחנות בהתאם לכללים הרגילים הנוהגים בהתייחס לתיקון הודעת ערעור, היה מקום להיענות לבקשתן (ולמצער - לעיקר בקשתן): על פי תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- ניתן לתקן כתב ערעור "בכל עת שתראה לבית המשפט". ככל שמדובר בתיקון הנעשה לפני שהוחל בדיון בערעור, הגישה היא ליברלית (ב"ש 63/86, ע"א 354/85, אברהם ממן נ' בנימין קעטבי , פ"ד מ(1) 194, 195; ראו גם: בש"א 275/88 אמגר נ' ק.י.מ.א. להשקעות בנין בע"מ , לא פורסם). במקרה זה טרם הוגשו כתבי הטענות וטרם התקיים דיון בגוף הערעור. הבקשה לציון מדינת ישראל כמערערת נוספת, היא, במקרה זה, בקשה טכנית. כמובא לעיל דן בית המשפט המחוזי בכפיפה אחת בזכויות מדינת ישראל, רשות הפיתוח והאפוטרופוס על נכסי נפקדים. כל המבקשות יוצגו, ועדיין מיוצגות על ידי בא כוח אחד. אי לכך, השמטת מדינת ישראל כמערערת צריכה להיתפש כהשמטה טכנית ולא מהותית. במאמר מוסגר יצויין, כי אפילו היתה מדינת ישראל נדרשת לבקשה להארכת מועד הרי העובדה שקיים כבר הליך תלוי ועומד יכלה לשמש (ולו במצטבר) כ"טעם מיוחד" להארכה הנדרשת (וראו: המ' 359/78 (ע"א 580/76) רינה פלקון נ' שם טוב כהן , פ"ד לב(2) 401, 402; ע"א 7044/93 אסתר גורה נ' מרדכי גורה , לא פורסם; בש"א 623/95 הפניקס נ' חטיב , לא פורסם; בש"א 5019/95 סהר נ' הדסי , לא פורסם). באשר לעריכתה המחודשת של הודעת הערעור - לו היתה בקשה מעין זו מוגשת שלא בנסיבות המקרה כאן (בהן הוגשה הבקשה בטרם חלף מועד הערעור - בהתחשב בהוראות סעיף 81 (ג) לחוק בתי המשפט) ספק אם היה מקום להיענות לה. שאם לא כן היה מניין המועדים מתרוקן מתוכן ובעלי דין היו יוצאים ידי חובתם בהגשת הודעת ערעור פורמלית שפרטיה יושלמו בהמשך. מכל מקום - לא זו הסיטואציה כאן ולפיכך איני מוצא מקום לדחות את הבקשה לעניין זה.

סוף דבר, אני מתיר את הגשת הודעת הערעור המתוקנת (בכפוף להותרת הגדרת קבוצת המשיבים מס' 11 על כנה: בהתאם להסכמת המבקשות). בהתאם להחלטתי מיום 4.4.00 יוגשו סיכומי המערערות תוך שלושים יום מן המועד בו תומצא להן החלטתי.