ע"א 7288/18 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ. פלוני

1.

בפניי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 29.8.2018 (ת"א 9760-02-11, השופט הבכיר א' בכר ).

2.

המשיב, יליד 1975, נפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.4.2008 בעת שרכב על קטנוע במסגרת עבודתו כשליח. המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) הכיר באירוע כתאונת עבודה, וקבע, לאחר שהפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, כי למשיב 89% נכות צמיתה. המשיב הגיש תביעת פיצויים נגד חברת הביטוח המבקשת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, והמחלוקת בין הצדדים נסבה על שיעור הנכות שהיה מקום לקבוע לו בגין חוסר תפקוד מיני ותכיפות במתן שתן.

3.

בית המשפט המחוזי פסק למשיב פיצויים בסכום כולל של למעלה מ-2 מיליון שקל, בניכוי תגמולי המל"ל בסך של יותר מ-1.4 מיליון שקל, כמפורט להלן. בסוגיית התפקוד המיני אימץ בית המשפט המחוזי את חוות דעתו של המומחה שמונה לעניין מטעמו, ד"ר יגאל מדג'ר, שתאמה את קביעת המל"ל ביחס לגובה הנכות הרפואית של המשיב. לעומת זאת, בכל הנוגע לסוגיית התכיפות במתן שתן הפחית בית המשפט המחוזי את אחוזי הנכות שקבע המל"ל, בשים לב לדבריו של המשיב כי אינו סובל מבעיות כאמור ולכך שלא הוכחה בעיה של בריחת שתן. בסיכומו של דבר, ועל סמך קביעות נוספות בעניין נכותו התפקודית של המשיב, הפסדי ההשתכרות בעבר, הפגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד, הפסדי זכויות פנסיוניות, נזק לא ממוני, הוצאות רפואיות ומרכיבים נוספים, ניתן פסק הדין כמפורט לעיל.

4.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובד בבד גם בקשה לעיכוב ביצועו. לטענת המבקשת סיכוייה בערעור גבוהים, בהסתמכה על טענות שונות, בין היתר לעניין חישוב הפסדי ההשתכרות בעבר, השלכותיה של תאונה נוספת שאירעה למשיב וגובה הפיצוי שנפסק למשיב בגין עזרת הזולת.

5.

במישור של מאזן הנוחות טוענת המבקשת כי אם יתקבל ערעורה סיכויי הגבייה מן המשיב יהיו קלושים, וזאת בין היתר משום שהוא מצוי בהליך פשיטת רגל. המבקשת אף מציעה להורות על הפקדת הסכום המעוכב בחשבון נאמנות הרשום על שם באי-כוח הצדדים, שהכספים בו יושקעו בהתאם להחלטת המשיב עד להכרעה בערעור.

6.

המשיב מצדו מתנגד לבקשה. הוא מציין כי המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענתה כי לא ניתן יהיה להיפרע ממנו, ואף לא צירפה תצהיר לבקשתה. בהקשר זה ציין המשיב כי הוא מקבל קצבת נכות ומשתכר למחייתו, ומכל מקום, בהתאם לסעיף 21 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולהלכה הפסוקה, כספים הנובעים מתביעת נזקי גוף אינם מועברים לנושים ולנאמן בפשיטת רגל, אלא מוקנים כולם למשיב. לעומת זאת, כך נטען, למבקשת לא ייגרם כל נזק מביצוע פסק הדין, שכן תשלום כספים למבוטחים הוא חלק ממהלך העסקים הרגיל שלה. בנוסף, עומד המשיב על כך שפציעתו ארעה לפני למעלה מעשור, ושזה כשבע שנים שהוא מנהל הליכים משפטיים מול המבקשת. אשר לסיכויי הערעור, לטענת המשיב הם נמוכים ביותר בהיותו ממוקד בממצאי עובדה ובגובה הפיצוי. מעבר לכך, ציין המשיב כי בכוונתו להגיש ערעור שכנגד.

7.

דין הבקשה להתקבל, אך זאת באופן חלקי בלבד. כידוע, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצועו של פסק דין (ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכן, מיני רבים: ע"א 9494/16 עבדאלמונעם נ' נשר , פסקה 19

(26.9.2017); ע"א 3794/18 טולדנו נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ , פסקה 19 (12.7.2018)). דברים אלה נכונים ביתר כאשר עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע סעד כספי (ראו למשל: ע"א 7468/15 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' הלוואה וחסכון ירושלים אגודה שיתופית בע"מ , פסקה 17 ) 19.11.2015)).

8.

עם זאת כבר נקבע בעבר, ואף בהחלטות קודמות שנתתי, כי מקום שמדובר בסעד כספי משמעותי וישנו חשש שמא התשלום יצור מצב בלתי הפיך, הכף תיטה לעבר מתן עיכוב ביצוע – כל עוד מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחתו של הזוכה (ליישומו של עיקרון זה בהקשרים דומים, ראו למשל: ע"א 3559/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני , פסקה 8 (9.5.2017); ע"א 9386/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' פלוני , פסקה 4 (12.12.2017); ע"א 3929/18 הפניקס - חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (5.6.2018)). החתירה לאיזון זה מתחזקת כאשר מובאת בחשבון העובדה שמחד גיסא, ניזוק, כדוגמת המשיב, נדרש לכספים שנפסקו לטובתו, ומאידך גיסא, אינו צפוי לעשות שימוש מידי בכל סכום הפיצויים שנפסק לו על מנת לתמוך באיכות חייו לאורך שנים.

9.

סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במובן זה שהמבקשת תעביר לידי המשיב, כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, 300,000 שקל. שאר הסכום יעוכב עד למתן הכרעה בערעור שהגישה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.