פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7774/12 -
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המערערות:
1.
ד.כ. חניות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ ואח'
2. חנויות להשכרה בן גוריון ארלוזורוב בהרצליה
3. חנויות להשכרת חנויות בהרצליה הצעירה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית (בכינוס נכסים)
2. עו"ד מיכה צמיר, כונס נכסים של חברת אברהם ושות'
3. אלכסנדר אורן בע"מ
4. שלו שרית
5. פורמלי יעקב כהן
6. פורמלי יהודית כהן
7. כונס הנכסים הרשמי
8. אורן סמדר מוזס
9. אורן פזית קיי
בקשה מטעם המשיב 2 לחילוט עירבון ולהגדלתו
החלטה
1.עיינתי בבקשה שבכותרת, בתגובת המערערות לבקשה ובתשובה לתגובה אשר הוגשה בהתאם להחלטתי.
2.לעניין חילוט העירבון : אין למעשה מחלוקת כי המערערות לא שילמו את הוצאות הביניים אשר נפסקו לחובתן בגדר ההליך. בהיעדר הסבר לאי התשלום או טעם מבורר מדוע לא זכאי המשיב 2 (להלן: הכונס ) להיפרע מן העירבון שהופקד, יש מקום להורות על חילוט העירבון כדי סכום ההוצאות שנפסקו.
עם זאת, לא מצאתי להיעתר לבקשת המשיב 2 כי ההוצאות אשר נפסקו לטובתו יועברו אליו באופן אישי. לעניין זה די להזכיר את החלטותיו של בית המשפט של חדלות פירעון מיום 16.12.2014 ומיום 1.1.2015 (פר"ק 1087/09), בהן נקבע כי ההוצאות הנפסקות בגדר הליך הכינוס שייכות לקופת הכינוס ולא לכונס עצמו. תמוה בעיניי כי הכונס לא ראה להזכיר החלטות אלה בגדר בקשת החילוט, מה גם שבתשובה לתגובה אותה הגיש לא הבהיר כיצד מתיישבת בקשתו עם האמור בהן. לא נעלמה מעיניי טענת הכונס לפיה בהליך אחר המתנהל בבית משפט זה נעתר המותב דשם לבקשה דומה מטעמו, ואולם הדברים אינם עולים בבירור מן ההחלטות אשר צורפו ומכל מקום בכך בלבד אין כדי להצדיק היענות לבקשה גם במקרה שלפניי. ברי, כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע מן הכונס להגיש לבית המשפט של חדלות פירעון כל בקשה שימצא לנכון בנוגע לזכאותו לסכום ההוצאות האמור.
3.לעניין הגדלת סכום העירבון : כפי שצוין בתגובת המערערות, ביום 23.3.2014 קיבל כב' הרשם ג' שני בקשה קודמת להגדלת עירבון אשר הוגשה מטעם המשיבים 1 ו-2 והורה למערערות להפקיד עירבון נוסף בסכום של 10,000 ₪ (מעבר לסכום של 40,000 ₪ שכבר הופקד). בהחלטה ציין כב' הרשם כי נעתר לבקשה "בשים לב להוצאות שכבר נפסקו לחובת המערערים בהחלטות ביניים בתיק זה " (ההדגשה במקור - ג'ל'). ההחלטה על הגדלת העירבון ניתנה לאחר
חיוב המערערות בהוצאות ביניים בסכום כולל של 15,000 ₪ (בהחלטות מיום 3.4.2013 ומיום 5.3.2014). ברי, כי אין מקום להורות על הגדלת העירבון פעם נוספת בגין אותן הוצאות ביניים אשר בעטיין כבר הורה הרשם על הגדלת העירבון. אכן, ביום 29.7.2015 חויבו המערערות בהוצאות ביניים נוספות בסכום של 5,000 ₪, ואולם בנתון זה כשלעצמו אין כדי להצדיק הגדלה נוספת של סכום העירבון (ראו והשוו, ע"א 170/11 ויינשטיין נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ
(4.9.2012)). לא למותר להוסיף, כי חובה היה על הכונס להזכיר את הבקשה הקודמת אותה הגיש ואת ההחלטה אשר ניתנה לגביה, והעובדה שלא עשה כן מצדיקה כשלעצמה את דחיית בקשתו בעניין זה.
4.בשים לב לתוצאה אליה הגעתי מורה אני כי הערבות הבנקאית תועבר לידי הכונס לשם חילוטה החלקי כדי סכום של 20,000 ₪. הכונס יפקיד את הסכום הכולל שנפסק לטובתו (11,500 ₪) בקופת הכינוס; ויעביר לידי המשיבים 3-4 ולידי הכונס הרשמי, את הסכומים אשר נפסקו לטובתם (6,500 ₪ ו- 2,000 ₪, בהתאמה) . הכונס יגיש הודעה מתאימה על ביצוע האמור תוך 20 ימים מיום המצאת החלטה זו; והמערערות תדאגנה להפקיד ערבות בנקאית מתוקנת - על סך 20,000 ₪ - תוך 10 ימים נוספים.
ניתנה היום, ה' בכסלו
התשע"ו (17.11.2015).
גלעד
לובינסקי, שופט
ר
ש ם