ע"א 7925/20 גמאל עלי חמוד נ. רשות הפיתוח

1.

בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות שנפסקו לחובת המבקשים במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט כ' סעב ) בת"א 22424-08-11 מיום 5.10.2020.

2.

בפסק דינו דחה בית משפט קמא את תביעת המבקשים למתן צו הצהרתי הקובע כי הם זכאים להירשם מכוח ירושה כבעלי חלקת מקרקעין בכפר דיר חנא, אשר נטען כי הבעלות בה נרשמה על שם המדינה חרף זכויות שרכש סבם בקרקע מכוח עיבוד והחזקה, תוך חיוב המבקשים בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 ₪. בית המשפט קבע כי לא הוכח שלמבקשים עומדת עילה לתיקון המרשם מכוח סעיף 93 פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשל קיומה של טעות או תרמית, בשים לב לעובדה שהוכח כי המנוח ידע והשתתף בהליכי ההסדר ביחס לחלקות מקרקעין אחרות; כי התביעה, שהוגשה למעלה מ-40 שנה מיום רישום הזכויות על פי הליכי הסדר המקרקעין, התיישנה זה מכבר; וכי לא הוכח שהתמלאו תנאי סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני (1858) לשם רכישת זכות בקרקע מכוח עיבוד והחזקה.

3.

על פסק הדין הוגש ערעור ולצידו הבקשה שלפניי, בה נטען כי בשל מצבם הכלכלי של המבקשים, בשים לב לגילם המבוגר ולהיותם נסמכים על קצבאות מדינתיות בעיקר למחייתם, ולנוכח חיובם בהפקדת עירבון לצורך הגשת הערעור, הם אינם יכולים לעמוד בנוסף בתשלום הוצאות המשפט בהן חויבו בבית משפט קמא.

4.

לאחר עיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.

כידוע, נקודת המוצא היא כי אין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי לעכב את זכותו של בעל דין לממש את פירות זכייתו, בעוד המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין נדרש להוכיח קיומם של שני תנאים - כי סיכויי הערעור להתקבל הם טובים ו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו מבין רבים: ע"א 6969/18 חברת אולמי אחים סעיד אל - דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (6.11.2018); ע"א 2118/19 מזרחי טפחות חברה לנאמנות בע"מ נ' הורביץ ו אח' (8.4.2019); ע"א 1799/20 סואעד נ' עזבון המנוח חוסין חסן ז"ל ואח' (15.3.2020)).

כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי ייטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשה, והדברים נכונים מקל וחומר ביחס לחיוב בתשלום הוצאות משפט (ע"א 3323/13 אבישי נ' מינהל מקרקעי ישראל (17.6.2013); ע"א 1256/16 אי.סי.אמ. יצרני מיזוג אויר בע"מ נ' עוז ניצן ז"ל (17.4.2016) ;

ע"א 7453/18 עמאר נ' מזרחי (6.11.2018) ; ע"א 1799/20 סואעד נ' עזבון המנוח חסן ז"ל (15.3.2020)).

6.

מבלי לקבוע מסמרות באשר לשאלת סיכויי הערעור, המבקשים לא טענו וממילא לא הוכיחו כנדרש בבקשתם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם וכי קיימת הצדקה להורות באופן חריג על עיכוב תשלום הוצאות המשפט, מה גם שהעיכוב מתבקש ביחס לפסיקת הוצאות לטובת רשויות המדינה, בעניינן לא קיים החשש כי אם יתקבל הערעור לא יוכלו הן להחזיר למבקשים את כספם (ראו: ע"א 4021/13

משרקי נ' פקיד השומה ירושלים

(7.11.2013);

ע"א 1538/18

פלוני נ' פקיד שומה אשקלון

(23.4.2018); ע"א 3159/19 הרב יקותיאל אבוחצירא נ' פקיד שומה - היחידה הארצית לשומה

(30.5.2019)) .

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית . בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.