פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
9501/11
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. יפית סמדג'ה
2. דורון סמדג'ה
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרישמי
2. איתן צנעני
הוגשה הודעה
החלטה
ההליך שבכותרת הוא ערעור על החלטה של כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט מיום 14.11.2011, שבו נדחתה בקשתם של המערערים לביטול החלטה קודמת (מיום 6.3.2011) בעניין ביטול הליכי פשיטת הרגל. ההליך הוגש כערעור בזכות – וזאת שלא כדין. כלל מושרש הוא כי החלטה בבקשה לביטול פסק-דין היא "החלטה אחרת", זאת בין אם הבקשה נתקבלה ובין אם נדחתה (ראו למשל אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 377-376 (מהדורה עשירית, 2009); ע"א 197/83 בצלאל נ' שפרינגר , פ"ד לז(4) 99, 104-103 (1983); ע"א 39/83 עיזבון אלראי נ' ליברמן , פ"ד לח(4) 428 (1984)). המערערים אמנם טוענים כי ההחלטה מיום 14.11.2011 מהווה "פסק-דין" המסיים את הדיונים בהליך הפש"ר, אך לא זה המצב: ההחלטה שביטלה את הליך פשיטת הרגל ניתנה ביום 6.3.2011, וההחלטה מיום 14.11.2011 הותירה את ההחלטה הקודמת על-כנה. כאמור לעיל, ההלכה בכגון דא ברורה: הדרך להשיג על החלטה בבקשה לביטול החלטה היא הגשת בקשת רשות ערעור, ולא ערעור בזכות. אוסיף ואציין כי אין לראות בהחלטה בבקשה לביטול החלטה משום "צו בפשיטת רגל" הנתון לערעור בזכות מכוח סעיף 182 לפקודת
פשיטת הרגל [נוסח
חדש], התש"ם-1980 – זאת גם אם ההחלטה המקורית היא בגדר "צו בפשיטת רגל", כבענייננו (ראו והשוו ע"א 7671/04 נאמן לנכסי החייב זיסמן נ' עמינח תעשיות ורהיטים בע"מ (לא פורסם, 6.2.2005); רע"א 474/10 זטאם נ' בנק הפועלים בע"מ, סניף א.א. פחם (לא פורסם, 15.2.2010)).
הליך זה הוגש אפוא שלא כדין, שכן הערעור טעון רשות. אציין כי לא הוגשה ולוּ בקשה חלופית למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור (אם תוגש בקשה כזו בעתיד, היא תתברר לפי הכללים הרגילים). לא נותר לי אלא להורות על מחיקת ההליך. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' בטבת תשע"ב
(2.1.2012).
גיא שני
ר ש ם