פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
3154/13 - ו'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערת:
לאופר תעופה -גהי בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. אירוהנדלינג בע"מ
2. רשות שדות התעופה בישראל
3. קיו.איי.אס ישראל בע"מ
בקשה להוצאת מוצגים ולמחיקת סעיפים מעיקרי הטיעון
ובקשה למתן החלטה בבקשה להוספת ראיות
החלטה
המערערת אינה חולקת בתגובה שהגישה לבקשה להוצאת מוצגים ולמחיקת סעיפים מעיקרי הטיעון
על העובדה ששלושת המוצגים נשוא הבקשה (מוצגים 11-13) נוצרו לאחר מתן פסק הדין - וממילא לא הוצגו בפני בית המשפט קמא - אלא שלטענתה מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות שלא להורות על הוצאתם מתיק המוצגים חרף עובדה זו. לאחר שעיינתי בטיעוני המערערת סבורני כי אין מקום לקבל עמדה זו, בכפוף לאמור בסיפא להחלטה בדבר צירופם של המוצגים לבקשה להוספת ראיות במעטפות חתומות.
הכלל ולפיו בעל דין בהליך ערעורי אינו רשאי לצרף לתיק מוצגיו ראיה שלא הוצגה בפני הערכאה הדיונית מבלי שניתנה לו רשות לכך מבית המשפט של הערעור, הקבוע מפורשות בתקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נועד לתחום את מסגרת הדיון העומד להכרעת ערכאת הערעור לזו שעמדה בפני הערכאה הדיונית, אלא אם מתקיימים חריגים וניתנה רשות מפורשת להצגת ראיה חדשה. כהשלמה להוראה זו ועל פי אותו רציונל לא רשאי בעל דין להתייחס לראיות חדשות שהגשתן טרם אושרה במסגרת טיעוניו בבית המשפט של הערעור (הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון). בניגוד לטענת המערערת סבורני כי הטעמים אותם ציינה בתגובתה אין בהם כדי "להתגבר" על הוראות ברורות אלו.
ראשית, הטעמים אותם העלתה המערערת כמצדיקים לטענתה את הצגתם של המוצגים נשוא הבקשה, מקומם במסגרת בקשה להוספת ראיות, אשר אמנם הוגשה על ידה, ואין בהם כדי להצדיק את צירופם טרם מתן רשות לכך. יובהר בהקשר זה כי גם מקום בו ניתנת הסכמת כל בעלי הדין להליך לצירופה של ראיה חדשה מובאת הבקשה בפני ההרכב על מנת שיבחן על פי שיקול דעתו האם יש מקום לאפשר את הרחבת היריעה.
שנית, טוענת המערערת כי מדובר ב"ראיות שאינן שנויות במחלוקת" ואין מקום "להסתירן" מבית המשפט. ואולם משעומדת להכרעת ההרכב בקשה להוספת ראיות ביחס לראיות אלו לא ניתן לומר כי הצדדים מסתירים את עצם קיומן של הראיות מבית המשפט, והמחלוקת מתמקדת בשאלה האם יש לצרפן כראיות בהליך זה, ועוד יוזכר כי הצדדים יוכלו להשלים את טיעונם בעניין במסגרת הדיון שייערך בפני ההרכב. כן יצוין כי המערערת ביקשה ללמוד מהחלטות בהן התקיימו נסיבות אשר הצדיקו שלא להוציא מוצגים מסוימים מתיק המוצגים, אך לאחר שעיינתי בהחלטות אלו סבורני כי אין הנדון דומה לראיה שכן במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות חריגות ולא הועלתה כל טענה כי המוצגים נועדו להוכחת טענה נורמטיבית כלשהי.
שלישית, העובדה שהראיות צורפו על ידי מי מהצדדים במסגרת כתבי בי-הדין שהוגשו לעניין מתן סעד זמני לתקופת הערעור אינה מצדיקה צירופן כראיות במסגרת תיק המוצגים, שכן התכלית של צירופן לבקשת הביניים ולתיק המוצגים שונה היא, והעובדה שהתפתחות מאוחרת לפסק הדין עשויה להיות רלבנטית לסעד ארעי שמתבקש אינה מחייבת את המסקנה כי יש לאפשר לבסס עליה טענה ערעורית על פסק הדין שניתן על ידי הערכאה הדיונית. כמו כן אין מקום לאפשר לבעלי דין עקיפתה של ההוראה לעניין צירוף ראיות בדרך של צירופן לכתבי בי-דין המוגשים בהליכי ביניים במסגרת הליך הערעור.
רביעית, טענת המערערת לפיה היא ניזוקה מכך שמחמת תקלה של המזכירות הבקשה להוספת ראיות שהגישה לא הועברה באופן מיידי לטיפול גורם שיפוטי אין בה ממש, שכן בהתאם לסדרי הדין המקובלים בבית משפט זה בקשה להוספת ראיות נדונה ככלל בפני המותב הדן בערעור במהלך הדיון בערעור עצמו . על כן, ממילא לא היתה ניתנת הכרעה בבקשה זו קודם למועד הדיון בערעור. מטעם זה אף יש לדחות את הבקשה הנוספת שהגישה המערערת במקביל לתגובתה "למתן החלטה בבקשה לצירוף ראיות" ואת עמדתה החלופית כי אעכב את ההחלטה דנן עד למתן החלטה באותה בקשה, שכן לא מצאתי כי יש לסטות במקרה זה מסדרי הדין האמורים ולפיהם בקשה להוספת ראיות מוכרעת בידי ההרכב במועד הדיון בערעור (השוו: ע"א 9612/11 פרופ' שטרית נ' דבוש
(25.3.2012); עע"ם 8597/10 פלג נ' עיריית יהוד מונוסון (14.6.2012)).
לבסוף, סבורני כי ההבחנה אותה מציעה המערערת לערוך בין סיכומים ובין עיקרי טיעון מוקשית היא, שכן הטעמים העומדים ביסוד האיסור להפנות לראיות שלא הוצגו בבית המשפט קמא במסגרת סיכומים נכונים בה במידה לעניין הגשת עיקרי טיעון, אשר אלו כמו אלו נועדו לתחום את טענות הצדדים בהליך הערעור. מסקנה זו עולה גם מכך שכפי שכבר נקבע הנחיות נשיאת בית המשפט בהקשר דנן אינן יוצרות סדרי דין "יש מאין" אלא מבוססות על הוראות הדין ומשקפות את ההסדר הקבוע בתקנות (ראו: ע"א
10171/07 דהן נ' סאיג , פסקה 4 (31.3.2009); ע"א 170/11 וינשטיין נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ
(11.6.2012)).
אשר על כן, חלק ג' לתיק המוצגים (הכולל את מוצגים 11 עד 13) יושב לידי המערערת. עם זאת, בנסיבות העניין מצאתי לאפשר למערערת לצרף מוצגים אלו לבקשה שהגישה להוספת ראיות וזאת בשלושה עותקים במעטפות חתומות אשר תתויקנה בתיקי השופטים. כן נדרשת המערערת למחוק מעיקרי טיעוניה פסקאות הכוללות התייחסות לאותם מוצגים, אם כי רשאית היא לציין בגדרם כי פורסם מכרז חדש וכי בעקבות פרסומו הגישה בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור וכן בקשה להוספת ראיות הקשורות עימו.
המערערת תגיש עיקרי טיעון מתוקנים ואת המעטפות החתומות כאמור עד ליום 12.7.2013 (ועם הגשתם תשיב מזכירות בית המשפט לידי המערערת את עיקרי הטיעון ואת חלק ג' לתיק המוצגים המצויים כעת בתיק). עיקרי הטיעון מטעם המשיבות יוגשו עד ליום 18.7.2013 בשעה 16:00.
המערערת תישא בהוצאות המשיבה 1 בסך של 1,500 ש"ח.
החלטה
זו תומצא לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה ותתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, א' באב תשע"ג (8.7.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת