פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
11404/04
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערערים:
1. אילן דוויק
2. עובדיה דוויק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בת"א-יפו מיום 13.12.04 בב"ש 93726/04 שניתנה על ידי כבוד השופטת נ'
אהד
תאריך הישיבה: ד' בטבת
תש"ה (16.12.04)
בשם המערערים: עו"ד ב'
נהרי; עו"ד י' קהן
בשם המשיבה: עו"ד נ'
עוזיאל
החלטה
1.בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע את המערערים בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן בשימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס. לגבי כל אחד מהם מדובר במספר עבירות. בגזר הדין הושת על כל אחד מן השניים עונש של 50 חודשי מאסר, מתוכם 40 חודשים לריצוי בפועל וכן הוטל קנס של 20,000 ש"ח על כל אחד או 200 ימי מאסר תמורתו. המערערים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הם ביקשו עיכוב ביצוע של עונש המאסר. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם. מכאן הערעור שבפניי.
2.כתב האישום שהובא בפני בית משפט השלום עוסק בפרשה מורכבת, במסגרתה נעשה שיתוף פעולה בין מכון לבדיקת מכוניות לבין המערערים. אין צורך להידרש לפרטי העניין, ודי אם נאמר כי לפי מה שפסק בית משפט השלום הרי שני המערערים רימו אנשים מהם הם קנו כלי רכב שלאחר מכן נמכרו לאחרים. פעולות המרמה נעשו בשיתוף פעולה עם המכון לבדיקת המכוניות. מדובר בסדרה ארוכה של מקרים שחזרו על עצמם. בנוסף לכך, נמצא על ידי בית משפט השלום, כי המערערים העלימו את הכנסותיהם ולא שילמו מס בגינן.
3.בעל מכון הרישוי שהיה מעורב בפרשה נדון ל-18 חודשי מאסר מתוכם שישה חודשים לריצוי בפועל. בצד ערעורם של המערערים שהונח בפני בית המשפט המחוזי הגישה המשיבה אף היא ערעור. ערעורם של המערערים מכוון הן נגד הכרעת הדין והן נגד העונש שהושת. המשיבה בערעורה שלה קובלת על זיכויים של המערערים מחלק מן העבירות בהן הואשמו.
4.הכלל לעניין ריצוי העונש הוא, שעל הנאשם להחל לרצותו מיד עם נתינתו או תוך זמן קצר לאחר מכן. במקרה הנוכחי היו המערערים משוחררים כל תקופת משפטם. בית משפט השלום עיכב את ביצוע עונש המאסר למשך 60 ימים. אינני חושב שיש ללמוד דבר כלשהו מכך שהערכאה הדיונית עיכבה את ביצוע עונש המאסר לתקופה של 60 ימים. יש להניח שהדבר נעשה על מנת לאפשר למערערים להתארגן בטרם יחלו לרצות את עונש המאסר. מכל מקום, עונש המאסר שהושת אינו קצר ואמנם אין מדובר במערערים בעלי עבר פלילי. הגם שערעורם מכוון אף נגד הרשעתם, הרי לא מצאתי שיש במקרה זה נסיבות שמצדיקות סטיה מן העקרון שציינתי, היינו, שיש להתחיל לרצות את הענוש עם גזירתו או תוך זמן קצר לאחר מכן.
5.אי לכך הערעור נדחה. המערערים יתייצבו לריצוי העונש במזכירות הפלילית של בית משפט השלום בתל-אביב ביום 26.12.04, לא יאוחר מן השעה 11:00.
ניתנה היום, ד' בטבת תשס"ה
(16.12.04).
ש
ו פ ט