ע"פ 2818/10 שרלי לוייס נ. מדינת ישראל

1.

בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 28.4.2010, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ד' רוזן ) בת"פ 40281/08 מיום 22.3.2010. המבקש מבקש לעכב את ביצוע העונש – שאת ריצויו החל ביום 3.5.2010 כאמור בהחלטתי הנ"ל – עד למתן החלטה בבקשה למשפט חוזר שהגיש המבקש לבית משפט זה או עד למתן החלטה בערעור, ולהורות על שחרורו לאלתר.

2.

במסגרת הבקשה לעיון חוזר טוען המבקש כי בידיו ראיות חדשות המצביעות על כך שרכבו נגנב בליל האירוע המתואר בכתב האישום והוא לא נמצא ברכב במהלך אותו אירוע, ביניהן: תצהיר של אדם שעסק בעבר בחקירות פרטיות (מן התצהיר עולה כי הוא החזיק בעבר ברישיון חוקר פרטי וכיום ממתין לחידושו), אשר טוען כי איתר את האדם שהסיע את המבקש לביתו לאחר שרכבו נגנב וכן תצהיר של אותו אדם; תמלילי שיחות אשר הוקלטו על ידי אחיו של המבקש סוהיל, כך על פי תצהירו, ובהן נשמע אותו אח משוחח עם אדם המודה לכאורה כי היה זה הוא אשר גנב את רכבו של המבקש ונהג ברכב בעת האירוע נשוא כתב האישום, בחושבו כי אחיו של המבקש רודפים אחריו עקב גניבת הרכב; תצהיר של אדם הטוען כי ראה רכב המתאים לתיאור רכבו של המבקש בעת התנגשותו בקיר וראה את פני נהג הרכב והאדם שישב על ידו עת ברחו מן הרכב. לטענת אותו אדם, המבקש, אותו הוא מכיר מזה שנים רבות, לא היה בין האנשים שברחו מן הרכב. לטענת המבקש, ראיות אלה התגלו לאחר הרשעתו וגזירת דינו ואף לאחר מתן החלטתי הנ"ל. לדבריו, יש בהן כדי להביא לזיכויו המוחלט של המבקש ולפתיחת החקירה המשטרתית מחדש.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, מן הראיות שמבקש המבקש להציג מצטיירת תמונה חלקית בלבד, החסרה פרטים מהותיים כגון תאריכים ומיקומים מדוייקים. בנוסף, אין בהצגת הראיות הנוספות כדי להסביר, למשל, מדוע נמנע המבקש בשלב ההוכחות בבית המשפט המחוזי מלהעיד את אחיו קרלו, אשר שהה בעת האירוע נשוא כתב האישום ברכב הסמוך לרכבו של המבקש, אשר לטענתו נגנב. יחד עם זאת, אין להקל ראש בראיות שצורפו לבקשה לעיון חוזר שלפניי וייתכן מאוד שהמותב שידון בערעורו של המבקש ימצא לנכון לבחון אותן במסגרת הדיון בערעור, ככל שתוגש על ידו בקשה מתאימה להוספת ראיות בשלב הערעור. אלא שאיני סבור כי יש בראיות אלה כדי לשנות מן השיקולים שעמדו בבסיס החלטתי מיום 28.4.2010, לעניין עיכוב ביצוע העונש שנגזר על המבקש.

4.

לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקש כבר החל בריצוי עונשו, עובדה המהווה שיקול נוסף המצדיק את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר [ראו למשל: ע"פ 2243/98 ארד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.5.1998); ע"פ 6929/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.12.2006); ע"פ 6087/08 שרביט נ' מדינת ישראל , פסקה 29 (לא פורסם, 27.7.2008); ע"פ 10821/08 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל , פסקה 23 (לא פורסם, 1.1.2009)].

משהחל נאשם לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו נדרשים טעמים מיוחדים כדי להצדיק את קטיעת מהלכו של ריצוי העונש [ראו: ע"פ 8605/04 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (לא פורסם, 11.10.2004); ע"פ 2300/08 אברהמי נ' מדינת ישראל , פסקה 16 (לא פורסם, 20.3.2008)].

על אף שכאמור אין להקל ראש בראיות הנוספות עליהן מסתמכת הבקשה לעיון חוזר, אינני סבור כי יש בהן כדי להצדיק את קטיעת ריצוי העונש. בהקשר זה יצויין כי הדיון בערעורו של המבקש צפוי להישמע בבית משפט זה ביום 27.1.2011. לנוכח תקופת המאסר הממושכת שהושתה על המבקש על ידי הערכאה הדיונית (40 חודשים), אין הוא צפוי לרצות חלק מהותי מעונש המאסר שהושת עליו עד למתן ההכרעה בערעור.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית.