פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2355/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. איילון חברה לביטוח בע"מ
6. בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק א 045415-11-14 שניתנה ביום 23.02.2016 על
ידי כבוד השופטת תמר אברהמי
בשם המבקש:
עו"ד אסף פוזנר ועו"ד נתנאל פוזנר
בשם המשיבים 2-1 ו-5-4:
עו"ד אסתי קוך ועוה"ד אטיאס-נוה
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' אברהמי ) מיום 23.2.2016, בה נדחתה בקשת המבקשת לאיחוד הדיון בשתי תביעות שהגישה המבקשת.
1.סעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו ), קובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך". יש הגורסים כי ייתכן שבקשה לאיחוד דיון נופלת לגדרו של הצו. גישה זו הוזכרה על ידי השופטת חיות , שהעירה כי "אין זה מן הנמנע" כי החלטה בבקשה לאיחוד דיון אכן נכנסת בגדרו של סעיף זה (רע"א 3533/12 לוי נ' רביבי , פסקה 5 (12.7.2012).
כשלעצמי איני משוכנע כי הדברים אכן עולים מלשון הצו. סעיף 1(4) עוסק כאמור ב"שלבי הדיון בהליך", ופשוטו של מקרא כי מדובר בשלבי הדיון באותו הליך , להבדיל מהחלטה בבקשה לאיחוד הדיון בשתי תביעות עצמאיות המתנהלות מלכתחילה בהליכים נפרדים. הדברים מתיישבים גם עם הסייג הקבוע בסיפא של ס"ק (4), המחריג מתחולתו של הצו "החלטה שהדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי ". ללמדך, שהצו אינו עוסק בהחלטות הנוגעות לאיחוד תיקים שמלכתחילה נועדו להתברר בנפרד.
אצא אפוא מנקודת הנחה כי המקרה דנן אינו נופל בגדרו של הצו.
2.אין לכחד כי מדובר במקרה גבולי, וכי מדובר בסוג החלטות בהן ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב.
על אף האמור, בהתחשב בהסכמתם של שניים מן המשיבים ובהעדר כל התנגדות לכך מצד יתר המשיבים, שהותירו את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט; בהתחשב בקיומה של חפיפה בלתי מבוטלת בין הסוגיות הצפויות להתלבן בשני ההליכים; בהתחשב בעובדה שהסעד העיקרי הנתבע בשני התיקים הוא זהה (פיצוי בגובה שווי הדירות); בהתחשב בכך שחלק מן העדים עתידים להעיד בשני התיקים (כגון פרופ' פניג שחוות דעתו צורפה לשני כתבי התביעה); בהתחשב בשלב הדיוני המוקדם בו מצוי ההליך בשני התיקים (דרישות לקיום הליכים מקדמיים) ובכך שטרם התקיים בהם דיון – בהתחשב בכל אלה, מצאתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לקבל את הערעור, ולהורות על איחוד הדיון ב ת.א. 2937-09-14 ובת.א. 45415-11-14 .
אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י' בניסן התשע"ו (18.5.2016).
ש ו פ ט