רע"א 2526/17 בית הספר החקלאי סליסין של בית ג'מאל נ. קדמת עדן בע"מ

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 5069-11-14 ובהפ"ב 51428-01-15 מיום 21.2.2017, שניתן על ידי כבוד השופט ב'-צ' גרינברגר .

רקע

1.

המבקש הוא בית הספר החקלאי סליסיאן של בית ג'מאל, השייך למסדר הסליסיאני של דון בוסקו (להלן: המבקש ). המסדר הסליסיאני הוא מסדר דתי-קתולי, הכפוף לדיניה של הכנסיה הקתולית, שמקורם במעשי החקיקה של הכס הקדוש.

2.

בבעלות המסדר חטיבת קרקע הנמצאת באיזור בית ג'מאל שבתחום בית שמש, בשטח של כ-1,031 דונם, וכוללת את חלקות 10,8,5,4 ו-14 בגוש 5171; חלקות 6 ו-7 בגוש 5174; וחלקות 4,2,1 ו-7 בגוש 5177 (להלן: המקרקעין ).

3.

בין המבקש לבין המשיבה 1, היא חברת קדמת עדן בע"מ (להלן: קדמת עדן ) נחתם ביום 7.2.2006 הסכם לפיתוח המקרקעין. יצוין כבר עתה, כי הסכם הפיתוח כלל זכות סירוב ראשונה לטובת קדמת עדן (ראו סעיפים 26-22 להסכם הפיתוח), אליה נשוב בהמשך (להלן: זכות סירוב ראשונה ). לאחר ההתקשרות, הגישה קדמת עדן תכנית בינוי מפורטת למקרקעין (בש/183) (להלן: התכנית ) אשר הועברה לדיון לפני הועדה המחוזית לתכנון ובניה (להלן: הועדה המחוזית ), והיא הורתה על הפקדתה להתנגדויות.

4.

להשלמת התמונה יצוין, כי עובר לגיבוש הסכם הפיתוח, התקשרו שלוש חברות (אשר יכונו להלן יחדיו: פרחי בית שמש . חברות קדמת עדן ופרחי בית שמש יכונו להלן יחדיו: החברות ) עם המבקש, בהסכמים לחכירת המקרקעין לטווח ארוך, אולם אלו הותנו בקבלת הסכמתו של הכס הקדוש להתקשרות ביניהם (להלן: הסכמי החכירה ). כך גם נקשרו פרחי בית שמש והמבקש בהסכמים לרישומן של הערות אזהרה על חלק מהחלקות הנמנות על המקרקעין, וביום 2.3.2005 נרשמו הערות האזהרה בלשכת רישום המקרקעין.

5.

משלא התקבלה הסכמתו של הכס הקדוש להסכמי החכירה, טען המבקש כי נוכח אי קיומו של התנאי המתלה – בטלים הסכמי החכירה. בעקבות זאת תבעו פרחי בית שמש את אכיפתם של הסכמי החכירה, בטענה כי אלו מהווים הסכם סופי ומחייב בין הצדדים. מנגד, תבע המבקש את מחיקתן של הערות האזהרה.

6.

ביני לביני, ביום 1.5.2008, שלח המבקש לקדמת עדן הודעה בדבר ביטולו של הסכם הפיתוח, בטענה להפרת ההסכם, זאת לאחר שלטענתו מסמכי התכנית לא הובאו לאישורו, ומשהתברר לו כי המסמכים נושאים את שמן של פרחי בית שמש כמגישות התכנית, כאשר אין להן כל מעמד במקרקעין. בנוסף, הגיש המבקש התנגדות לוועדה המחוזית בנוגע לתכנית. בעקבות זאת, הגישה קדמת עדן תביעה, במסגרתה טענה כי המבקש מנסה להתנער מהתחייבויותיו בהתאם להסכם הפיתוח, זאת לאחר שהחברות השקיעו משאבים רבים לקידום תכנית הפיתוח, ולאחר שהוסרו מחסומים בפני אישור התכנית על ידי הוועדה המחוזית. נוכח זאת, הודעת הביטול מהווה הפרה של הסכם הפיתוח.

7.

תביעותיהן של החברות כנגד המבקש, כמו גם תביעתו של המבקש כנגד פרחי בית שמש למחיקת הערות האזהרה, התבררו במשותף במסגרת הליך בוררות אשר התנהל לפני השופט (בדימ') ד' גלדשטין (להלן: הבורר ). נקבע כי הבוררות תתנהל בשני שלבים: בשלב הראשון, תוכרענה זכויותיהם ההדדיות של הצדדים במסגרת פסק הביניים; ובשלב השני, יובאו ראיות הצדדים לעניין כימות הסעדים, ויינתן פסק בוררות סופי.

8.

ביום 10.11.2011 ניתן פסק הביניים. באשר לתביעתן של פרחי בית שמש בנוגע לעסקאות החכירה ; נקבע כי משלא נתקבלה הסכמתו של הכס הקדוש לעסקאות אלה, לא ניתן לאכוף את הסכמי החכירה, ותביעתן של פרחי בית שמש לאכיפתם נדחתה על כל חלקיה. ואולם, נקבע כי המבקש הציג בפני פרחי בית שמש מצגי שווא ונהג בהן בחוסר תום לב, ונוכח זאת הן תהיינה זכאיות לסעד כספי, אשר יעמיד אותן במצב בו היו אלמלא התקיים המשא ומתן עם המבקש.

באשר לתביעתה של קדמת עדן בנוגע להסכם הפיתוח ; כעניין שבעובדה, נקבע כי הסכם הפיתוח גובש נוכח קשיים בהשלמת ההתקשרות בהסכמי החכירה, לצורך קידומה של ההתקשרות בין פרחי בית שמש למבקש. כן נקבע, כי במסגרת הסכם הפיתוח הוענקה לטובת קדמת עדן זכות סירוב ראשונה, שאינה מוגבלת בזמן, במקרה של התקשרות ביחס למקרקעין בין המבקש לבין צד שלישי שאינו פרחי בית שמש. הבורר הוסיף כי במסגרת הסכם הפיתוח, הוסכם כי היה והתכנית תאושר בתוך 36 חודשים מיום ההתקשרות בהסכם הפיתוח, תהיה קדמת עדן זכאית ל-17% משווי המקרקעין לאחר ההשבחה. נקבע כי משלא קיבל המבקש את אישורו של הכס הקדוש להתקשרות בהסכמי החכירה, הוא ביקש להשתחרר מהתחייבויותיו על פי הסכם הפיתוח באמצעות הודעת הביטול והגשת התנגדות לתכנית, ובכך הפר את הסכם הפיתוח. נוכח זאת, הבורר קיבל את תביעתה של קדמת עדן לאכיפתו של הסכם הפיתוח, תוך מתן ההוראות הבאות: תיקון התכנית על דרך תיקון שם יוזם התכנית, מגיש התכנית ובעל הקרקע; חיוב המבקש בעשייתה של כל פעולה שתידרש לצורך אישור התכנית; חיוב המבקש להימנע מכל פעולה שיש בה כדי להפריע למימוש התכנית, ובכלל זה הסרתה של התנגדותו; הארכת המועד שנקבע בהסכם הפיתוח לצורך זכאותה של קדמת עדן לדמי ייזום מ-36 חודשים, לתשעה חודשים ושישה ימים מיום מתן פסק הבוררות ; וחיוב המבקש לרישומן של הערות אזהרה לטובת קדמת עדן. עוד נקבע, כי המחלוקת לעניין הפיצוי המוסכם כתוצאה מהפרתו של הסכם הפיתוח על ידי המבקש תוכרע בפסק הבוררות הסופי.

באשר לתביעת המבקש למחיקתן של הערות האזהרה ; בית המשפט קבע כי לאחר שנקבע כי הסכמי החכירה בטלים, תביעתו של המבקש למחיקתן של הערות האזהרה שנרשמו על המקרקעין לטובת פרחי בית שמש מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שההערות תימחקנה, אך זאת כנגד רישומן של הערות אזהרה שוות ערך לטובת קדמת עדן, מכוח ההתחייבות על פי הסכם הפיתוח.

9.

ביום 31.7.2012 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש לביטול פסק הביניים, וכפועל יוצא מכך אישר את פסק הביניים.

10.

ביום 15.1.2015 ניתן פסק הבוררות הסופי (מתוקן), אשר עסק בעיקרו בקביעת שיעור הנזקים להם טענו החברות. בתמצית יצוין, כי המבקש חויב בשיפוי החברות בגין הוצאות שונות שהן הוציאו לצורך טיפול בתכנית וקידומה; פיצוי לטובת פרחי בית שמש בגין עמלות בנקאיות שונות; שיפוי החברות בגין יתרה בלתי מסולקת של הוצאות שהן התחייבו לשלם לצורך טיפול בתכנית ולצורך שכר טרחת עורכי דין; תשלום דמי ייזום לקדמת עדן; תשלום פיצוי מוסכם לקדמת עדן; ושיפוי החברות בגין הוצאות הבוררות, שכר טרחת הבורר ושכר טרחת עורכי דינם.

באשר לזכות הסירוב הראשונה; המבקש טען כי יש לקבוע שזכות הסירוב הראשונה שנקבעה בהסכם הפיתוח בטלה, משלא אושרה לבסוף התכנית על המקרקעין, ומשבא הסכם הפיתוח לקיצו. מנגד, קדמת עדן טענה כי טענתו זו של המבקש כלל לא הועלתה במסגרת השלב הראשון של הבוררות ולכן אין לטעון אותה כעת. לגופו של עניין, נטען כי נוכח קביעתו של פסק הביניים לפיה הסכם הפיתוח שריר וקיים, זכותה של קדמת עדן לאכיפתו נסבה גם על זכות הסירוב הראשונה המוקנית לה על פי הסכם זה. בית המשפט קיבל את טענותיה של קדמת עדן, וקבע כי דין תביעתו של המבקש להידחות ללא דיון לגופה. בית המשפט הדגיש כי תביעתו של המבקש להכריז על בטלותה של זכות הסירוב הראשונה הקבועה בהסכם הפיתוח עומדת בסתירה להכרעתו של הבורר בפסק הביניים, לפיה "ההסכם תקף והתובעת זכאית לאכיפתו והוצאתו לפועל, לרבות זכות הסירוב הראשונה".

11.

ביום 9.5.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש לביטול פסק הבוררות הסופי, וכפועל יוצא מכך אישר את פסק הבוררות הסופי.

12.

ביני לביני, רכשה חברת אקה פיתוח ובניה בע"מ (להלן: אקה ) מהמבקש זכויות במקרקעין. ביום 23.6.2015 חתמה אקה על הצעה בלתי חוזרת לחכירה לדורות של המקרקעין מהמבקש, וביום 2.8.2015 חתמה על תוספת להצעה זו. ביום 13.8.2015 חתם המבקש על ההצעה הבלתי חוזרת ועל התוספת, ובכך נכרת בין הצדדים הסכם חכירה (להלן: הסכם החכירה עם אקה ). משלא הצליחה אקה לממש את העסקה ולרשום את זכויותיה במקרקעין, נוכח הערות האזהרה הרשומות על המקרקעין לטובת קדמת עדן, הגישה היא המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי כנגד קדמת עדן וכנגד המבקש. במסגרת המרצת הפתיחה, עתרה אקה למתן צו בו ייקבע כי אין לקדמת עדן זכות סירוב ראשונה מכוח הסכם הפיתוח.

13.

ביום 29.9.2016 התקיים דיון בהמרצת הפתיחה, וניתנה החלטתו הראשונה במסגרת הליך זה של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט כ' מוסק ). בהחלטתו זו, קבע בית המשפט מספר קביעות מהותיות לענייננו. כך נקבע, כי מאחר שפסק הביניים ניתן ביום 10.11.2011, הרי שהארכה שניתנה בו בקשר לתוקפו של הסכם הפיתוח חלפה. עוד נקבע, כי בפסק הבוררות הסופי לא נאמר דבר מעבר לאמור בפסק הביניים באשר לתוקפו של הסכם הפיתוח. מכאן, נקבע כי פסקי הבוררות מעוררים "שאלה באשר לתוקף הסכם הפיתוח והאם הסכם זה שריר וקיים עד היום, או באשר לזכות הסירוב הראשונה".

14.

בהמשך לאמור, הגישה קדמת עדן בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט (להלן: הפקודה ) נגד המבקש, בבקשה כי בית המשפט המחוזי יעשה שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 6 לפקודה, ויאכוף על המבקש באמצעות קנס או מאסר של נציגו, לקיים את פסק הביניים שניתן במסגרת הבוררות. במסגרת בקשה זו, טענה קדמת עדן כי פסק הביניים הכיר בזכות הסירוב הראשונה שמוקנית לה מכוח הסכם הפיתוח, ואולם המבקש מסרב להכיר בזכותה זו. כן נטען, כי פסקי הבוררות קבעו באופן חד משמעי שאינו משתמע לשתי פנים, כי זכות זו הינה מוחלטת ואינה מוגבלת. ברם, המבקש התקשר בהסכם חכירה עם אקה למכירת הזכויות במקרקעין, וההסכם נערך ביניהן ללא ידיעתה ואישורה של קדמת עדן. קדמת עדן הטעימה כי התקשרותו של המבקש עם אקה הובאה לידיעתה רק כאשר הומצאה לידיה המרצת הפתיחה שהגישה אקה. מנגד, המבקש טען כי זכות הסירוב הראשונה לה טוענת קדמת עדן חלפה מן העולם, זאת לאחר שהתכנית נדחתה. יצוין, כי אקה הגישה "בקשה לדחיית התובענה", במסגרתה טענה כי יש לדחות את בקשתה זו של קדמת עדן, נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד, הוא המרצת הפתיחה שהגישה. בנוסף, ביקשה אקה כי בית המשפט יורה על צירופה להליך, ככל שימצא לנכון לעשות כן.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי מושא בקשת רשות הערעור

15.

בית המשפט המחוזי, בפסק דינו מיום 21.2.2017, קבע תחילה כי אין בפניו כל מחלוקת "אמיתית", המונעת את השימוש בכלים שבפקודה. נקבע, כי פרשנותו של הסכם הפיתוח כבר עמדה להכרעה בהליך הבוררות, ונקבע בפסקי הבוררות באופן מפורש וחד משמעי, כי זכות הסירוב הראשונה ממשיכה להתקיים אף לאחר הדחיה הסופית של תכנית הפיתוח. משכך, הבקשה דנן עוסקת באכיפתם של פסקי הבוררות, ולא של הסכם הפיתוח, וטענותיו של המבקש בעניין זה אינן אלא ניסיון להימנע מביצוע פסקי הבוררות. באשר לטענתו של המבקש בנוגע לקיומו של הליך תלוי ועומד; בית המשפט ציין תחילה, כי ברור שיש בכוחה של החלטתו זו כדי להכריע הכרעה מלאה בתביעתה של אקה, שכן משמעותה של החלטה זו היא "כי לחברת אקה אין כל עילה לזכייה בסעדים אליהם היא עותרת". באשר לבקשתה של אקה להצטרף להליך; בית המשפט דחה בקשה זו, וקבע כי מאחר שאין כל יריבות בין אקה לבין קדמת עדן, צירופה של אקה לא יתרום במאומה להכרעה בהליך זה, הנוגע רק ליחסים שבין קדמת עדן לבין המבקש. משכך, נדחתה גם בקשתה של אקה לביטול תביעתה של קדמת עדן.

נוכח האמור לעיל, בית המשפט נעתר לבקשתה של קדמת עדן, והורה למבקש לפעול בהתאם לקביעותיו של פסק הביניים, לרבות: המצאת הסכם חכירה על שם קדמת עדן להתקשרות עם המבקש ביחס למקרקעין, וזאת בתנאים זהים לתנאים שהוצעו ונחתמו מול אקה; להמציא לקדמת עדן את נספחי הסכם החכירה המיועד שבין המשיב לבין אקה, שעל בסיסו קמה זכות הסירוב הראשונה, ולהורות על חתימת הסכם החכירה עמה, אם תודיע קדמת עדן למבקש על רצונה לממש את זכות הסירוב הראשונה, בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם הפיתוח. בית המשפט הוסיף כי במידה והמבקש לא יפעל בהתאם להוראות אלה, שמורה לקדמת עדן הזכות לעתור שוב לבית המשפט, אשר יעשה שימוש בסמכויותיו הקבועות בסעיף 6 לפקודה. בנוסף, המבקש ואקה חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דינה של קדמת עדן.

16.

להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 27.2.2017 נעתר השופט כ' מוסק לבקשתה של אקה להוצאת צו מניעה זמני, האוסר על קדמת עדן לממש את זכות הסירוב שלה, או לחתום על הסכם חכירה עם המבקש מכוחה. ביום 21.3.2017 ניתנה החלטה נוספת המותירה את הצו על כנו, עד לאחר מתן החלטה בבקשת רשות הערעור מושא ההליך שלפנינו.

ההליכים לפני בית משפט זה

17.

ביום 20.3.2017 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 21.2.2017, ובד בבד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה המונחת לפנַי כעת.

טענות הצדדים בעיכוב הביצוע

18.

המבקש טוען – באמצעות באי-כוחו, עו"ד נהאד ארשיד; עו"ד דוד נ. שמרון ועו"ד יעקב קול – כי יש מקום לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לאור סיכוייו הגבוהים של הערעור להתקבל. זאת, נוכח הטענה כי המסגרת לדיון בשאלת המשך תוקפה של זכות הסירוב הראשונה איננה פקודת בזיון בית משפט. כן נטען, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בסתירה להחלטתו של השופט כ' מוסק , אשר ניתנה עובר לפסק הדין, ועל ידי אותה ערכאה. בהקשר זה נטען, כי יש בהחלטתו של השופט כ' מוסק , לפיה פסקי הבוררות לא הכריעו בשאלת המשך תוקפה של זכות הסירוב הראשונה, כדי להצביע על סיכוייו הטובים של הערעור. באשר למאזן הנוחות; נטען כי המאזן נוטה בבירור לטובת המבקש, שכן ככל שפסק הדין יבוצע, אזי יתכן שייחתם הסכם בין המבקש לבין קדמת עדן, והעסקה תצא לפועל באופן שלא יאפשר להשיב את המצב לקדמותו. נוכח ההלכה לפיה במסגרת בדיקת מאזן הנוחות ניתן להתחשב לא רק בנזק שייגרם למבקש, אלא גם בנזק שייגרם לצדדים שלישיים (ובענייננו – אקה), יש מקום להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע. עוד נטען, כי מנגד לא ייגרם לקדמת עדן כל נזק כתוצאה מעיכוב ביצוע ההחלטה, שכן לטובתה רשומות הערות אזהרה המונעות מהמבקש להשלים את העסקה עם אקה עד להכרעה סופית בשאלת זכויות הצדדים ביחס למקרקעין.

19.

בתגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע, טוענת קדמת עדן – באמצעות באת-כוחה, עו"ד זיוה כהן – כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור נמוכים, נוכח קיומם של ארבעה פסקי דין (שני פסקי הבוררות ושני פסקי הדין אשר אישרו אותם) ברורים וחד משמעיים, אשר בכולם נקבע כי זכות הסירוב הראשונה לטובת קדמת עדן תקפה ומחייבת את המבקש. על כן, בקשתו דנן מהווה ניסיון למחזור טענות אשר נדונו ונדחו, ואף נדחו פעם נוספת בפסק דינו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית משפט. עוד נטען, כי טענתו של המבקש, לפיה הכרעת בית המשפט בבקשת הבזיון מהווה פרשנות של פסקי הבוררות, הינה טענה חסרת יסוד המבקשת לעוות את פני הדברים, ומתעלמת מן העובדה הפשוטה שפסקי הבוררות קבעו בצורה ברורה שזכות הסירוב הראשונה תקפה. באשר לטענת המבקש לפיה פסק דינו של בית המשפט סותר את החלטתו של השופט כ' מוסק ; נטען כי פסק הדין גובר על החלטת ביניים, זאת גם בשל העובדה שהוא ניתן על ידי השופט שלפניו התבררו הבקשות לביטול ולאישור פסקי הבוררות. באשר לבקשתה של אקה להצטרף להליך בזיון בית משפט; קדמת עדן טוענת כי בצדק דחה בית המשפט בקשה זו, וברור לכל כי אקה והמבקש עשו יד אחת נגדה. כך גם נטען כי יש למחוק את אקה כמשיבה בהליך דנן, שכן ניסיונו של המבקש לצרפה להליך נעשה שלא כדין, ואין לה כל מעמד, משלא הייתה צד להליך בבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

20.

לאחר שעיינתי בבקשת עיכוב הביצוע ובתגובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 21.2.2017, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

21.

כידוע, כלל יסוד הוא כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה. כלל זה מוצא את ביטויו בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), הקובעת כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". ואולם, תקנה 467(ב) לתקנות קובעת כי מקום בו הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, "רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו". על המבקש את עיכוב הביצוע מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד –סיכויי ערעורו גבוהים, והשני – מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני תנאים אלו שוררת מעין "מקבילית כוחות", לפיה ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר כך יקל בית המשפט בדרישה שמאזן הנוחות יִטה לטובת המבקש, ולהיפך (ראו למשל: רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' עיון , פסקה 7 (1.9.2009). ראו גם: אורי גורן

סוגיות בסדר דין אזרחי , 1106 (מהדורה שתים עשרה, 2015); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 371-369 (מהדורה שלישית, 2012)).

22.

באשר לסיכויי הערעור ; סבורני – מבלי לקבוע מסמרות בדבר – כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור דנן נמוכים. המבקש טוען כי המסגרת הראויה לדיון בשאלת תוקפה של זכות הסירוב הראשונה איננה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. יתר על כן, נטען כי שאלה זו עומדת להכרעה במסגרת הליך תלוי ועומד אשר הוגש עובר לבקשתה של קדמת עדן לפי פקודת בזיון בית משפט, ובמסגרתו נקבע בהחלטת ביניים כי פסקי הבוררות לא הבהירו דיים את שאלת תוקפה של זכות הסירוב הראשונה, והיא נותרה אפוא "עמומה".

בבית המשפט המחוזי התנהלו שני הליכים שונים, בהם נדונו אספקטים שונים ומקבילים של אותה פרשה. האחד , הוא ההליך מושא הבקשה שלפנַי, אשר הוגש מכוח פקודת בזיון בית המשפט, ועוסק במישור היחסים שבין המבקש לבין קדמת עדן. הליך זה התנהל לפני השופט ב'-צ' גרינברגר , הוא השופט שגם ניהל את הליכי אישור פסקי הבוררות. השני , הוא הליך המרצת הפתיחה שהגישה אקה, והוא עוסק בעיקרו בהסכם החכירה שנכרת בין המבקש לבין אקה על אותם המקרקעין מושא הסכם הפיתוח שנכרת בין המבקש לקדמת עדן. הגם שמדובר בשני הליכים נפרדים, נהיר כי הם עוסקים בשתי מערכות יחסים בעלות השפעה זו על זו, במובן זה שהתקיימותה של האחת בהכרח תביא לסיומה של האחרת. עיון בשתי ההחלטות מלמד כי אכן, במובן מסוים, ישנה "קריאה שונה" של פסקי הבוררות, לפחות בכל הנוגע לתוקפה של זכות הסירוב הראשונה. נוכח זאת, מתעוררת השאלה מהי הערכאה ומהו ההליך המתאים לדון ולהכריע בסוגיית זכות הסירוב הראשונה. שאלה זו, אשר עלולה להוליד שאלות משפטיות נוספות בעקבותיה, מקומה להתברר במסגרת בקשת רשות הערעור, לאחר שתיפרס היריעה המלאה, בין היתר באמצעות קבלת תגובתה של קדמת עדן לבקשה. נוכח כל זאת, אני סבור כי המורכבות המשפטית שמתעוררת במסגרת בקשת רשות הערעור, מצביעה על סיכויי ערעור שיש בהם כדי להטות את "מקבילית הכוחות" לטובת המבקש.

23.

באשר למאזן הנוחות ; לטענת קדמת עדן, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתה, שכן המבקש כלל לא טען כי ייגרם לו נזק ממשי, למעט הטענה כי קיים חשש שאקה תעלה טענות נגדו ביחס לנזקים שייגרמו לה כתוצאה מהפרת הסכם החכירה שנכרת עימה. בנוסף טוענת קדמת עדן כי אין מקום להביא בחשבון במסגרת מאזן הנוחות את נזקיה של אקה, שכן היא איננה צד להליך. יתר על כן, נטען כי כלל לא ייגרם לאקה נזק, שכן עיון בהסכם החכירה שנכרת בין אקה לבין המבקש מלמד כי אקה עצמה ידעה היטב אודות זכות הסירוב הראשונה לטובת קדמת עדן, והיא אף התחייבה לממן את כל ההליכים המשפטיים של המבקש לצורך הסרת זכות זו.

נראה אפוא, כי יש ממש בטענותיה אלה של קדמת עדן, במובן זה שהמבקש לא הוכיח כי ייגרם לו נזק ממשי ובלתי הפיך, ויש בכך כדי להשפיע על נקודת האיזון של "מקבילית הכוחות". ואולם, באיזון הכולל שבין סיכויי הערעור לבין מאזן הנוחות, "מקבילית הכוחות" מטה בנסיבות העניין, ונוכח מורכבותן של השאלות העומדות להכרעה, את הכף לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין.

24.

לפני סיום – סוגיה נוספת שהובאה לפִתחי נוגעת לשאלת צירופה של אקה כצד להליך. במסגרת בקשת רשות הערעור, רשם המבקש את אקה כמשיבה, וזו אף הגישה את תגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע. בתגובה לכך, הגישה קדמת עדן ביום 9.4.2017 בקשה להוצאת תגובתה של אקה מתיק בית המשפט, נוכח הטענה כי צירופה להליך נעשה בניגוד לדין, ובפרט בניגוד להחלטתו של בית המשפט המחוזי אשר דחה במפורש את צירופה להליך שהתקיים לפניו.

כידוע, תקנה 24 לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי, לבקשת אחד מבעלי הדין ואף ללא בקשה שכזו, ובתנאים שייראו לו, לצוות על הוספת צד להליך, אשר נוכחותו בבית המשפט דרושה על מנת לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. הספרות המשפטית הציעה לראות בסמכות המוקנית בתקנה זו כלי למניעת תוצאות סותרות בהליכים דומים, ולהבטחת זכויותיהם של צדדים שלישיים בעלי אינטרס בהליך (ראו: אלון קלמנט "צירוף צדדים זרים להליך המשפטי" ספר שלמה לוין 203-202 (אשר גרוניס ואחרים עורכים, 2013); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 72-71 (2015)). בענייננו, כאמור, אין מחלוקת כי ההכרעה בסוגיית תוקפה של זכות הסירוב הראשונה תשפיע באופן ישיר על זכויותיה של אקה במקרקעין, ומבחינה זו ייתכן כי בהמשך יהיה נכון לצרפה להליך על מנת להכריע בפרשה בשלמותה. ואולם, בשלב זה של ההליך, ונוכח החלטתי לקבל את בקשת עיכוב הביצוע, לא מצאתי לנכון לצרפה כבעלת דין. עם זאת, יובהר כי ככל שאקה מעוניינת להצטרף להליך כצד לו, פתוחה בפניה הדרך להגיש בקשה מתאימה לבית משפט זה, אשר תידון במסגרת בקשת רשות הערעור.

25.

על כן, ככל שאקה מעוניינת בכך, עליה להגיש בקשה מנומקת ומפורטת להצטרפות להליך, עד ליום 9.5.2017 . ככל שבקשה שכזו אכן תוגש, תגיש קדמת עדן את תגובתה לבקשת ההצטרפות, עד ליום 17.5.2017 . במידה שיהא המבקש מעוניין להגיב לבקשת ההצטרפות (ויובהר כי הוא אינו חייב לעשות כן), תגובתו תוגש אף היא לא יאוחר מיום 17.5.2017 . עם קבלת בקשת ההצטרפות המנומקת והתגובות לבקשה זו, יכריע בית משפט זה בסוגיית צירופה של אקה לבקשת רשות הערעור, כמו גם בכל הקשור להמשך הטיפול בבקשה.

26.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.2.2017, אשר ניתן על ידי כבוד השופט ב'-צ' גרינברגר , עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות בשלב זה.