רע"א 3522/10 גני עינב (בניה מעולה) בע"מ נ. יאיר בן דוד

בתיקים שבכותרת ניתן פסק-דין ביום 6.3.2012. לא נפסקו הוצאות. התיקים הובאו לפניי נוכח האמור בסעיף 34 לפסק-הדין, כי "בקשתו של המשיב הנוגעת לעירבון בזיקה לתיקי ההוצאה לפועל... תועבר לטיפולם של רשמי בית משפט זה". הכוונה היא לבקשה שכלל המשיב בתגובתו, לקבוע כי העירבון שהופקד בתיק זה, "כביכול בשם המבקשת 1", הופקד למעשה על-ידי המבקש, זאת לצרכי עיקול הסכום בגדרי הליכי הוצאה לפועל שמנהל המשיב כנגד המבקש.

המבקשים מצדם ביקשו להורות על שחרור כספי העירבון, בציינם כי תיקי ההוצאה לפועל הנזכרים בתגובתו של המשיב נסגרו זה מכבר, וכי הפקדון הופקד על-ידי המבקשת 1 שאינה חייבת למשיב דבר. המשיב הגיש תגובה מטעמו שבה ביקש לעכב למשך 90 ימים את שחרור כספי העירבון, זאת כדי לאפשר לו לנקוט הליכים לשם עיקול הסכום. לטענתו, המבקשת 1 חייבת לו כספים מכוח פסק-בוררות משנת 2006. או אז הגישו המבקשים תשובה לתגובה, שבה התנגדו נחרצות לעיכוב השבת הכספים, וציינו בין היתר (במידה של צדק) כי "בבקשתו הופך המשיב את בית משפט נכבד זה לסניף של לשכת ההוצאה לפועל".

העירבון המופקד בבית משפט זה נועד להבטחת מקור לתשלום הוצאות משפט שייפסקו בהליך הערעור . אין מטרתו של העירבון לשמש לפירעון חובות נטענים שאינם נובעים מפסיקת הוצאות בבית משפט זה. על כן, במקום שבו הופקד עירבון בתחילת ההליך, ובסופו של יום לא חויב יוזם ההליך בהוצאות, דין העירבון להיות מוחזר למפקידו בסמוך לאחר פסק-הדין, ובלבד שאין לכך מניעה הנובעת מהטלת עיקול על כספי העירבון במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

לאור זאת איני רואה להורות על עיכוב נוסף בשחרור כספי העירבון. לא מיותר לציין כי בקשתו הנוכחית של המשיב היא לעיכוב הכספים לשם נקיטת הליך הוצאה לפועל חדש כנגד המבקשת 1 , וזאת בשונה מן הבקשה המקורית שנכללה בתגובתו לבקשות רשות הערעור. אף לא ברור מדוע לא פעל המבקש עד כה לשם נקיטת הליך הוצאה לפועל כנגד המבקשת 1.

אני מורה אפוא על השבת כספי העירבון בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין לכך, כעת, מניעה בדין. בנסיבות העניין לא ראיתי ליתן צו להוצאות, בשים לב בפרט לאמור בסעיף 20 לתשובת המבקשים מיום 22.3.2012.