פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4508/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
אמנון חכימי
נ ג ד
המשיב:
עיריית בני ברק
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' רביד) בע"א
30949-04-19 מיום 4.6.2019
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המבקש מפעיל מסעדה במקרקעין הרשומים על שם המשיבה, עיריית בני ברק. בשנת 1984 ניתן פסק דין לטובת המשיבה המורה על סילוק ידו של המבקש מן המקרקעין ואולם הגם שתחילה נקטה המשיבה בהליכים לאכיפת פסק הדין, זה לא בוצע לבסוף מסיבות שלא התבררו דיין. בנוסף, בשנת 2004 ניתן פסק דין לחובת המבקש בהליך אחר, שבו נקבע כי המבקש מפעיל את עסקו שלא כדין ועליו לסגור אותו. המבקש לא ציית לפסק הדין, המשיך להפעיל את המסעדה, ובשנת 2013 הורשע באי ציות לצו בית משפט והוטלו עליו קנסות.
2.
בשנת 2013 פנתה המשיבה למבקש פעם נוספת בדרישה שיפנה את המקרקעין, אך המבקש לא עשה זאת. בשנת 2015 הגישה המשיבה תביעה לסילוק ידו של המבקש מן המקרקעין. ביום 17.2.2019 קיבל בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' יריב ) התביעה והורה למבקש לסלק ידו מן המקרקעין ולהעביר את החזקה בהם למשיבה עד ליום 30.4.2019. נמצא כי למבקש אין כל זכות במקרקעין, במיוחד שעה שקיים פסק דין חלוט המחייב את המבקש להתפנות מהשטח. כמו כן, גם אם ניתן לקבל כי בכל התקופה הממושכת שבה התרשלה העירייה ולא פעלה לפינוי המבקש קמה לו רשות מכללא להחזיק במקרקעין, הרי שזו נשללה משנמסרה דרישת הפינוי בשנת 2013.
3.
המבקש ערער על פסק הדין וביקש לעכב את ביצועו. ביום 18.4.2019 ניתן צו ארעי שהורה על עיכוב ביצוע הפינוי, אך זה בוטל בהחלטת המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' רביד ) מיום 4.6.2019 שבה נדחתה בקשת עיכוב הביצוע. ראשית הודגש כי אין ליתן יד להמשך הפעלת המסעדה בניגוד לחוק, תוך הפרה של צווים שיפוטיים וסיכון שלום הציבור. כמו כן, ולאחר שבית המשפט נתן דעתו לטענות המבקש בדבר מצבו הכלכלי, נמצא כי מאזן הנוחות אינו תומך בקבלת הבקשה, משום שמדובר בפינוי של בית עסק ולכן לא ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך שאינו בר פיצוי. מטעם זה לא ראה בית המשפט להידרש לסיכויי הערעור, הגם שהעיר כי לכאורה הם אינם ברף המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 5.6.2019 דחה בית המשפט את בקשת המבקש להגיב לתגובת המשיבה לבקשת עיכוב הביצוע ולעיון חוזר בהחלטה.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. ככל שניתן להבין, המבקש – שאינו מיוצג – טוען, בין היתר, כי שגה בית המשפט המחוזי שלא התיר לו להגיב לתגובת המשיבה לבקשת עיכוב הביצוע; כי אין כל דחיפות בפינוי מצדה של המשיבה, ובפרט משלא פעלה לפינויו משך עשרות שנים; וכי הגם שמדובר בפינוי מעסק ולא מבית מגורים, בנסיבות העניין נוטה מאזן הנוחות לטובתו. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים.
5.
דין הבקשה להידחות. כידוע, בקשת רשות לערער בעניין סעדים זמניים תינתן במשורה, ובאותם מקרים שבהם יש בדחיית הבקשה כדי לגרום למי מן הצדדים נזק בלתי הפיך או להשפיע באופן מהותי על זכויותיהם (רע"א 6024/17
אברהמי נ' עיריית בני ברק , פסקה 5 (3.8.2017); רע"א 3921/16 רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' ביג מרכזים מסחריים שותפות מוגבלת , פסקה 4 (17.5.2016)). בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי אלה הם פני הדברים. מקובלות עלי קביעות בית המשפט המחוזי שלפיה פינוי המבקש מבית העסק לא יגרום לנזק בלתי הפיך שכן הוא בר פיצוי; וכי האינטרס הציבורי תומך גם כן בפינוי. קביעות אלו אינן מגלות אפוא הצדקה למתן רשות לערער.
הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' בתמוז התשע"ט (7.7.2019).
ש ו פ ט