רע"א 6957/21 שלומי נכסים ויזום פרוייקטים (2015) בע"מ נ. נמרודי נגריית אור

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' אילני ) מיום 5.9.2021 בע"א 67777-08-21, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ע' יריב , ס.נ ) מיום 23.6.2021 בתפ"מ 50318-02-21 בו חויבה בפינוי המקרקעין מושא ההליך.

1.

במוקד ההליך מושא בקשה זו סכסוך הנסוב על המקרקעין הידועים כגוש 6226 חלקות 44-43 באור יהודה (להלן: המקרקעין ). משיבים 4-2 הם חוכרים לדורות של המקרקעין. משיבה 1 היא שותפות בלתי רשומה ששותפיה הם משיבים 3-4 ובעלה המנוח של משיבה 2 (להלן: השותפות ). ביום 27.1.2015 נחתם בין השותפות לבין משיבים 7-5 הסכם לשכירות המקרקעין, וביום 10.9.2015 נערך נספח להסכם השכירות על פיו המבקשת, חברה שיוסדה על ידי משיבים 7-5, תהיה שוכרת המקרקעין (להלן ביחד: הסכם השכירות ).

2.

ביום 23.2.2021 הגישו משיבים 4-1 (להלן: המשיבים ) תביעה לפינוי מושכר נגד המבקשת ומשיבים 7-5, בטענה כי אלה הפרו את הסכם השכירות הפרות יסודיות (תפ"מ 50318-02-21). ביום 23.6.2021 קיבל בית משפט השלום את התביעה נגד המבקשת (והיא בלבד), וחייבהּ לפנות את המקרקעין לא יאוחר מיום 31.8.2021.

3.

ביום 31.8.2021 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ועמו בקשה לעיכוב ביצועו ולמתן צו ארעי עד למתן החלטה בבקשה (ע"א 67777-08-21). באותו היום, 31.8.2021, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו ארעי, בקבעו כי מועד הפינוי נקבע בפסק הדין שניתן למעלה מחודשיים קודם לכן וכי לא ניתן כל הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה.

4.

ביום 5.9.2021, לאחר שהוגשה תשובת המשיבים לבקשה, ניתנה החלטת בית המשפט מושא בקשה זו בה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין. נקבע כי מדובר בנכס עסקי מסחרי של המבקשת, והנזק שעלול להיגרם לה הוא נזק כספי ובר פיצוי. עוד נקבע כי סיכויי הערעור אינם מטים את הכף לטובת המבקשת, שכן קביעות בית משפט השלום מבוססות על ממצאים עובדתיים שלא בנקל תתערב בהן ערכאת הערעור. לכך הוסיף בית המשפט את התנהלות המבקשת, אשר נמנעה מלקיים הוראות שניתנו בפסק הדין ואשר הגישה את בקשתה לעיכוב ביצוע הפינוי במועד האחרון לפינוי על פי פסק הדין. בקשה לעיון מחדש בהחלטה, בה ציינה המבקשת כי על פי התראה שקיבלה מלשכת ההוצאה לפועל, פינויה מן המקרקעין עתיד להתרחש בין הימים 9.11.2021-27.10.2021, נדחתה על ידי בית המשפט ביום 13.10.2021.

5.

מכאן הבקשה שלפנַי. לטענת המבקשת, הלכה היא כי יש להורות על עיכוב ביצועם של פסקי דין לפינוי נכסי מקרקעין. על אף היותו של המקרקעין נכס עסקי-מסחרי, היה על בית המשפט לשקול את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ובכלל זה את העובדה שמדובר בהסכם שכירות לטווח ארוך, את ההשקעות הרבות של המבקשת במקרקעין ואת העובדה ששטחי המקרקעין הושכרו לשוכרי משנה המסתמכים עליו. כמו כן, המבקשת משלמת למשיבים את דמי השכירות במלואם ובמועדם עד להכרעה בערעור, ומשכך המשיבים לא ניזוקים מעיכוב הביצוע. עוד טענה המבקשת כי סיכויי הערעור גבוהים, שכן קביעותיו של בית משפט השלום לעניין הפרות המבקשת את הסכם השכירות אינן מבוססות וסותרות ראיות שהוגשו בתיק. עוד נטען כי בית משפט השלום התעלם בין היתר מכך שהיקף המחלוקת בין הצדדים מצומצם לעומת תקופת השכירות הארוכה וסכומי הכסף הרבים ששילמה המבקשת במסגרתו; ששוכרי המשנה לא צורפו לתביעת הפינוי; שהמשיבים הגישו תצהיר הזמה שלא ניתנה למבקשת אפשרות אמיתית לחקור אותם עליו; שניתן סעד של פינוי מבלי שנקבע כי הסכם השכירות מבוטל. לגישת המבקשת, יש ליתן לה רשות ערעור, שכן אם לא תידון בקשתה באופן מיידי ייגרם נזק בלתי הפיך לה ולשוכרי המשנה שיאלצו לסגור את עסקיהם והליך הערעור יתייתר.

6.

דין הבקשה להידחות. ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 2541/21 נוף צורים תשע"ד בע"מ נ' גולובנציץ , פסקה 4 (13.4.2021); רע"א 343/21 יפרח נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 8 (9.5.2021); רע"א 4845/21

גאולה שרביט נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 10 (21.7.2021)). דברים אלה אמורים מקל וחומר שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים שעניינה עיכוב ביצוע של פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום. במקרים מעין אלו ינהג בית המשפט בריסון וייעתר לבקשות רשות ערעור רק במקרים שבהם התערבותו נדרשת לצורך מניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (וראו: רע"א 2983/15 בוסקילה נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז תל אביב , פסקה 14 (20.5.2015); רע"א 612/19 חי נ' חסון , פסקה 12 (28.1.2019);

רע"א 5177/21 ליברמן נ' עזריאלנט , פסקה 14 (5.9.2021)). המקרה שלפנַי אינו עומד באמות מידה מצומצמות אלה.

7.

כלל הוא שבעל דין אשר ניתן פסק דין לטובתו זכאי לממש את פירות זכייתו באופן מיידי, ואין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק הדין. על המבקש לחרוג מכלל זה להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו למשל לאחרונה: ע"א 4698/21 אגא. ש.ח עבודות עפר בע"מ נ' כ.ח.כ לבניין בע"מ (בפירוק) , פסקה 7 (10.8.2021); ע"א 2646/21

גלאם נ' גני יוחנן מושב עובדים להתיישבות בע"מ (5.7.2021); רע"א 9158/20 זוארץ נ'

THE CHURCH MISSIONARY TRUST ASSOCIATION LTD , פסקה 6 (21.1.2021)). בענייננו, כפי שציין בית המשפט המחוזי, חלק נכבד מטענות המבקשת בערעורה מופנה נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, ובכלל זה על אודות הפרותיה את הסכם השכירות. על כן, ובשים לב לכך שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית (וראו לדוגמה: ע"א 1594/20 קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 33 (29.8.2021); ע"א 731/17 מראות ירושלים בע"מ נ' עיריית ירושלים , פסקה 29 (8.7.2021)), על פניו דומה כי לפני המבקשת ניצבת משוכה לא פשוטה בערעורה. כמו כן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. אכן, קיימת נטייה בפסיקה לעכב פסקי דין המכריעים בשאלות שביסודן זכויות במקרקעין, וזאת לנוכח החשש שתימנע האפשרות להשיב את מצב הדברים לקדמותו ככל שיתקבל הערעור (וראו למשל: ע"א 6340/21 אבידן נ' אברג'ל , פסקה 6 (24.9.2021); ע"א 866/17 חן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 9 (25.10.2017)). ברם, מקום בו מדובר במקרקעין המושכרים למטרות מסחריות-עסקיות, הנחת המוצא היא שפינויים אינו בלתי הפיך ומגלם נזק כספי הניתן לפיצוי (וראו: רע"א 4508/19 חכימי נ' עיריית בני ברק , פסקה 5 (7.7.2019); רע"א 6256/19 ברנשטיין שילון נ' אגאי , פסקה 8 (17.11.2019); רע"א 391/20 שאול נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) תש"י-1950 , פסקה 5 (19.1.2020)). ואכן, בענייננו כלל הנזקים הנזכרים בבקשת המבקשת – הן אלה הנוגעים להפסקת עסקיה, הן אלה הנוגעים להשקעות העבר שביצעה והן אלה הנוגעים לשוכרי המשנה שלה – הם נזקים כספיים ברי פיצוי בעתיד. על כך יש להוסיף כי המבקשת הגישה כאמור את בקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין ביום האחרון לפינוי המקרקעין על פי הוראות פסק הדין ובחלוף למעלה מחודשיים מהיום בו ניתן. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, שיהוי זה מטיל צל על תום ליבה של המבקשת.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.