רע"א 6753/15 הרב אליעזר כהנמן נ. הרב שמואל מרקוביץ

עיינתי בבקשה, בתגובה לה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ונחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה ולעכב את ביצועם של סעיפים 27(ג) ו-27(ד) בפסק הדין, עד להכרעה בבקשות רשות הערעור שהגישו הצדדים.

הטעם העיקרי לכך נעוץ בקושי הקיים, על פניו, בקביעת בית המשפט המחוזי כי "קשה לצפות לשיתוף פעולה בין הבוררים הנדרש על מנת להגיע להכרעה צודקת ונכונה בסכסוך שבין בעלי הדין", זאת על רקע העובדה ש"הבוררים מזלזלים זה בזה, בולשים זה אחר זה, אינם סומכים איש על רעהו, ובפיהם האשמות הדדיות על אי אמירת אמת" (ראו פסקה 26 לפסק הדין); ובמקביל קביעתו כי סיום תפקידם של הבוררים יתרחש רק לאחר שהבוררים יסיימו לדון ולהכריע בחלקי התביעה שנותר להכריע בהם (כמפורט בפסק דינו של בית המשפט). מוצא אני קושי לכאורי בקביעה כי מצד אחד, חוסר האמון בין הבוררים הוא כה מרחיק לכת עד כי יש להורות על נבצרותם; ומצד שני, הקביעה כי הנבצרות תיכנס לתוקפה רק לאחר שיסיימו הבוררים להכריע במחלוקות שנותרו להכרעה. שהרי, אם אין ביכולתם של הבוררים להגיע לתוצאה נכונה וצודקת, כי אז מה טעם יש להורות להם להוסיף ולהכריע במחלוקות נוספות? זאת ועוד, התרשמתי שבנסיבות העניין עיכוב נוסף של המשך הבוררות בסוגיות שנותרו לדיון ולהכרעה, לא יסב נזק משמעותי למי מהצדדים.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע הסעיפים הנ"ל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מתקבלת בזאת. בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות.