פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7229/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
אחים נ. נתנאל חברה לבניין ועבודות ציבוריות
בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שמעון גבריאלי
2. מאיה גבריאלי
בקשת רשות ערעור על החלטות בית
המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת י' שבח) מיום 15.9.14 ומיום 29.9.14 בע"א
4240-09-14
בשם המבקש:
עו"ד גיל בריצמן
בשם המשיבים:
עו"ד רוית (מעין) רוה
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת י' שבח ) מיום 15.9.14 ומיום 29.9.14 בע"א 4240-09-14, בגדרן נדחתה בקשת המבקשת לעכב את ביצועו של פסק דינו החלקי של
בית משפט השלום בתל אביב (השופטת כ' לוי ) מיום 26.5.14 בת"א 60115-10-10 עד למתן פסק דין בערעור שהוגש באותו העניין. עניינה של הפרשה סכסוך באשר לליקויי בניה.
רקע והליכים קודמים
ב.
המשיבים הגישו לבית משפט השלום, תביעה בה העלו כנגד המבקשת טענות, הנוגעות לליקויי בניה שונים בדירה רכשו מן המבקשת, חברת בניה, בהתאם להסכם מכר בין הצדדים מיום 15.5.05. בית משפט השלום, בפסק דין חלקי ובהסתמך על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, קיבל את מרבית טענות המשיבים, וקבע כי על המבקשת לשלם למשיבים סכומים שונים בגין ליקויי הבניה, עלות הזמנת חוות דעת על-ידי המשיבים, פיצוי בעבור סבל, אובדן הנאה ועגמת נפש וכן תשלומים נלוים שונים; ובסך הכל, כולל הוצאות, סכום של 342,000 ₪,
וכן 75% מסכום האגרה ששילמו המשיבים, והכל בתוספת ריבית והצמדה. אשר לרכיב נוסף אשר העלו המשיבים בכתב תביעה מתוקן, שעניינו עלות מוצרים, כלים ואביזרים אותם נאלצו המשיבים לרכוש, על פי הנטען, כדי לתקן את ליקויי הבניה, נקבע כי זה יידון בנפרד, ככל שהמשיבים יעמדו על רכיב תביעה זה.
ג.
ביום 1.9.14 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 15.9.14, לאחר שהוגשה תגובת המשיבים ומבלי שהתבקשה תשובת המבקשת לתגובה, דחה בית המשפט את הבקשה לעיכוב ביצוע. נקבע, כי "לא מתקבל על הדעת להותיר את המשיבים עם ליקויי הבניה עד להכרעה בערעור", ומכל מקום, אם יתקבל הערעור, תוכל המבקשת לקבל את כספיה חזרה מהמשיבים. המבקשת הגישה "בקשה חוזרת לעיכוב ביצוע פסק דין חלקי", בטענה כי לא היה מקום לתתה מבלי שניתנה למבקשת הזדמנות להשיב לתגובת המשיבים. ביום 29.9.14 נדחתה הבקשה, תוך קביעה כי סדרי הדין אינם מחייבים, במקרה זה, מתן אפשרות למבקשת להשיב טרם מתן החלטה; כן נקבע, כי אין מקום להיעתר לבקשה לעיכוב פסק הדין באמצעות הפקדת הסכום, שכן המבקשת לא הראתה כי לא תוכל לגבות את הכספים בהמשך. כלפי החלטות אלה הוגשה בקשה זו.
הבקשה והתגובה
ד.
בבקשה מיום 28.10.14 נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שנתן החלטה בבקשת עיכוב הביצוע מבלי לבקש את תשובת המבקשת לתגובת המשיבים; כך, כיון שהדבר נוגד, לפי הנטען, את תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המורה כי
" המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים ". כנטען, מדובר בפגם היורד לשורש ההחלטה נוכח פגיעתו בזכות הטיעון של המבקשת, ועל כן יש לקבל את הבקשה ולבטל את החלטות בית המשפט המחוזי. לגופם של דברים ולעניין מאזן הנוחות נטען, כי לאחר ביצוע פסק הדין לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, שכן המבקשת מעוניינת לבצע את התיקונים בדירה בעצמה, באופן שיוזיל באופן ניכר את העלויות, וכן עלול להיות לדבר משמעות לעניין דירות נוספות בבניין.
ה.
בתגובה מיום 2.12.14 צוין, כי טענת המבקשת לעניין תחולת תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי שגויה, שכן זו אינה חלה בענייננו; חלה תקנה 465, שעניינה "בקשות ביניים בערעור", והיא אינה מחייבת הגשת תשובה מטעם המבקש בטרם החלטה. לגופם של דברים נטען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שכן הליקויים שנמצאו בדירה טרם תוקנו, והם הולכים ומחריפים ככל שחולף זמן נוסף. כן נטען, כי המבקשת לא הוכיחה, ולמעשה לא טענה, כי תתקשה לגבות את הסכומים מן המשיבים. מכל הטעמים הללו נטען כי יש לדחות את הבקשה.
דיון והכרעה
ו.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה, לא מצאתי להיעתר לבקשה.
ראשית , לעניין אמת המידה הדיונית, אף שבית המשפט המחוזי היה הראשון לדון בבקשת עיכוב הביצוע, אין להתעלם מכך שבית משפט זה יושב כעת בגלגול שלישי על הליך שראשיתו בבית משפט השלום. הדבר מצמצם, על פי הפסיקה, את גבולות התערבותנו, וכפי שציינתי בעניין קודם:
"השאלה היא האם על בקשות רשות ערעור כגון דא יש להחיל את אמת המידה שנקבעה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור
(הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, קרי, הידרשות אליהן כאשר יש בהן עניין ציבורי או משפטי שמעבר למקרה הקונקרטי, או במקרים של תחושת אי צדק.... אכן, עם התיקון הנזכר לתקנות סדר הדין האזרחי הופך עיכוב ביצוע, בערעור מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, את בית המשפט המחוזי לערכאה ראשונה המחליטה בעניין זה. אין להתעלם מכך. ואולם, בית משפט זה, במטלות שעליו שאין להן אח ורע בבתי משפט מקבילים בעולם, צריך לנהוג איפוק בהפעלת רשות הערעור בהחלטות בדבר עיכוב ביצוע, כדי שלא להציפו עד כדי טביעה, ולהגבילו בעיקר למקרים של טעות קשה וגרימת עוול" (רע"א 3663/13 ה.י.ע.ם יזום והשקעות בע"מ נ' ג'י.אל.אי – מרכז רוטשילד בע"מ , פסקה ח' (2013).
אף אם יש מקום לגישה מקלה יותר כאשר מדובר בגלגול שלישי "כללי" אולם בהחלטה ספציפית אשר ניתנה לראשונה בבית המשפט המחוזי (וראו לעניין זה ח' בן-נון וט' חבקין
הערעור האזרחי 222 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן בן-נון וחבקין )), ענייננו במובהק אינו בא בגדר המקרים
החריגים המצדיקים את התערבותנו בכגון דא (ראו גם: רע"א 11706/05 גבעת נילי כפר שיתופי בע"מ נ' חיון, פסקה ו(2)
(2006 ( ; רע"א 2108/13 אלבז נ' מיטל , פסקה ו' (2013)).
שנית , אין בידי לקבל גם את טענת המבקשת לעניין פגיעה לכאורית בזכות הטיעון. בית המשפט המחוזי דן בבקשת עיכוב הביצוע במסגרת ערעור שהוגש באותו עניין; לכן, כפי שציינו המשיבים, התקנה החלה כאן היא תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינה בקשות ביניים בערעור, והיא אינה מחייבת את בית המשפט לקבל את תגובת המבקש לתגובת המשיב (ואף לא את תגובת המשיב מתחילה) טרם מתן החלטה לדחות את הבקשה (וראו לעניין זה: רע"א 8459/08 אלפרון נ' מנהל מקרקעי ישראל , פסקה ט' (2008); וכן בן-נון וחבקין , בעמ' 366-365). ואכן, המקרים אליהם מפנה המבקשת לביסוס טענתה לעניין זה, עניינם בבקשות המוגשות לבית המשפט כערכאה ראשונה – עליהן חלה כאמור תקנה 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי – ולא כערכאת ערעור.
שלישית , לגופם של דברים, וחרף נסיונה של המבקשת להראות אחרת, ענייננו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שבמרכזו חיוב כספי, אשר ככלל אין נטייה לעכבו אלמלא טעמים חריגים ( רע"א 7250/14 בן דור נ' צדוק , פסקה ה' (24.11.14) ; בן-נון וחבקין , בעמ' 372-371); היה על המבקשת להראות איפוא, כפי שטענו המשיבים, כי תתקשה לגבות את הסכום אם יתקבל הערעור, ושעה שלא עשתה כן, אין מקום לקבל את הבקשה.
ז.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בערכאה זו בסך 2,500 ₪.
ניתנה היום, כ"ד בכסלו התשע"ה (16.12.2014).
ש ו פ ט