רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות יזום והשקעות בע"מ נ. קרל אופנת גברים

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת

ר' רונן ), בגדרה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה, ליתן צו גילוי מסמכים כנגד המבקשים. לבקשת הצדדים עכבתי את הטיפול בבקשה עקב הליכי גישור שהתנהלו ביניהם, אך הם הודיעוני כי הליכי הגישור כשלו, ויש צורך במתן החלטה.

הרקע לבקשה

2.

כפי שעולה מכתבי הטענות, המשיבה, קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (להלן: המשיבה או

קרל ) הינה בעלת מניות במבקשת 1, אשר הינה חברה פרטית, עמירים גרופ ייזום והשקעות בע"מ (להלן:

המבקשת 1

או

עמירים או החברה ). המבקש 2, מר יהודה עמאר הינו בעל השליטה בעמירים (להלן: המבקש 2 או עמאר ).

3.

ביום 9.8.2005 נחתם הסכם להקמת שותפות מוגבלת בין חברת עמירים לבין מר ברנרד שטיינהרטר וחברת ב.ס.ד.ש.ע. השקעות בע"מ (להלן: שותפות דן ) לשם החזקת הזכויות בפרויקט נדל"ן בשם "מרכז דן", במסגרתו אמורים היו להיבנות בשני שלבים, קניון ומגדל משרדים. בעקבות כניסת קבלן הפרויקט לקשיים כלכליים, הוצע שלב א' של הפרויקט, הקניון, למכירה במסגרת הליכי כינוס נכסים.

4.

ביום 11.9.2005 נחתם הסכם בין שותפות דן, באמצעות המבקש 2 ומר שטיינהרטר ובין כונס הנכסים, לרכישת שלב א' של הפרויקט (להלן: הסכם מכירת הקניון ) . במסגרת ההסכם ניתנה לכונס הנכסים אופציה לחייב את השותפות לרכוש גם את מגדל המשרדים.

5.

ביום 9.11.2005 נחתם הסכם בין המשיבה, חברת קרל, לבין המבקשת 1, חברת עמירים, לפיו קרל תשקיע כסף בעמירים, לצורך עסקת רכישת הקניון ב"מרכז דן", בתמורה להקצאת מניות (להלן: הסכם ההשקעה ). בהסכם ההשקעה נקבעו הוראות שונות, המסדירות את זכויות קרל בחברה ואת החובות המוטלות על הצדדים.

6.

בראשית שנת 2007 הודיע כונס הנכסים על רצונו לממש את האופציה ולחייב את שותפות דן לרכוש את שלב ב' של הפרויקט, המגדל. בעקבות כך, ולאור בקשת המשיבה לגדר את השקעתה בקניון ולהפרידה מהמחויבות לחלקו השני של הפרויקט, ביקשו השותפים בשותפות דן להפריד בין ההשקעה בקניון לבין ההשקעה במגדל. ביום 5.2.2007 נערך הסכם חיץ פנימי בין עמאר ושטיינהרטר אשר נועד לנתק בין ההשקעות בקניון לבין ההשקעות במגדל (להלן: הסכם החיץ הפנימי ).

7.

ביום 1.4.2007 נחתם בין כונס הנכסים לבין שותפות דן הסכם לרכישת חלק ב' של הפרויקט, המגדל. הסכם זה אושר על ידי בית המשפט ביום 18.4.2007 (להלן: הסכם רכישת המגדל ).

8.

לטענת המשיבה, בכתב התביעה שהגישה, המבקשים הפרו ברגל גסה את התחייבויותיהם כלפיה מכח הסכם ההשקעה. כך נטען כי עמירים לא הקצתה לקרל מניות בשיעור לו היא זכאית לפי ההסכם ובהתאם לסכומים שהשקיעה; המבקש 2 הסתיר, על פי הטענה, מעיני המשיבה עסקאות שביצע, מסמכים שונים החיוניים לניהול ענייני החברה ולבירור זכויותיה של המשיבה וכן מהלכים עסקיים בעלי השלכה דרמטית על פעילותה. כך בכל הנוגע להסכם החיץ הפנימי ולהסכם רכישת המגדל, אשר לא הובאו לידיעת המשיבה ואשר המשיבה לא נתנה לגביהם את הסכמתה. לפיכך, בכתב התביעה התבקשו סעדים שונים וביניהם, אכיפת הסכם ההשקעה, קבלת מסמכים ודו"חות שונים, הקצאת מניות, הסרת קיפוח, תשלום דיבידנד, השבת הלוואת הבעלים ועוד. למבקשים גרסה משלהם לארועים שפורטו בכתב התשובה.

9.

ביום 13.5.2010 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים, במסגרתה ביקשה מבית המשפט להורות למבקשים לגלות בתצהיר מה הם המסמכים הנוגעים לעניין שבנדון, אשר מצויים או שהיו מצויים ברשותם או בשליטתם; לגלות ולהעביר לעיון המשיבה מסמכים ספציפיים רלוונטים וכן מסמכים שנזכרו בכתב ההגנה מטעם המבקשים.

10.

המבקשים התנגדו לבקשה בטענה כי חלק מהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטים לבירור המחלוקת הנטושה בין הצדדים. בנוסף נטען כי לא קיימת הצדקה להורות על גילוי חלק מהמסמכים, כיוון שגילוי המסמכים התבקש גם כסעד עיקרי במסגרת תביעת המשיבה, ועל כן אין מקום לאפשר את גילויים בשלב זה.

החלטת בית-המשפט המחוזי

11.

ביום 14.9.2010 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הבקשה ברובה והורה על גילוי ועיון במרבית המסמכים הספציפיים שפורטו בבקשה. כן הורה בית המשפט על מתן תצהיר גילוי מסמכים כללי וערוך כדין על-ידי המבקשים.

12.

בית המשפט המחוזי קבע כי בקשת הגילוי צריכה להיבחן לאור עילות התביעה והמחלוקות בין הצדדים, כפי שהן עולות מכתבי בין הדין. בית המשפט המחוזי פסק בהתאם להלכה הפסוקה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל נ' אזולאי

פ"ד מט(4) 54 (1995) (להלן: עניין בנק איגוד ) ולפיה על צד לגלות את כל אותם המסמכים אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה. משכך קבע בית המשפט המחוזי כי יש לגלות את אותם מסמכים אשר רלוונטים לצורך בירור המחלוקות בין הצדדים, ושעשויים לסייע בקידום פתרונן, בין אם גילויים התבקש גם כסעד עיקרי ובין אם לאו. לגבי מסמכים מסויימים לא נעתר בית המשפט לבקשה ולגבי חלק נקבע כי בשלב זה אין בית המשפט נעתר לבקשה והיא תידון בישיבה מאוחרת יותר.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.

בקשת רשות הערעור

13.

בבקשתם טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי הורה על גילוים של מסמכים רבים, אשר חלקם הנכבד בלתי רלוונטיים לענייננו וגילוים עתיד להכביד על המבקשים. נוסף על כך, טוענים המבקשים כי גילוים של אותם מסמכים משמעו היענות בית המשפט לסעד העיקרי המבוקש על ידי המשיבה בתביעתה, וזאת בשלב מקדמי בו מצוי ההליך. לטענת המבקשים, לא ניתן, במסגרת שלב גילוי המסמכים, לבקש מסמכים שהתבקשו כסעד עיקרי, ומסמכים שהינם במהותם "חשבונות" במובנה של תביעה למתן חשבונות, מבלי שהמשיבה הגישה תביעה כזו. עוד מוסיפים המבקשים כי המסמכים אשר התבקשו על ידי המשיבה משום שצוינו כביכול בכתב ההגנה, אך רובם כלל אינם מוזכרים בכתב ההגנה.

לשיטת המבקשים, למשיבה אין כל נגיעה להסכמים שנחתמו בין מי מהמבקשים לבין צדדים שלישיים בקשר עם חלק ב' של הפרויקט, הוא מגדל המשרדים. לפיכך למשיבה לא עומדת כל זכות לקבל מסמכים ונתונים הנוגעים לחלק ב' של הפרויקט. רק הכרעה בזכויות הצדדים במסגרת התביעה העיקרית היא זו אשר אמורה לקבוע את היקף וסוג המסמכים שעל המבקשים לגלות למשיבה.

14.

לטענת המשיבה, כל המסמכים שהתבקשו בבקשה לגילוי מסמכים הינם מסמכים רלוונטיים לצורך בירור התובענה ולגילוי האמת. בנוסף, התביעה שהוגשה נגד המבקשים אינה תביעה למתן חשבונות, אלא תביעה כספית, שבה מתבקשים מספר סעדים נוספים, הנובעים בין היתר ממעשיו החמורים של המבקש 2 ומקיפוח המשיבה כבעלת מניות מיעוט בחברה. זכותה של המשיבה לקבלת המסמכים שהתבקשו מעוגנת היטב בהסכם בין הצדדים, הקובע במפורש כי המבקשת 1 תתנהל בשקיפות מלאה; ובהוראות הדין, לפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עוד טוענת המשיבה, כי מבחינה פורמאלית, חלקו השני של הפרויקט נרכש על ידי שותפות דן, אשר המשיבה היא בעלת מניות בה בעקיפין, באמצעות אחזקותיה בעמירים. לפיכך למשיבה יש זכות לקבל לעיוניה את כל המסמכים הנוגעים לפרויקט בשלמותו, הן המסמכים הנוגעים לחלק א' של הפרויקט והן המסמכים הנוגעים לחלקו השני, לרבות הסכם החיץ הפנימי, כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו.

דיון והכרעה

15.

עיינתי בהחלטה ובכל כתבי בית הדין שצרפו הצדדים והגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

16.

הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). הליכים אלו מבטיחים כי המשפט יתנהל ב"קלפים גלויים" כדי למנוע הפתעות במהלך המשפט מבעל דין אחד לרעהו ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי ( רע"א 4234/05

בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (טרם פורסם, ניתן ביום 14.8.2005). המדובר באמצעי שבכוחו להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, והוא נחוץ לצורך חתירה לחקר האמת (ראו: רע"א 6715/05

מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (טרם פורסם, ניתן ביום 1.11.2005); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה 780 (מהדורה חמש-עשרה, 2007). חשיפת האמת בהליך המשפטי מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז , סב(4) 167 (2008).

17.

בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (עניין בנק איגוד , בעמ' 61; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו (5) 193, 195 (2002) (להלן: עניין שמשון ).

ודוק, לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהייה הרלוונטיות של המסמך ודאית . די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות ( ע"א 40/49

כיאט נ' כיאט , פ"ד ג 159, 162 (1950) (להלן: עניין כיאט ); רע"א

9322/07 Gerber Products Company

נ' חברת רנדי בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 15.10.2008).

18.

גילוי מסמכים משתרע על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, לפי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי. חובתו של בעל דין במסגרת הליך גילוי המסמכים הינה לחשוף הן מסמכים "מועילים", הן מסמכים "מזיקים" ( רע"א 4249/98

סוויסה נ' הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נה (1) 515, 520 (1999). על צד לגלות את כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה (עניין בנק איגוד , בעמ' 60).

19.

היקפו של צו גילוי מסמכים הוא עניין שבסדרי דין ובית משפט שלערעור ככלל, לא ייטה להתערב בו. (עניין כיאט , בעמ' 164; רע"א 592/07

צמרת גני חדרה בע"מ נ' קרטה (טרם פורסם, ניתן ביום 27.2.2007)). בית משפט זה ממעט להתערב בשיקול דעתו של שופט הערכאה הראשונה בעניין גילוי מסמכים, והוא יטה לעשות כן רק אם עסקינן בהחלטה שאינה מתקבלת על הדעת, או שאינה לוקחת בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות (עניין שמשון , בעמ' 196), או כאשר ההחלטה נוגדת את הדין, או גורמת לעיוות דין (רע"א 8337/08 אנקום גרופ בע"מ נ' מגדל חיים ( חיפה ) בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 16.12.2008). בענייננו לא מתקיימים החריגים שפורטו לעיל, אשר בגינם יתערב בית המשפט שלערעור. טענות כמו – כבר הגשתי תצהיר, ולמה מבקשים ממני שוב תצהיר - אינן ראויות כלל להישמע בפני ערכאת ערעור.

20.

בנוגע לדרישת העיון במסמכים, בהתאם לתקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, נקבעה בפסיקה הנחת היסוד לפיה יש להעדיף את זכות העיון על פני מניעתה, וכי אין להגביל את הזכות אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה. הכלל הוא שכל אדם שבידו ראיה הדרושה למשפט חייב לגלותה על מנת שהאמת תצא לאור. (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב , פ"ד נה(1) 337, 342 (1999) (להלן: עניין כרטיסי אשראי )); רע"א 637/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אברת – סוכנות ביטוח בע"מ , פ"ד נה(3) 661, 664 (2001)).

21.

בענייננו, זכותה של המשיבה לגילוי ולעיון במסמכים המבוקשים נובעת לכאורה משני מקורות שונים. המקור הראשון הוא סעיף 6.13 להסכם ההשקעה ולפיו הוסכם כי החברה (המבקשת) תתנהל בעיקרון של שקיפות מלאה, כאשר המשקיע (המשיבה) יהיה זכאי לקבל לידיו את כל ההצעות העיסקיות שקיבלה או שתתן החברה ו/או כל מסמך אחר ובכלל זה נגישות לחשבונות החברה בבנקים השונים (צפיה בלבד ללא יכולת פעולה בחשבונות), קבלת דו"חות כספיים הנוגעים לחברה ו/או לפרויקט ו/או לשותפות המוגבלת. המקור השני הינו זכות העיון במסמכים הנוגעים לעניין הנדון בבית המשפט, העומדת בדרך כלל לבעל דין בהליך העיקרי, מכח תקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי. זכות זאת נגזרת מזכות היסוד של הגישה למערכת השיפוטית, הכוללת בחובה גם את הזכות להליך ראוי (ראו: עניין כרטיסי אשראי , בעמ' 342-341).

22.

בתביעתה אכן מבקשת המשיבה לאכוף את הוראות הסכם ההשקעה ובכלל זה את הוראת סעיף 6.13 הנזכר, אשר קובע את זכותה של המשיבה לקבל לידיה מסמכים ודו"חות שונים. אולם נראה כי סעד זה טפל לסעדים שהם מטרתה של התובענה, כגון הבקשה להורות למבקשים להקצות לתובעת מניות של עמירים בשיעור של 21% מהון המניות המונפק של החברה; להצהיר כי מעשיו ומחדליו של המבקש 2, מהווים קיפוח של המשיבה כבעלת מניות במבקשת 1; להורות למבקשים להשיב למשיבה את הלוואת הבעלים שנתנה לעמירים ועוד מיני סעדים שונים. מכל מקום, אין לפסול את הסעד של גילוי ועיון במסמכים רק משום שנתבקש כאחד גם בתובענה העיקרית. (השוו: עניין כרטיסי אשראי , בעמ' 343). לצורך הבקשה הנוכחית די בכך שהמסמך חשוב לבירור התביעה, כפי שקבע בית המשפט.

23.

בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 14.9.2010, נעתר לעיקר הבקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים, זאת לאחר שקבע כי המידע המבוקש הינו רלוונטי לליבון המחלוקת בין בעלי הדין. בכגון דא לערכאה הדיונית המכירה את המחלוקות לפני ולפנים יש יתרון. על יסוד מסקנות אלה ולאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. דין בקשת רשות הערעור להידחות.

24.

הבקשה נדחית.